Bamidbar תרל”ב

במדרש צדקתך כו’ משל צדיקים בדירתן כו’ רשעים במחשך מעשיהם כו’.
See Midrash (Bamidbar Rabbah 1:1).
אא”ז מו”ר ז”ל אמר כי כל העולם הזה we רק משל כו’.
In the name of the Chidushei Harim, he would say that this world is only a parable
ואמת כי כפי התנהגות המשל נמשך הנמשל.
The truth is that in the way the parable plays out, that is how the nimshal will be derived
ובוודאי כפי מה שיודע האדם שחיות הכל מהשי”ת ומבקש תמיד אל התגלות כבודו ית’ בכל דבר.
And (therefore) it is a certainty that in as much as a person is aware that his existence is solely from HaShem, and he constantly strives to reveal his honour in the everything (and in all of his actions)
כמו כן נתגלה לו.
So will it be indeed revealed to him
וכן לרשעים חסרי אמונה נסתר מהם
And so too with the evil doers, who lack emuna this idea is hidden from them
כמ”ש וימנע מרשעים כו’ וכתיב יחזק במעוזי יעשה שלום כו’ שלום יעשה לי
As it says (Iyov 38:15) “Their light is withheld from the wicked, And the upraised arm is broken.” And furthermore it states (Yeshaya 27:5) “If he holds onto my fortress, and they would make peace for me, they will make peace for me” (The reason for the double expression is)
פי’ שממשיך שלימות לכל דבר מחי החיים.
Meaning that he draws life force in every action from the source of life
ועי”ז יכול להיות עלי’ לכל דבר להשי”ת.
And therefore through that he is able to elevate everything to HaShem
וזהו ב’ השלימות הנ”ל.
This is the explanation of what the double expression of peace / perfection is
המשכת החיות לפרט ועליות הפרטים לכלל החיות כנ”ל.
firstly, drawing down the life force of HaShem to the individual and, secondly, elevating all individual things to be a part of life force (of HaShem that permeates everything. as above.
ובוודאי בריאת האדם הי’ להמשיך חיותו ית’ וקדושה לכל הפרטים.
And clearly the creation of mankind is in order for man to bring this life force of HaShem and holiness into each individual thing
וז”ש הזמן שנה וחודש והמקום.
And this is the meaning of time which is (mentioned in the Torah) as years and months and the concept of place
אף שהתורה למעלה מהזמן
even though Torah is above time
מ”מ עיקר רצונו יתברך להמשיך הכל להתורה על ידי עבודת האדם.
Nevertheless the primary will of HaShem is that we draw (uplift) everything to the Torah through the work of man
וכן המנין שנמנו כל איש מישראל על מקומו.
And similarly the concept of counting. Each person was counted, which shows his uniqueness
שנראה מזה שיש לכל איש ישראל דבר מיוחד לעשות להשי”ת.
And the concept we see from here is that each person has something specific that he needs to do for HaShem (Tafkid – a role)
ועל שם זה נברא.
And this is why he was created
ולכך נראה שנכתב המנין בתורה.
And therefore it seems that this is why all the counting (of Bnei Yisrael, and each tribe family etc) in the Torah
להודיע שיש לכל אדם שייכות במעשיו עד השי”ת.
To show us that each person has a place he belongs to with his actions that reaches up to HaShem
שהרי נכתב במנין כל איש ישראל.
Because each and every individual is counted
וגם אנחנו כן כל דור לפי מקומו.
And so it is with us every generation according to its place (Has a unique job)
וכפי מה שמאמין האדם איך מעשיו בפרט מגיעין עד השי”ת.
And in as much a person believes how his individual actions reach all the way up until HaShem
כן זוכה לראות ולהכיר מקומו.
So will he actually merit to see and recognise his place (his unique role)
וכתיב ויעשו בני ישראל כו’ כן עשו
And (at the end of the counting) it says and Bnei Yisrael did (as they were commanded, and also so they did etc,
י”ל ג”כ אף שהי’ בעיניהם דבר רחוק איך שיזכו להיות נמנה כל אחד בפרט כנ”ל.
We can explain as above that it was a difficult concept for them (Bneit Yisrael) to conceive how they as individuals can actually be counted
רק ע”י אמונה הגיעו לזה כנ”ל:
But it was through their emuna their faith that they reached that stage

ובמדרש בני לוי שקירבו עצמם לי.
The Midrash (Bamidbar Rabbah 1:12) explains that the reason why the tribe of Levi was chosen was because HaShem says: Whoever chooses me, I choose them.
אא”ז מו”ר ז”ל הגיד כי וודאי הי’ גם בכל ישראל שלא חטאו. רק לקרב ולומר שהוא לה’ זה לא הי’ רק לשבט לוי כו’.
The Chidushei Harim explains the uniqueness of the tribe of Levi. For even though there were many other people from the different tribes that did not sin (in the Golden calf), nevertheless to be completely committed and bring one’s entire self forth, was only found in the tribe of Levi.
כי באמת בכל אדם יש נקודה אמיתית ורצון אמת להשי”ת ורק שנכסה ונסתר ברצונות אחרים וע”ז כל היגיעה לבוא לאמיתות הרצון כנ”ל.
For in truth every person has a true point inside him, that has a longing desire to be drawn to HaShem. However it is covered up and hidden by one’s other desires, and this is indeed the entire work and where all effort needs to be expended, to get to that place of real truth. as above.
(עזות דקדושה)
וכ”כ מהר”ל כי כל האדם נברא להוציא שלימותו מכח אל הפועל.
This is the meaning of the words of the Maharal (Derech Chaim 2:48), that each and every person is created to bring about perfection from the state of possibility to the state of reality.
וזה יגעתי ומצאתי הוא למצוא החיות בעצמותו שאין חסר לאדם כלל ויש בכל איש ישראל קדושה לאין שיעור רק להסיר הקליפות הסובבין ומכסין האמת.
This too is the meaning of (the Gemara Megillah 6:b) If one says “I toiled and I found, believe him”. This refers to finding one’s inner life force, which is never lacking and found in unlimited quantities inside of one, yet one’s effort must be expended on removing the husk that covers up the truth.
ובמדרש מי שממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבוד שמים במקומו וכבודו מתמעט.
The Midrash (Bamidbar Rabbah 1:20) explains that one who reduces the honor of HaShem and increases his own honor, then the glory of HaShem remains in its place, yet his own honor will be decreased.
וקשה מה נקרא ממעט כבוד שמים.
This is seemingly difficult, what is the meaning of reducing the honor of HaShem (surely it is untouchable?)
רק הרצון להמשיך כבוד שמים לכבוד עצמו כי ממעט כבוד עצמו הוא כבוד שמים ונמצא ע”י כבודו מרבה כבוד שמים.
Rather the explanation is that when one draws the honor of HaShem towards himself (he is reducing the glory of HaShem). This is because just as by reducing one’s own honor it itself an act of glorifying HaShem
וכן להיפוך מה שעומד במקומו נק’ ממעט כבוד שמים כנ”ל כי האדם צריך להמשיך בתוכו כבוד שמים כנ”ל:
So too conversely, by remaining passive, one is called reducing the glory of HaShem, for one’s duty is to draw the glory of HaShem into oneself.

ר”מ אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה.
(Avos 6:1) Rebi Meir said whoever toils in Torah for its sake, merits many things etc.
פי’ כי התורה חיות הכל כמ”ש באוריי’ ברא קוב”ה עלמא רק נתלבש אור התורה בכל הבריאה.
The explanation is that the Torah is the life force of everything. As it says (Zohar 1:5) “With the Torah HaShem created the world”. However the light of Torah is clothed in every part of this world.
ונמצא כל הבריאה שם של התורה כענין ה’ אחד ושמו אחד.
Therefore this means that the entire world is names of the Torah, as it says “HaShem is One and His name is One” (everything is permeated by the oneness of HaShem, for everything is made and exists from the Torah).
ולכך העוסק בתורה לשמה פי’ להמשיך אור וחיות התורה לכל דבר. עי”ז התורה מאירה לו בכל דבר ויכול לראות ולהכיר אור התורה שיש בכל דבר.
Therefore one when one toils in Torah for the sake of the Torah, this means that one draws the entire light and life of Torah into everything. And through this the Torah lights up everything in his life, and he can see and recognise the Torah that is in everything.
וזוכה לדברים הרבה כי הקדושה א’ ודברי עוה”ז מרובים וע”י כח התורה יוכל אדם לחבר כל הדברים אל הכלל שהוא התורה כנ”ל:
Therefore the meaning of “He merits many things”, is since the holiness is one, yet this world s divisive and made of many parts, but through the power of Torah on is able to connect all those parts to the general principle – the Torah (and experience the oneness of it all).