Chukas תרל”ב

במדרש מי יתן טהור מטמא לא אחד כו’ מי צוה כן מי גזר כן כו’ אמרות ה’ אמרות טהורות. כו’.
The Midrash (Bamidbar Rabbah 19:1-2) Who can make pure from impure for example Avraham from Terach…who made all these was it not the One of the world. HaShem said: “I have carved a statute, I have decreed a decree…one cannot transgress my decrees…This is the Chukas of the Torah…the words of HaShem are pure”.
ודאי לא בא הכתוב לומר שגוף המאמר טהור כי הקב”ה טהור ומשרתיו טהורים.
Now it is clear that the Midrash is not coming to teach us that the actual expressions of HaShem are pure, for HaShem is pure and his messengers are pure.
רק הפי’ שמאמרו ית’ מטהר האדם כמ”ש לא פרה מטהר רק חקה חקקתי כו’ כי [מאמר השי”ת מטהר הכל והוא כמו השקה שמטהר שבא הדבר לשורשו כי] Rather the explanation is that the expression of HaShem, actually purifies man. As it states it is not the actual red heifer that purifies, rather it is the statue that HaShem carved into the world. [For the expression of HaShem is what purifies everything. This is like the idea of “hashaka”, where the water in a mikveh connects to its pure kosher water and everything becomes pure, (so too by connecting to the source – the expression of HaShem that commanded the mitzvah, when doing a mitzvah, it reconnects it back to its source and becomes pure)] כל העולם נברא רק במאמר השי”ת כמ”ש בעשרה מאמרות כו’. רק שבעוה”ז נסתר ונעלם חיות הפנימיות שהוא מאמרו ית’.
This is because the entire world is created trough the expression of HaShem, and it states “With ten expressions HaShem created the world”. However in this world the inner life force of HaShem’s expression is hidden.
והעצה עי”ז שמתבונן האדם מי צוה כו’ גזר כו’. זה שייך על כל דבר שיש בעל הבית ומשגיח על הכל כמ”ש מי הוא בעל הבירה.
The solution (to reveal and connect to the source) is therefore to pay attention to “Who commanded this, it is the decree of HaShem”. This is applicable to everything, for there is an ‘Owner’ (HaShem) who constantly watches everything (Just as Avraham originally observed:) “Who is the owner of this “castle’”
ובאמת יש ב’ נפלאות בקיום עוה”ז א’ מה שיוכל להיות כח לסט”א להתנגד למאמריו ית’ זה פלא גדול שנתן השי”ת וע”ז כ’ מי גזר כן.
Now in truth there are two wonders in the existence of this world. The first is that there is such a power of the negative forces to oppose the expression of HaShem. This is indeed a great wonder that HaShem has given. This is referred to (in the abovementioned Midrash) as the decree – “Who decreed so”.
ומי צוה הוא הכח שנתן השי”ת לישראל שיוכלו להמשיך חיות מאמרותיו תוך עוה”ז הנסתר. וזה מי צוה שהשי”ת נתן כח לחבר ולדבק הכל להקב”ה ע”י המצות כמ”ש במ”א.
“Who commanded this”, is the (second wonder) that HaShem has given the power to Bnei Yisrael that they are able to draw down the expression of HaShem into the hiddenness of this world. This is the idea of “Who commanded” that HaShem has given the power to connect and attach everything (back) to HaShem through the mitzvos, as explained elsewhere. (See Parah תרל”ב)
וע”י התבוננות הנ”ל מחזיר הכל לשורשו ובא טהרה. וזה שנקרא חוקה כמ”ש חק נתן ולא יעבור שהוא הבריאה והטבע שהכל בכח מאמרו ית’ וכח המאמר נחקק ומקיים הכל.
Through paying attention to this (connecting everything to its source), then one is able to return everything back to its source and bring about purity. This is the idea of חוקה a statute, as (the word it used elsewhere to describe something carved into the essence of the world) (Tehillim 148:6) “He has made a חק that will ot be transgressed”. This refers to creation and nature, that exists only due to the power of the expression of HaShem, this power is carved out and gives everything existence.
ולשון חקיקה וכתיבה הוא בדבר המתנגד כמ”ש אש שחורה ע”ג אש לבנה. וזה הכח מהתורה שנגנז גם בכל מעשה גשמיי נק’ חוקה כנ”ל.
The idea of carving out writing, is used when it is going against the nature of the thing. Just as (the expression is used to describe the Torah which was given as) “a black fire upon a white fire”. This power comes from the Torah that is hidden in every pysical action, and it too is called a חק. as above.
וע”ז נברא האדם להמשיך חיות הנ”ל בכל דבר ע”י התבוננות כנ”ל.
It is for this reason that man is created. To draw the above mentioned life froce into everything through his careful consideration, as above.
ואיתא חק לישנא דמזוני כמ”ש (לתת) [*ואכלו] את חקם כו’. שנקודה הנ”ל מקיימת כל העולמות ונותנת תמיד חיות ושפע ברכה לכל דבר והוא נקודה המדבקת הכל בשורש החיות כנ”ל:
Furthermore it states that the word חק, is an expression of “sustenance”, as it states (Bereishis 47:22) “And they ate their allotment – חקם”. This is because this point is what gives the entire world its sustenance, and constantly gives new life force, and abundant blessing to everything. This is the point that connects everything to the source of life. As above.

באר חפרוה שרים כו’
בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֙וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה׃
(Bamidbar 21:18) The well which the chieftains dug,Which the nobles of the people started With maces, with their own staffs. And from Midbar to Mattanah.
אא”ז מו”ר ז”ל הגיד פי’ הבאר שהוא תורה שבע”פ שצריכין למצוא מעצמו הארת התורה הגנוזה בכל דבר כו’.
The Chidushei Harim explained this pasuk as follows: The ‘well’, is referring to the Oral Torah, which each person needs to find inside of himself, the light of the Torah that is contained in everything.
שרים הם המושלים ביצרם.
The ‘chiefs’, are those that rule over their inclination.
כרוה נדיבי עם ע”י ששומרין הנדיבות והרצון שבלב רק להשי”ת עי”ז יכולין למצוא בכל מקום הארה הגנוזה.
The ‘nobles of the people’ is referring to the idea of protecting one’s generosity- נדבה and heart’s desires, that they should only be focused on HaShem. (It is only) through doing so (that) one is able to find the hidden light that is in every place.
במחוקק ע”י כח החק שנתן השי”ת בכל דבר שצריך האדם לשמור עצמו שלא לצאת מחיות הפנימיות מחוקה הנ”ל לחוץ.
‘Maces’ is referring to the idea of the statute – חק. This is the power that HaShem placed in each thing (and has given rules to be abided by). Man needs to be on guard to protect himself from breaching this inner life force, and taking it out (detaching himself from the inner force, and disregard for the rules,will prevnt one from seeing the light).
ועכ”ז במשענותם שג”כ צריך האדם לידע כי אינו זוכה לשום דבר רק ע”י שבוטח בהשי”ת כי הוא עוזר לכל דבר כמ”ש מתנה כו’:
Nevertheless with all this, one still needs the ‘staff’, the trust and completely relying משענת on HaShem. That one realises that whatever level he attains it is only because of the trust in HaShem, for he helps in everything, as the pasuk ends: Mattanah – a gift.

ברש”י לפי שמונין את ישראל מה טעם יש בה כתיב חוקה כו’ אין לך רשות להרהר כו’.
Rashi (Bamidbar 19:2) Because the nations of the world and the evil inclination taunt Bnei Yisrael by saying what is the reason for these mitzvos. Therefore it is called a חוקה, we have no permission to question it.
אין מובן התירוץ.
Now the answer is not understood!? (Bnei Yisrael can accept the concept of a חק, however how do we answer the nations of the world who are taunting us?)
אך כי ודאי יש טעם לכל חקה רק שא”א להבין הטעם עד שמקבלין המצוה כחוקה בלי טעם.
However in truth, it is clear that there is a reason even for a חק. It is however only possible to understand the reasoning if we first accept the mitzvot completely as a חק, without any understanding. (This is indeed how we refute the nations of the world).
וע”ש זה נק’ חוקה. כי כן רצונו ית’ לקיים המצוה בלי ידיעת הטעם. וכפי האמונה ורצון לקיים המצוה בלי ידיעת הטעם כמו כן זוכין אח”כ לקיים בידיעת הטעם.
This is why it is called a חק. For HaShem wants us to fulfill the mitzvos without understanding. It is in proportion to the emuna that one has in performing the mitzvah without understanding, that he merits to eventually gain understanding of the reason.
כי הטעם הוא דבר רוחני שאין בו ממש וכפי שאדם מתרחק מגשמיות יוכל להרגיש טעם חוקי השי”ת.
This is because the reason for the mitzvos is a spiritual concept that has no physical substance. In as much as one is able to distance himself from the physicality, then one will be (more sensitive and attuned) to feel the reason of HaShem His חוקים.
וכ”כ במד’ תינוקת שלא טעמו טעם חטא ידעו לדרוש במ”ט פנים כו’.
This is apparent in the Midrash (Tanchuma Chukas 4) that states that the children who in their purity did not ever taste any sin, knew how to expound 49 levels of Torah.
וכן מבקשין יגלה לן טעמי כי הטעמים נסתרים כנ”ל. ועבודת האדם להביא הטעמים לידי גילוי. ובשבת מתגלה יותר כי שבת הוא בחי’ הטעמים של ימות החול.
Similarly we request (Fri night hymn) “He shall reveal to us the reason”. This is (appropriate for Shabbos) because the reasons are hidden, and it is up to man to reveal the reasons. On Shabbos it is more revealed, for it is the day of טעמים – reason/taste of the days of the week.
[וכן עבודת האדם בחול צריך להיות כדי שיוכלו לעלות בש”ק] [So too the effort of man during the days of the week should be focused on them being uplifted on Shabbos].
ופשוט שבשבת מתגלה פנימיות של כל דבר והוא הטעמים כנ”ל וז”ש טועמי’ חיים זכו כו’:
And on a simple level (the reason why it is appropriate for Shabbos is because) on Shabbos the inner element of everything, whis is the reason. As above. This is the idea mentioned (in the Shabbos Musaf prayer) “Those who taste it (Shabbos) merit life”.