Ki Tetze תרל”ד

אמו”ר זקני ז”ל פירש כי תצא כשיש קצת חירות מיצה”ר אז יהי’ למלחמה כו’ והוא כמ”ש והי’ בהניח כו’ לך כו’ תמחה כו’.
The Chidushei Harim explained the pasuk “When you will go out to battle” (Devarim 21:10), that this means that when a person has some freedom from the evil einclinaion, this is a time to fight the battle. (When you go out – meaning free from the yetzer hara).
This is the idea (mentioned regarding Amalek) “And when HaShem causes your enemies to abstain from you, wipe out the memory of Amalek” (Devarim 25:19).
וזה סימן שהוא שונא מוחלט ליצה”ר כי בשעת החטא אף רשעים מתחרטים מיד רק כשיש חירות והשנאה כבושה.
By doing so one demonstrates one’s absolute hatred for the evil inclination. For at the time of sinning even the wicked immediately regret, however when one is freed from the evil inclinations’s power, then one can overcome it with one’s hatred of evil.
עי”ז ונתנו ה”א בידך
By doing so “HaShem will place them in your hands”.
וכן פי’ בזוה”ח מלחמה זו על היצה”ר. ואמר שהמלחמה בכח התורה וכ”א בראתי יצה”ר בראתי תבלין.
Simlarly, the Zohar Chadash explained this war, is against the evil inclination. And he explained that the was is (fought) with the power of the Torah, as it states: I have created the evil inclination, I have created the Torah its antidote” (Kiddushin 30b).
וברש”י לא דיברה תורה אלא כנגד היצה”ר.
Rashi (Devarim 21:11) explains that (the reason why one is allowed to take the captive, is because) the Torah is speaking about combating the evil inclination. (For if she were ot allowed in a permitted fashion, people would take her in a forbidden manner). (The words of Rashi can also be taken literally: This whole discussion is teaching us how to combat the evil inclination)
פי’ כי התורה נעלמה מעיני כל חי רק נתלבשה התורה בדיבורים הללו לתת כח לאדם נגד היצה”ר כי היצרים שבאדם אין להם יסוד קבוע והיצה”ר בדמיונות שוא מבלבל האדם. ויצר מלשון ציור ודמיון. אבל הנשמה שבאדם יש לה יסוד קבוע ובכחה לברר האמת מדמיונות ב’ היצרים. ובעבור היצר נתלבשה תורה בלבושים וציורים לעזור להאדם בעה”ז השפל.
The explanation is as follows: The (essence of the) Torah is so lofty that it is hidden from the eyes of all living, yet it is enclothed in these words, to give a person the power over the evil inclination. For all of one’s inclinations do not actually have any fixed base, it is the imagination of the evil inclination that confuses a person. The word “yetzer” is connected to the word “tziyur” – meaning a drawing or imagination.
Yet one’s neshama does have a solid base, and it has the power also to clarify the truth of all the imaginations of both inclinations.
It is for this reason (to combat the evil) that the Torah therefore is enclothed in all these examples, to help man in this lowly world!
ושבית שביו פי’ שם שיחזור האדם ניצוצות הקדושה שנשבה מאתו ית’ בחיצוניות וקאי על ה’ אלקיך הנזכר לעיל ע”ש. שצריך האדם להבין מזה שנברא בעוה”ז בב’ יצרים שהכל לכבודו ברא ודרך האמת הוא שכשזוכה אדם לצאת קצת מבלבולי היצר אז צריך לחול עליו בושה ממה שעבר עליו זמן זמנים בדברים בטלים ולא לבא לידי גאוה ח”ו. רק אדרבא לפי תיקונו יבוש יותר. ועי”ז הבושה יכול לשוב ולתקן כל אשר עבר עליו וזהו ושבית שביו.
“And you will take a captive”, This is referring to a person returning all the sparks of holiness that have been blown from HaShem. That one needs to realize that the reason why he is created in this world with two opposing inclinations is all for the glory of HaShem.
The true path is that when a person merits to escape somewhat the confusion of the evil inclination, that should bring a person to a level of embarrassment for all the times that he wasted, but it should definitely not lead him to haughtiness, on the contrary it should lead him to an even greater level of embaressment, and through that one will be able to return and repair all he has transgressed. This is the idea of “taking a captive”.
ובימות החול שקשה לאדם למצוא מנוח מבילבולי יצה”ר צריך להתבייש מהש”י עי”ז שרחוק הוא מבחי’ השבת. והוא בשת שבא משבת וביטול הזמן, וע”ז נעשה בחי’ שבת אח”כ וכדכ’ בזוה”ק בראשית ירא שבת בשת כו’ ע”ש:
During the days of the week, when it is difficult for a person to find rest from the confusion of the evil inclination, one should be embarrassed of HaShem, that he is distanced from the concept of “Shabbos”. Which is the embarrassment which Shabbos causes through the nullification of time. Through this (humility) one subsequently merits to the level of Shabbos, as it states in the Zohar, בראשית spells ירא שבת בשת (fear of Shabbos and embarrassment).

בפסוק צעקה הנערה כו’
Regarding the pasuk “She has called out” (If she resisted the rapist by calling out, she is exempt).
מוכח שכל שיכול להנצל ע”י צעקה מיחשב רצון והקב”ה שומע תפלת כל פה. ואף שנראה לפעמים שא”י לצעוק. מ”מ אם האדם מוכן לצעוק בכל לבו ע”ז נאמר טרם יקראו כו’.
We see from here that one who is able to call out for help (to HaShem) and does not is considered sinning willfully, for HaShem hears the prayer of everyone. Even if one feels that they cannot call out, however if one is at least prepared to call out with all his heart, (he will merit a salvation) as it states “before they call out, I will answer them).
ואדרבא צעקה זו נשמעת יותר.
On the contrary, such a calling out / scream is heard even more! (as will be proven)
וחז”ל אמרו שקול פרידת הנשמה מגוף הולכת מסוף העולם כו’. והטעם נראה כיוון שממאן בזה בכל כחו ורוצה לצעוק ואינו יכול. עי”ז הצעקה הולכת בכל מקום. כי כשיכול לצעוק הקול פוסק. אבל הצעקה שהוא בכח ולא נכנס בפועל. נשמעת בכ”מ. כי הרצון לצעוק בכל מקום.
Our sages explained (Yoma 20b0) that the scream of the neshama from the body, is like a scream that goes from one end of the world to the other. This is because since one resists this moment with all one’s desire, and one wants to call out and one cannot, by doing so the scream actually goes from one end of the world to the other. This is because when one actually is able to scream, it eventually stops, but here the scream is in potential, and does not come out physically, it is therefore “heard” everywhere. For the will to scream, is everywhere!
וכ”כ אבן מקיר תזעק כו’ אף שלא שייך צעקה מכל זה נשמע כי המיאון בדבר הוא נחשב לצעקה כנ”ל.
Similarly it states (Chavakuk 2:11) “A stone will call from the wall”. Even though this is not physically possible for a stone to scream, yet the resisting is considered shouting. As above.
ורמב”ן ז”ל הקשה אם לא הי’ לנערה שכל לצעוק למה תמות. אבל הקב”ה נותן שכל למי שמוכן לצעקה כנ”ל. ואף בשדה נאמר אין לנערה חטא מות מכלל שנחשב לחטא עכ”פ מה שלא זכתה לזה:
The Ramban asked that if the girl did not have the understanding to call out, why should she be punished for being silent? Yet HaShem gives each person who is prepared to call out, the understanding to do so.
We see this by a girl who is raped in the field and did not call out (she is not punished for there was no one to hear her crying out). Yet she is only exempt from the punishment, which implies that she actually has some sort of sin, for she did not merit to actuallyactually cry out.

לא תראה כו’ שור אחיך כו’ השב תשיבם כו’.
“You shall not see your brothers lost ox..you shall surely return it to him” (Devarim 22:1)
י”ל שכל מי שרואה בחבירו תועה מדרך הישר. וי”ל שור לשון הבטה. או שאר תנועה רעה צריך לתקנו.
We can explain this to mean, that whatever one sees one’s friend starying from the correct path (he should return him to the correct path). The word שור – ox, can also mean “looking”, or a negative action that needs to be repaired.
והעצה ע”י תשובה כמ”ש בסה”ק כל מה שרואה האדם שייך לו וצריך לשוב ע”ז ועי”ז מביא הרהור תשובה גם בחבירו וז”ש השב תשיבם.
The way to do this is through repenting (for one’s own misdeeds). As is explained in the holy books, that whatever one sees is applicable to himself. (Therefore when one sees something negative in someone else, it is a reflection of negativity in oneself) and one needs to repent on this. This too will cause his friend to also have thoughts of repentance, as it states השב תשיבם you shall surely return them.
כי כלל ישראל הם א’ וכשא’ מקלקל צד קדושה שבו נשאר בכלל ישראל כמ”ש ז”ל זכה נוטל חלק חבירו כו’. אבל האדם צריך לחזור האבידה לבעליו. אשר תאבד ממנו ומצאתה. לא תוכל להתעלם שצריך להיות שלא יוכל לסבול ולהתעלם מחטא חבירו ג”כ:
This (is because) the entire Klal Yisrael are one entity, and when one person ruins the holiness that is in him, the holiness stays in Klal Yisrael. This is stated in the words of our sages (Chagiga 15a) If one merits he receives his own portion and that of his friend in the world to come. Nevertheless one must return one’s friends lost article (his sparks of holiness that he has ruined). This is the meaning of the pasuk “That is lost from him, and you find it, You shall not hide yourself from it”. This is because it should be that one cannot bear to see one’s friend losing his share of holiness due to his sins.

כי תצא מחנה כו’ ונשמרת כו’ ויד תהי’ לך מחוץ כו’.
“When you go out to battle, protect yourself from all evil…There shall be an area -יד for you outside your camp where you may relieve yourself (Devarim 23:11-13)
י”ל שהוא עצה לאדם אף שא”י לתקן כל מעשיו. מ”מ אין לך אדם מישראל שאין בו דברים טובים. וצריך לאסוף המעט טוב שבו שלא לערב בו דבר רע. ועי”ז המעט יהי’ לו כח ויד גם בדברים שמחוץ למחנה. כי מצוה גוררת מצוה.
We can explain that this is advice on how to repair one’s actions, even though one (may feel that he) cannot repair all of one’s actions. However everyone in Yisrael has good deeds, and one needs to gather these few good points, that is in him, and protect them so that no evil gets mixed into them. Through this little bit, one will have power and a handle – יד to even things that are not in one’s camp (other good deeds that one wants to attain). This is possible because a mitzvah brings along another mitzvah.
וכ’ טוב מעט לצדיק כו’ כי המון רשעים רבים שכל עצת היצה”ר ע”י הריבוי שמוסיף חטאים קלים כמ”ש דברים שדש בעקביו. ותיקון הצדיק בבחי’ מעט שיהי’ חשוב אצלו מה שזוכה לקיים מצות בוראו אף שהוא מעט. וכפי התדבקותו באותו המעט עץ חיים הוא להביאו לתקן הכל כראוי כנ”ל:
It states (tehillim 37:16) The little that the tzadik has is better than the abundance of the wicked. This is because the entire method of the evil inclination is through abundance, by doing lots of “little” sins. As our sages teach us (that one needs to be wary of the small sins that one takes for granted, and) steps on with his heel (Rashi Devarim 7:12) . Yet the tzadik repairs this through the little that he does. The tzadik appreciates the merit of being able to do the will of HaShem even though it may be a little bit. Yet in as much that one is able to connect to that small amount, one merits to repair everything else as it should be, as explained above.