Ki Tetze תרל”ז

תרל”ז
במדרש כי לוית חן הם כו’ מצות מלוין האדם כו’. כי הנה הש”י בחר לו בנ”י נמצא יש לבנ”י החן בעיני המקום ב”ה. אך ע”י התורה ומצות הם מעוררין אותו החן והמעשים מחברין את האדם אל שורש נשמתו ושם מציאת החן לבנ”י. ובמד’ הנולד כשהוא מהול כו’ המול ימול כו’ פי’ שהמצות לבד שהם פעולת המוכרחין בעצמם. לבד זה הם ניתנו לבנ”י לתקן אותם שבכח המעשה יתדבקו בשורש נשמתם. ולכן אף שנולד מהול צריכין להטיף דם ברית מפני בריתו של אאע”ה. כלומר שע”י המצות שבנ”י עושין מעוררין שורש אחדות בנ”י שהוא מציאת חן אומה הישראלית. וזה נק’ בריתו של אאע”ה. ומצד זה אין הפרש בין מצוה קלה לחמורה דסוף סוף ע”י המצוה מעורר כח נשמתו. וז”ש (למען יאריכון ימיך) [*והארכת ימים] בקלה שבקלות כו’. ובגמ’ מקשים הרי שמת כו’ אלא בעולם שכולו ארוך כו’. פי’ אריכת ימי האדם הוא כנ”ל שמתדבקין הימים והשנים של האדם בשורשן זה נק’ אריכת ימים שמגיעים עד השורש ושם נק’ שכולו ארוך והבן:
The Midrash explains that the Mitzvot accompany a person, for whatever a person is involved in, there are mitzvot attached to that. The idea is that being as HaShem chose Bnei Yisrael, tht means that we intrinsically have the chein – find favor in His eyes. However it is through the Torah and by performing mitzvot that a person awakens that chein, and those actions connect the person to the source of his soul, which is the place of where chein actually finds favor in HaShem’s eyes.
The Midrash further explains that even if a baby is born already circumcised, he nevertheless needs to have the mitzvah of drawing a drop of blood. The reason why this is necessary, even though it would seem redundant, being as he has no foreskin, and no need for that mitzvah, nevertheless since the mitzvot are given to us to elevate us, and therefore it is imperative to still do the mitzvot, even though the apparent external reason no longer applies. As the Midrash explains that by this baby having a drop of blood drawn, it commemorates the covenant of Avraham Avinu. This means that through doing mitzvot it connects Bnei Yisrael to the root of their oneness, which is the finding favor (in the eyes of HaShem) of our nation. This is what is the idea of the “Bris-covenant of Avraham Avinu”.
Based upon this idea there should be no difference between easy and difficult mitzvot, since both eventually touch upon andnawaken the source of our soul.
With this we can understand the continuation of the Midrash, which demonstrates an ‘easy’ mitzvah of sending away the mother bird, and the reward promised is that one will have a long life. The Gemara asks about a story of one who died immediately after performing a mitzvah, and explains that the reward of a long life refers to the world to come. The idea therefore of a promise of a long life – literally “lengthening one’s days” is that the mitzvot that a person does actually reaches all the way back to the source, and there it is eternal, referred to as “a day that is always long”.

בפסוק כי תבא בכרם רעך כו’ בפועל הכתוב מדבר. ביאור הענין שבכח עסק התורה ומצות כראוי מוצא העובד טעמי תורה תמיד. אך בהיות עובד ה’ לאמיתו ואלה השגות וטעמים שמשיג הם רק כדי לעשות ולקיים וז”ש ואכלת כו’ כנפשך שבעך. ולא להניח אל הכלים. כי באמת צריך להיות תכלית החכמה כדי לידע איך לירא ולעבוד לפניו ית’ באמת. ואז מתגלה לאדם בעת העסק השגות אמתיות. אך הוא בהיותו מוטבע בכל לבו וכחו בתוך העבודה כמ”ש כי תבוא בכרם רעך הוא הכנסת כל הכח בעבודתו ית’. ואז נאמר לא תחסום שור בדישו כי כל המצות הם רמזים על הנהגתו ית’ כמ”ש חקיו ומשפטיו לישראל. וכמו שכן רצונו ית’ שלא לחסום שור בדישו אף שדש מאכל אדם. כמו כן באמצעיות העבודה יכול גם נפש הבהמיות והחומר לאכול לשבעה ממאכל אדם. והיא התפשטות מהגשמיות לפי שעה לכל א’ כפי עבודתו. והבן כ”ז:
The Pasuk (Devarim 23:25) “When you come into your friends vineyard, and eat his grapes, you shall not put them in your own vessels”. Our sages explain that this is referring to an employer, who is allowed to eat the grapes that he is picking.
The Sfas Emes explains that these pesukim can also be understood as referring to one’s intellectual understanding of the Torah. The eating of the grapes can be understood as the pleasure that a person gains from plummeting the depths of the Torah, which is derived when one is focused on understanding the reasons of the Torah. Nevertheless one’s focus should always be that one is learning in order to better understand how to serve HaShem. One should not be focused on the pleasure, which is alluded to in the words of the pasuk as “putting in one’s vessel”. This is because the whole purpose of the wisdom of HaShem and the depth of the Torah, is to teach us how to serve HaShem, (and not for intellectual pleasure).
It is when a person is completely involved in this that he merits to gain true understanding. This is the idea of “when you come to your friend’s vineyard” (being completely immersed in it).
By doing so one merits the next level of “You shall not muzzle an ox on the threshing floor” (Devarim 25:4). From this mitzvah we too can learn how to serve HaShem. Just as we should not muzzle an ox on the threshing floor, and allow it to eat wheat, which is food for man and not animals, so too though one’s service of HaShem one can elevate one’s animalistic soul, and material possessions, to eat and benefit from “food for humans”, ie spiritual food. This is the idea of one being able to uplift and separate out of the physical realm, at least for a short period, each person according to his level.