Ki Tisa תרל”ח

בפסוק אך את שבתותי תשמורו כו’ אות הוא ביני וביניכם. וקשה מאי אך. ורש”י כתב למעט שבת ממלאכת המשכן.
The pasuk (Shemos 31:13) “Only – אך guard the Shabbos, for it is a sign between Me and Bnei Yisrael”.
The word אך – only, is seemingly out of place. Rashi explains that it teaches us that the Shabbos is excluded from the building of the Mishkan. (One is forbidden to build the Mishkan on Shabbos).
ולהבין הענין נראה דבני ישראל נפלו ממדריגתם העליונה ע”י החטא שקלקלו נעשה ונתקן במלאכת המשכן שהוא ענין בירור ל”ט מלאכות. שכולל כל מעשה האדם כמ”ש במ”א.
To understand the concept, it would seem that Bnei Yisrael fell from their high level (that they were on when receiving the Torah), due to the sin (of the Golden Calf). At that time they ruined נעשה (their commitment to fulfilling the Torah). This however was repaired in the building of the Mishkan, which (represents the idea) of purifying each and every one of the 39 types of melacha man’s work. These (39 melachos) include (and represent) all actions of man, as we hav explained elsewhere.
וע”י היגיעה לעשות הכל בקדושה זוכין למצוא הארת השכינה בכל מקום כו’.
It is through the effort of performing everything in a state of holiness, that one merits to find HaShem’s presence everywhere.
אמנם יום השבת לא חטאו בנ”י לכן איתא שמרע”ה מחזיר בשבת לבנ”י הכתרים כו’. וז”ש אך את שבתותי תשמורו שמצוה זו נשאר לבנ”י בכל דור ודור. שאין יכולין לאבדה חלילה כמ”ש אות הוא כו’.
Yet the day of Shabbos was not tainted by hte sin. It is for this reason that it states (Shabbos 88a) that Moshe returns the crowns Bnei Yisrael lost from har Sinai, on Shabbos. This is therefore the meaning of אך – only the Shabbos. For this mitzvah of Shabbos remains with us in every generation and it can never be lost. As it states “It is a sign”.

ובמ”א כתבנו פי’ אך בלי פסולת. כמו שדרשו חכמים אך את הזהב שצריכין להעביר החלודה כו’.
Elsewhere (see above תרל”ב) we explained that the idea of אך (Only the gold shall be purified), that it must be without an sediment. This teaches us that when purifying gold one must first remove any rust (before purifying it in the mikveh).
וכמו כן בענין הנ”ל ששמירת השבת נשאר נקי בלי הצטרכות שום בירור. לכן צריכין בני ישראל להתחזק במצוה זו.
This is the same idea as above (of אך only Shabbos). That the guarding of Shabbos is something that remains pure without the need for any other purification (for it remains untainted). It is for this reason that Bnei Yisrael need to be extra cautious in regard to this mitzvah.
וכן בכל המצות שנקראים אות ביני וביניכם. פי’ כמים הפנים לפנים. וכפי התקשרות לבות בנ”י להמצוה. כן יש התקשרות למעלה.
So too all other mitzvot are called אות – a sign (Tefillin and millah). The idea is that it is just a reflection. In proportion to one’s attachment to the mitzvah that reflects their attachment (to HaShem) above.
וברש”י שבת שבתון מנוחת מרגוע ולא עראי. פי’ שלא יהי’ השביתה עיכוב המלאכה לפי שעה רק לשכוח מכל ענין המלאכה.
Rashi on the words שבת שבתון (the double expression of the words Shabbos teaches us that) it must be a rest that is completely relaxing and not just a temporary rest. This means that the rest must not just be a temporary stop to one’s work in the week, one must completely forget about the entire concept of the work.
שבאמת שבת קודש הוא הכנה לעוה”ב. כמ”ש חז”ל שהוא מעין עוה”ב. וצריך האדם להתלמד לשכוח כל המעשים בבוא יום השבת. וכמו כן יזכה בנקל למנוחת עוה”ב:
This is because Shabbos is indeed a preparation fro the world to come. As our sages taught, Shabbos is a “taste” of the world to come. Therefore one needs to train oneself to forget all of one’s actions when the Shabbos day arrives. This will help him to easily merit the true rest in the world to come.

בפסוק והלוחות מעשה אלקים המה כו’.
(Shemos 32:15) The luchos were the handiwork of HaShem…”
שיש להבין מה יתרון כל כך בכתיבת הדיברות על הלוחות דלכאורה גדולה שמיעה ששמעו בני ישראל דברי אלקים חיים בהר סיני ממה שניתן להם אח”כ בכתב על הלוח. ואנחנו רואים כמה גדלה מעלת הלוחות בתורה.
We need to understand what is the great advantage of writing the commandments on the luchos. Simply it would seem that Bnei Yisrael hearing HaShem speak to them at Har Sinai is far greater than receiving the luchos. Yet we see that the Torah expounds the greatness of the luchos.
אבל הענין הוא שלא היה כתיבה זו על הלוחות בלבד. אבל הי’ רשימה חקוקה בלב כל איש ישראל כענין כתבם על לוח לבך.
However the idea is that it was not merely written on the luchos, it was indeed engraved on the hearts of each on of Yisrael, as our sages expressed “write them on the luach of your heart” (the word luach applies to one’s heart too).
והנה בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע. ובזכות נשמע שמעו דברי אלקים חיים. ובזכות נעשה הי’ רצון הקב”ה שיזכו בני ישראל גם לתיקון העשי’ בשלימות.
Now Bnei Yisrael (committed to the Torah with the words na’aseh v’nishma we will do and we will hear), and preceded the action before the hearing. In the merit of the commitment to hear – nishma, they heard the voice of a living G-d (at Har Sinai). And in the merit of the commitment of na’aseh, HaShem wanted them to completely repair the entire world of action / doing.
וז”ש מעשה אלקים המה.
This is the meaning of the words of the pasuk above “the handiwork of HaShem”. (The level of action would be completely repaired)
ולולא החטא היו משיגין התורה נכלל בעשי’. והיה ניתקן הכל והיו גופות בני ישראל מזוככין מאוד כמ”ש חז”ל חרות חירות ממלאך המות ומיצה”ר כו’.
Had Bnei Yisrael not sinned, they would have merited to comprehend the Torah even on the level of action. And all of physicality would have been repaired, and Bnei Yisrael’s bodies were so pure. As our sages taught the word חרות – carved, can also mean ‘free’, for they had reached a stage of freedom from the angel of death and from the evil inclination.
ועתה שלא זכינו לזה צריכין לעורר הכל ע”י העסק בתורה שהוא ענין נשמע ושמיעת המצות כמ”ש חז”ל קלקלתם נעשה הזהרו בנשמע.
However, now that we did not merit to retain this level, we need to reawaken everything through toiling in Torah. This is the idea of nishma, to listen to the commandments. As our sages taught: (HaShem told Bnei Yisrael after the sin) You have ruined na’aseh, guard nishma.
ולולי החטא הי’ ניתן התורה בתוך העשי’ ממש. כמו שיהי’. לעתיד ניתקן כל המעשים. וזה שאמר מעשה אלקים המה ואין להאריך יותר:
Had it not been for the sin, the Torah would have literally been given to us on the level of action. This is how it will be in the future, when all actions are repaired. This is the meaning of the words “the handiwork of HaShem”. (The action of HaShem is in a state of completeness and full reparation).
We do not need to lengthen in explaining this more.