Masei תרמ”ב

בפסוק אלה מסעי כו’ תלה הכתוב המסעות ביציאת מצרים.
Regarding the pasuk (Bamidbar 33:1) “These are the journeys of Bnei Yisrael who left Mitzrayim…”. The journeys are actually dependent on leaving Mitzrayim.
כי ידוע שכל אלה המקומות היו צריכין תיקון ע”י הליכות בנ”י שם. וי”ל כי אלה הנ’ מסעות מ”ב וח’ שחזרו לאחוריהם הם המה הנ’ פעמים יצ”מ שנזכר בתורה. דאיתא בזוה”ק חמשין זימנין אידכר. להודיע שהיו צריכין לצאת משערי טומאה לשערי טהרה.
It is known that all these places (through which the journeyed, needed to be (spiritually) corrected, through Bnei Yisrael going there. Furthermore we can also explain that if we count the 42 stops, plus the 8 which they backtracked on, we get 50, which parallels the 50 times the exodus is mentioned in the Torah. As the Zohar says that it is recalled 50 times.
This teaches us that they needed to go through the gates of impurity to the gates of purity.
ובמצרים הי’ כלל כל אלה המקומות ואח”כ הוצרכו לעבור שם בפרט.
Mitzrayim was the primary general force of all these negative places and afterwards they needed to go through there on an individual level.
ותיקנו המקומות כדאיתא במדרש שע”י שקיבלו בנ”י נתעלו. ע”ש.
Indeed they repaired these places, as the Midrash states that these areas actually accepted and ‘hosted’ Bnei Yisrael, and they were elevated.
ויתכן לפרש מסעי בנ”י אשר יצאו כי גם המקומות יצאו ממצרים.
Furthermore the pasuk implies that it was also the actual places that actually left Mitzrayim!
והענין כי אחר שיצאו אבותינו ממצרים הוציאו משם רכוש גדול והמה ניצוצי קדושה שהיו במצרים ולכן הוצרכו אח”כ לברר אלה הניצוצות בכל אלה המסעות.
The idea is that when Bnei Yisrael left Mitzrayim, they took with them a great wealth, which is the sparks of holiness that were in Mitzrayim. And they subsequently needed to purify these sparks in each of their journeys.
ופרשנו בזה מ”ש ואמר אלעזר הכהן כו’ הבאים למלחמה. והול”ל הבאים ממלחמה. אך הוא אשר דברנו כי אחר המלחמה בכלל יש מלחמה בפרט ואחר שהוציאו ממדין השלל והמלקוח הי’ להם מלחמה שנית בלכתם לתקן אלה הניצוצות שנדבקו בהם.
We explained this idea elsewhere, in the words that Elazar the Cohen said when the warriors came back from fighting Midyan: “The ones who are coming to battle”. He did not say: The one’s returning to battle. This is because after the general war (parallel with the Exodus), with Midyan, when they gained all the spoils (holy sparks), there is an individual second battle when they went to repair all these sparks of holiness that connected to them.
וזהו ענין געולי כלי מדין והמכס והקרבת השרי אלפים אצעדה כו’ וכומז. ולכן כתיב הבאים למלחמה כנ”ל
This is the idea of purifying the Midyan’s vessels, and the taxes that they gave, and also the extra donations that the leaders of the battle gave, bracelets and jewelry (as all enumerated explicitly in the Torah (for they each had to be uplifted). It is because of this (second individual battle) that it states “those that come to war”, as above.