Masei תרנ”ג Essay

במדרש מפני מה זכו המסעות שנזכרו בתורה שקבלו את ישראל כמ”ש המארח ת”ח בתוך ביתו כו’ אתה מוצא עתיד המדבר להיות ישוב אתן במדבר כו’ שיטה כו’ ודרך הקודש יקרא כו’ ע”ש. ועתיד ישוב להיות מדבר ואשים כו’ הריו שממה כו’. הענין הוא דכתיב לא תהו בראה לשבת יצרה ובנ”י בכח התורה יכולין לעשות ממדבר ישוב. דאיתא שליש מדבר שליש ישוב וכל אחד יש לו חלק בכל הג’. ומי שזוכה לתקן מעשיו עושה ישוב מחלק המדבר. ואם כי אינו מתקיים עתה בפועל ממש עתיד לבוא לידי ישוב. וכלל ישראל בכח התורה שנקראת דרך ופרשת דרכים תיקנו כל אלה המקומות שהיו חרבין ועתידין להיות ישוב. ועשו הרשע אפילו החלק ישוב שהי’ לו עתיד להיות מדבר. ולכן הוצרכו בנ”י להיות במצרים ובמדבר קודם שבאו לכלל ישוב והוא הדרך שתחלתו קוצים וסופו מישור. אבל הדרך שניתן לעשו הוא תחלתו מישור וסופו קוצים. וז”ש ואתן לעשו כו’ הר שעיר. כשמו כן ארצו. שנברא איש שעיר כדפרש”י שנגמר בשערו וקיבל מיד השלימות בעוה”ז וסופו שממה כן הי’ חלקו. אבל יעקב התחיל מעקב עד שבא לראשית. ולכן יעקב ובניו ירדו מצרימה וזכו לבסוף לנחלת ה’ ובנ”י הם מתקנים המקומות כמ”ש במ”א שדומין לבוראם דכ’ מעונה אלקי קדם דרשו חז”ל הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו כן בנ”י הם מתקנים המקום והמקום טפל להם. ואלה המסעות אחר התיקון ובירור הפסולת יהיו קדושים ביותר כמ”ש ודרך הקודש יקרא כו’. כי באמת כולם בחכמה עשית כתיב. ורק הטבע מסתיר וכמ”ש במד’ בראשית נעקר תהו ובוהו יצא לצורף כלי. לכן ת”ח מרבין שלום בעולם שבכח התורה מבררין הכל להיות נעקר תהו ובוהו וכמ”ש לשבת יצרה:
The Midrash explains that each of the places mentioned in the Torah on Bnei Yisrael’s journey through the wilderness was to be rewarded in the future. The Sfas Emes explans that though the journey was difficult, it was one of uplifting each and every area they encountered. This caused each place to subsequently become habitated. This can be compared to a wise old man sitting by a fork in the road, and was instructing travellers that the one path starts off as difficult path with thorns, yet it subsequently gets easier, whereas the other path looks easy to begin with, yet the continuation is very difficult. All those that took the easy path did not succeed in their journey. This choosing the easy path was what Eisav did, and he received Har se’ir which was originally inhabited, however it subsequently become desolate. This is hinted to in Eisav’s name from the word “asui” he was born with complete with hair and teeth, he started off high and then fell down. Opposed to Yaakov called after the heel, the lowest part of the body, who subsequetly gained the greatest heights.
This attribute of correcting and uplifting each place that they wet through is the attribute of HaShem (See Devarim 33:27).
These lands that Bnei Yisrael travelled through, and uplifted will eventually become the very holy. Even though it is not apparent, that is only because of the physicality that disturbs the appearance of HaShem’s glory. However once the waste “psolet” is removed then the greatness will be apparent. This is explained in the Midrash in Bereishis, that before creation “tohu vavohu” the nothingness that filled the world, prevented HaShem’s glory from being shown, it was only once they were banished that His glory become aparent.