Shemini תרל”א

בתורת כהנים בפסוק זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו וירא אליכם כבוד ה’. אותו היצה”ר העבירו מלבכם ותהיו בעצה אחת לשרת לפני המקום כשם שהוא יחידי בעולם כך תהי’ עבודתכם מיוחדת לפניו עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה’ כו’.
In Toras Cohanim (Sifra Shemini 6) it states regarding the pasuk (Vayikra 9:6) “This is the thing that HaShem commanded that you shall do, and the glory of HaShem will rest upon you”.
This refers to the evil inclination, that you must remove from your hearts, and you shall all be with one goal to serve before HaShem. Just as He is One in the world, so too your service of HaShem shall be uniquely only for Him. If you do so then the glory of HaShem will appear to you.
ואא”ז מו”ר זצלה”ה הי’ רגיל להראות מאמר זה.
The CHidushi Harim would frequently show this statement.
והנה מפרש הפסוק שכל עשיות שלהם יהי’ רק אשר צוה ה’.
Now the pasuk explains that their entire actions should be (focused on doing) only “As HaShem commanded”
כי בכל דבר שבעולם יש רצון ומבוקש השי”ת כמ”ש הכל לכבודו ברא. אך שנסתר זה וצריכין עבודה למצוא אותה הנקודה פנימיות שיש בכל דבר.
For in everything in this world there is the will of HaShem, and the desire that HaShem wants from us. As it states “everything He created for His glory”. However it is hidden from us, and this therefore requires great effort, to find that inner part that exists ineverything.
ולמי שמבורר נק’ זה הדבר. והוא בחי’ משה אספקלריא דנהרא.
Now the person who clearly sees this point, is called זה הדבר “this is the thing”. This is the idea of Moshe (whose prophecy) was an illuminating vision
ועבודת בנ”י הוא להביא הארה זה תוך העשי’ ממש.
The work of Bnei Yisrael is to bring down this light, literally into the realm of action.
וז”ש זה הדבר כו’ תעשו שיבררו במעשיהם בחי’ זה וירא אליכם כבוד ה’. הוא הנקודה הפנימיות שיש באותו מעשה עצמו כמ”ש מלא כ”ה כבודו.
And for this reason it states (in the above pasuk) זה הדבר “this is the thing”. (Meaning) that we should clarify this idea with our actions and “the glory of HaShem will appear to us”. (Which refers to) the inner point that i sin that action, just as it states (Yeshaya 6:3) “The entire world is filled with his glory” (which means there is something in every action that contains the will of HaShem).

וע”י עבודת ביהמ”ק נתברר זה כי מכל הדברים נתעלה להשי”ת ע”י הקרבנות ושאר עבודת המשכן והמקדש שעל ידיהם נתברר השראת השכינה בתחתונים.
(Similarly) through the service in the Beis Hamikdash this became clarified, for all the actions (performed in the Beis Hamikdash) were elevated to HaShem through the korbanot, and the other services of the Mishkan and Mikdash, and it was through them that the presence of HaShem became clarified and was able to rest in the lower world.
ובמד’ ויהי ביום השמיני קרא כו’ חכמות בנתה ביתה כו’ חצבה עמודי’ שבעה ז’ ימי בראשית כו’ שלחה נערותי’ תקרא האדם כו’ ע”ש.
The Midrash (Vayikra Rabbah 11:1) states on the pasuk (Vayikra 9:1) “And it was on the eighth day”.
(The Midrash explains that the pasuk in Mishlei (9:1) “Wisdom has built her home, she has hewn her seven pillars” refers to the creation, the 7 pillars referring to the 7 days of the week)
כי הז’ מדות שבאדם הם העמודים אשר על ידיהם נמשך הארת הקדושה כשכל המדות נמשכים אחר הפנימיות שהוא אור שבעת הימים והוא בחי’ שבת שבנ”י מעידים שהשי”ת ברא ומחי’ הכל.
For the 7 traits of man, are the foundations on which the light of holiness is drawn. And when all the traits are drawn towards the inner life force, which is the light of the 7 days, the idea of Shabbos, when Bnei Yisrael testify that HaShem created everything and gives it all existence
וזהו לעשות את השבת כו’. לברר כי חיות המעשה ג”כ מהשי”ת.
which is the idea of “to make the Shabbos”, to clarify that the life force of the actions are all from HaShem.
אך זה צריך להיות ע”י עבודת בנ”י להיות כל מעשה בישוב הדעת בלי פירוד מלהיות דבוק בפנימיות חיות הדבר כנ”ל.
However this requires that the actions and work of Bnei Yisrael is all done with a peace of mind, and without any disconnection from the connection to the inner life force in each thing, as explained above.
וז”ש וספרתם לכם ממחרת השבת כו’ שהספירה לברר המדות כנ”ל.
This is the idea of “You shall count from the day after the Shabbos” (Sefirat ha’omer). For the idea of this counting is to clarify all the traits, as above.
כי מה שנקרא מדה. כי השי”ת א”ס והי’ עד שלא נברא העולם כמו עתה. אך ע”י הבריאה ניתן אור והארה מיוחדת לכל נברא במדה וקצבה. ובנ”י צריכין לברר זה כי חיות פנימיות של המדות הוא ההארה שלמעלה מעוה”ז.
For what is the idea of a trait (Literally a measure), HaShem is infinite, and completely unchanged before or after the world was created. However it is through the creation that light is given in the correct proportion (מדה – measure), to each one in creation.
It is Bnei Yisrael’s duty to clarify this innerlife force, of the traits, which is the light from above in this world.
וז”ש ביום השמיני קרא כו’. ואמר זה הדבר כו’ תעשו כו’ שלהתגלות הפנימיות צריך להיות ע”י עבודתינו כנ”ל.
This is the idea of “and it was on the eighth day, Moshe called….and told them זה הדבר – this is the thing that you shall do. Meaning that the revelation of the inner life force must be through our work, as above.
וז”ש נערותי’ תקרא. שמעתי מאא”ז מו”ר זצלה”ה פ’ נער ע”ש שבנער יש התעוררות תמיד כו’.
This is the idea why the Midrash above, compares this mission to “youths”. As the Chidushei Harim explained, the idea of “youth” is that there is a constant sense of awakening, always.
וכ”כ בזוה”ק תרומה כי יצה”ר חל בלי הכנה רק כשיושב בטל וז”ש מי פתי יסור כו’ ורוחא דקודשא לאו הכי ובעי למיקניא באגר שלים לעורר הפנימיות שנסתר ומכוסה כנ”ל.
Similarly the Zohar Terumah (2:128a) “the evil inclination comes when one is not prepared, and is doing nothing (not being proactive). This is the meaning of the words (Mishlei 9:4) “who is foolish, one who turns away” and the Holy spirit does not want this, rather it wants one to acquire with full payments, to awaken the inner force, that his covered and hidden, as above.
ולזה נברא האדם לברר מכוון הבריאה שהכל לכבוד השי”ת.
This is why man was created, to clarify this intention of creation, that “everything is created for His glory” as above.
ולכך עתה שנגמר המשכן ובנ”י ראו שאין השכינה שורה ויעמדו לפני ה’ כו’. והשיב להם מרע”ה כי הם צריכין לעורר התגלות כבודו ית’ במעשיהם כנ”ל.
Therefore now at the completion of the Mishkan when Bnei Yisrael saw that the presence of HaShem did not come down, and they stood before HaShem. It was then that Moshe told them that they (actually) need to awaken the revelation of HaShem’s glory, through their actions.
וגם פי’ ימי מילואים ג”כ למלאות המדות בהתגלות הפנימיות כנ”ל כמ”ש בזוה”ק על פסוק שבעת ימים ימלא כו’ ידכם ע”ש:
So too the idea of “the days of מילואים” refers to the idea of “filling” what is revealed with the inner force. As above.
As the Zohar explained, for 7 days your hands will be “filled”.

בגמ’ מנלן דטריפה אינה חי’ דכ’ זאת החי’ אשר תאכלו כו’.
The Gemara (*) explains that the reason why a tereifa (an animal that will die within twelve months) is forbidden to eat, is learnt out from the pasuk “This is the ‘chaya’ (alive animal) that you shall eat” The implication therefore is that if its not going to live it is forbidden to be eaten.
והלא כ’ ג”כ חיה אשר לא תאכל.
However it also states in the Torah “this is the ‘chaya’ that you shall not eat,”. (The word ‘chaya’ does not necessarily imply that it will definitely live, for why would the Torah need to exclude a ‘chaya’ as forbidden, it should be understood that if it is not ‘alive’ it should be automatically excluded, and not need an explicit command)?
[To answer this problem, the Sfas Emes will explain that the idea of ‘chaya’ alive, is not merely an appearance of life and death, rather the manifestation of holiness of HaShem that is in this being] אך כי וודאי חיות השי”ת שיש בכל נברא הוא חיותו. אך כי הכשרות החיות מסטרא דקדושה ונק’ זאת החי’ ונאכלת.
However it is clearly the life force of HaShem that is in every part of creation that gives it its existence. And the life force that is permitted, is the life force that comes from the side of holiness, which it falls under the category of “this is the ‘chaya’ that you can eat”. (Because its sustenance comes from the סטרא דקדושה)
וחיות הטריפות הוא זה אשר לא תאכל מה שנשלם רצונו ית’. שאין בנ”י אוכלין אותו. זה הוא חיותו המחי’ מין ההוא כנ”ל.
And the life force that sustains animals that are forbidden, is the prohibition that HaShem gave with regard to these animals, that they are forbidden to eat. Through Bnei Yisrael fulfilling this commandment, and abstaining from eating them, this gives them their sustenance.
ונק’ חי’ אשר לא תאכל כנ”ל. כי חיות הסט”א הוא זה שדוחין אותה שנתרבה כבוד ה’ ע”י התגברות האדם נגד היצה”ר שלא להתדבק בסט”א. וזה הוא חיותו כנ”ל:
Therefore it is (nevertheless) called “‘chaya’ that cannot be eaten”. For the life force of the negative side is what pushes it to increase the glory of HaShem through man’s overcoming his evil inclination, and abstaining from disconnecting from the negative forces. This is its life force, as above.

וידבר ה’ כו’ לאמר אליהם.
“And HaShem spoke to Moshe and Aharon to say to them” (Vayikra 11:1)
ואין מובן.
This (idea of “say to them”) is not (easily) understood?
וי”ל עפ”י מ”ש חז”ל רחב”ע אומר רצה הקב”ה לזכות ישראל הרבה להם תורה ומצות. ופרש”י דשקצים ורמשים בלא זה מאוסים כו’. רק שהקב”ה עשה מזה מצוה.
We can explain this in line with the teaching of our sages: Rebbe Chananya ben Akashya said: “HaShem wants to increase the merits of Bnei Yisrael and for this reason He gave us so much Torah and Mitzvot”.
Rashi explains that a person is usually disgusted by eating insects, yet HaShem made it into a commandment that it is forbidden to eat them (to increase our reward for abstaining).
והפי’ שהקב”ה רצה שיהיו בנ”י כל מעשיהם נמשך אחר התורה. שגם מה שא”א להיות באופן אחר. מ”מ יהי’ כוונת המעשה עפ”י התורה.
The explanation is that HaShem wants Bnei Yisrael’s entire existence to be in line with the Torah. Which means that something that is anyway inevitable, (for example a person will inevitably refrain from eating insects), nevertheless HaShem wants that the reason for our abstinence to be in line with the Torah. (becasue the Torah commanded it)
וכ”כ חז”ל אל יאמר האדם אי אפשי בבשר חזיר רק אפשי ומה אעשה אבי שבשמים גזר עלי.
This is the meaning of the words of our sages: “A person should not say: I cannot stand eating pork, rather I can, yet HaShem has commanded me not to eat it.” (That one’s intention is not due to one’s personal interests, rather it is for the sake of Heaven).
וז”ש חז”ל ע”פ וזאת החיה אשר תאכלו שבנ”י דביקין בחיים כו’. כי כל מעשה ישראל צריך להיות מדובק בשורשו.
This is the idea of the teaching of our sages: “These are the animals – ‘chaya’ (literally alive) that you are allowed to eat”, which means that Bnei Yisrael are attached to life. That all the actions of Bnei Yisrael are connected to the source.
וזהו והתקדשתם אדם מקדש עצמו מלמטה כו’. שע”י שאינו דבוק בגשמיות רק בפנימיות חיות הדבר. שהפנימיות הוא נבדל מחומר הדבר אעפ”י שהוא בהגשם. כן צריך להיות כוונת העושה כנ”ל.
This is the idea of “And you shall be holy”, when a person sanctifies himself below, he is sanctified from Above. This means that through not connecting to the physicality of the thing, rather to its inner life force. For the inner part is separate from the physical element, even though it (the pnimius) is manifested in the physical. This is the correct intention that one performing a mitzvah should have.
(To constantly connect to the inner part, and not just for one’s personal, external, gains).
וז”ש לאמר אליהם שהרצון הי’ שיפרשו משקצים ורמשים ע”י שכן רצונו ית’ כנ”ל.
This is why the pasuk states לאמר אליהם – “to say to them”. This means that HaShem wants the reason for abstaining from eating insects, is because this is the will of HaShem. (the extra words of לאמר אליהם imply that the reason is because it is HaShem’s commandment, and not because it is something that makes sense).
ואף שבל”ז נמאס ואיך יאמר אפשי בו. רק הפי’ להיות המניעה מצד ציווי השי”ת יותר מהמיאוס מצד עצמו. שאף בהכרח כזה שהי’ גובר המיאוס מ”מ מצד מאמר השי”ת נרחק יותר ממנו כנ”ל:
Now even if one may feel disgusted by eating such things, how could one possibly say “I can stand them”? The meaning is that the reason for one’s abstinence due to HaShem’s commandment, should be stronger than one’s abstinence due to self disgust.
This means that even though it is inevitable for one is instinctively disgusted, but through the command of HaShem one distances himself even more from it.