Vayetze תרמ”ב
וירא והנה באר בשדה כו’. לכאורה וירא מיותר דהול”ל ושם באר בשדה. אך הכל רמז כי האבן גדולה שעל הבאר. הוא היצה”ר המסמא העינים. ואין רואין המקור מים חיים. זולת לזמנים ידועים שמתגלה פי הבאר. וע”י הכנסי’ לשם שמים כמ”ש ונאספו כו’. וכן בשבת קודש שמתחברים כל הברואים באחדות וע”ז הרמז פי הבאר שנברא בע”ש ביה”ש כמ”ש במ”א ויעקב אבינו היה תמיד אצל האחדות. והוא הכלל של בנ”י כי לא הי’ איש פרטי לכן צורתו חקוקה תחת כסה”כ ולכן הי’ אצלו בחי’ האחדות לעולם. ולכן ראה הבאר וכתיב וישא רגליו כמ”ש אם תשיב משבת רגלך. והוא התעלות דרגין תתאין בעילאין. בחי’ עליית שבת. ארצה בני קדם כמ”ש שער הפונה קדים כו’ ימי המעשה יהי’ סגור. וזהו והאבן גדולה על פי הבאר הם ימי המעשה שהם המקבלין השפעה מהשבת ומסתירין השפע בתוכם שזהו בחי’ ימי המעשה:
“And he saw, and behold, there was a well in the field” (Bereishis 29:2). The phrase “and he saw” is seemingly extra; the pasuk could have simply stated, “And there was a well in the field.”
However, the idea of the stone covering the well represents the concept of the evil inclination, blocking the source of the flowing water of life—the Torah. The stone, in this context, symbolizes confusion that blinds us, preventing us from seeing the water. Only on auspicious occasions, such as Shabbos, is there a revelation of the well’s opening.
When we gather together for the sake of Heaven, as the pasuk states, “They (the shepherds) would gather together and unroll the stone from the well,” the power of unity overcomes any blockages of the evil inclination. Similarly, on Shabbos, when the entire creation is unified, there is a revelation.
This aligns with the concept that one of the ten things created on Erev Shabbos was the “mouth of the well,” representing the opening of the revelation. Yaakov, symbolizing the entire nation of Bnei Yisrael, was always in a state of unification, and his form is carved out below the Heavenly throne of Hashem. Therefore, Yaakov himself could unroll the stone, as he was consistently in a state of unification.
The Torah explicitly stating “and he saw the well” emphasizes that it was through Yaakov’s elevated state that he could see through the confusion of the evil inclination.
Additionally, the pasuk (Yeshaya 58:13) stating “אם תשיב משבת רגלך” (“If you refrain from trampling the Shabbos…”) highlights the idea of elevation from lower stages (רגלך) to higher stages, which takes place on Shabbos.
Moreover, the pasuk mentioning Yaakov traveling to the land of Bnei Kedem alludes to the gate in the Beis Hamikdash facing “Kedem” , which remained closed during the days of the week but opened on Shabbos. The heavy stone on top of the well symbolizes the days of the week, gaining sustenance from Shabbos, where all the blessings are hidden within them.
