Masei תרל”ג

מסעיהם למוצאיהם כו’ הלשונות בתחלת הפסוק וסוף הפ’ מהופכים.
“These are the travellings and the going out…and these are their going out in accordance with their travelling” (Bamidbar 33:1). The language (‘going’ and ‘travelling’) is switched around from the beginning of the pasuk to the end (what is the reason for this)?
י”ל כי הכתוב תולה המסעות ביצ”מ ונראה שאחר כל המסעות נגמר יציאת מצרים.
we can explain that the Torah conected teh travelling in the wilderness to the exodus from Mitzrayim, and made it dependant on teh exodus. It would seem that (only) at the end of all the travelling, then the exodus fromMitzrayim is completed.
כי בכל מסע נתרחקו יותר ממצרים עד שבאו לארץ ישראל.
This is because in each stage of the travelling they became more and more distanced from Mitzrayim, until they eventually arrived in Eretz Yisrael.
וצריך להיות הרצון של האדם בפרישותו מגשמיות כדי להתדבק בהשי”ת שיוכל להיות בר לבב.
This too should be the desire of man, that through separation of physicality it will lead him to connection to HaShem, to become pure of heart.
אבל לא מצד שנבזה בעיניו הגשמיות.
However it should not be because he is disgusted with physicality, (for HaShem wants the connection to Him to be for the sake of Heaven, and not merely because one despises this world)
ולכך נתן השי”ת חן לגשמיות כדי שיהי’ מעשה האדם רק לשם שמים.
It is for this reason that HaShem made physicality attractive, so that man’s actions (when involved in spirituality) should be solely for the sake of Heaven.
וזהו מוצאיהם למסעיהם.
This is the idea of “their going out, for their travails” (that they leave the physicality for the sake of “their travels”-for the sake of Heaven)
ואח”כ כפי מה שנוסע האדם ומתקרב להשי”ת נגמר ההוצאה שהפריש עצמו מגשמיות וכל א’ מהם מסייע להשני כנ”ל:
And subsequently the more one travels and gets closer to HaShem, the more he completes the going out, by separating himself from physicality, and each one helps the other. (The first stage is removing oneself from the physicality, in the direction of doing things for the sake of Heaven. The more one continues in this path the more one becomes distanced from the drive for physicality).

(see תרל”ט)
אא”ז מו”ר ז”ל הגיד בפסוק כי אתם באים כו’.
The Chidushei Harim explained the pasuk : צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ׃
Instruct the Israelite people and say to them: When you enter the land of Canaan, this is the land that shall fall to you as your portion, the land of Canaan with its various boundaries: (Bamidbar 34:2)
כי צריך האדם לקבל על עצמו להיות מיוחד להשי”ת כרצונו עד שלא יהי’ נשכח ממנו אף רגע אחד. אף שיודע האדם כי איננו במדריגה זו. מכל מקום הקבלה והרצון צריך להיות עצהיו”ט. וזה מועיל שיוכל לעשות דבר מה עכ”פ עכ”ד. [כמדומה לי שכן אמר ואפשר בשינוי לשון קצת].
A person must accept upon himself to always be subservient to HaShem, exactly as He will is, so much so that He will never be forgotten from the person for even a moment.
Now even though one knows that he is not on that level, nevertheless that level of acceptance and the desire must be for the best. This (good intention and desire) will help him, at least somewhat.
[“I think that this is what he said, perhaps in a slightly different way].
ונראה להוסיף כי הי’ גלוי וידוע להשי”ת שישאירו מכנענים. ואעפ”כ הי’ רצונו ית’ שיקבלו עליהם את זה לעקר אותם מכל וכל.
It would seem that we can add that it was clear to HaShem that there would be remnants of the Canaanites, nevertheless the will of HaShem is that Bnei Yisrael should accept upon themselves to completely uproot them.
וכן כ’ חז”ל שקבלו עליהם כשעברו הירדן והי’ זה עצה אף שישאירו יוכלו לתקן זאת כמו שיהי’ לעתיד הכל מתוקן בעזרת השי”ת. ע”י הקבלה שקבלו עליהם כראוי כנ”ל:
Similarly our Sages explain that when they crossed the Jordan river, they actually took upon themselves this commitment. And even though some of the Canaanites did remain, nevertheless in the future this will be corrected, when everything, with the help of HaShem will be perfected.
It is through the acceptance that they accepted upon themselves properly. As above.