Korach תרמ”ג

בפסוק המעט מכם כו’ ואהרן מה הוא כו’. דאיתא ויקח קרח לעצמו לקח. דאיתא האומר שלי שלך ושלך שלך חסיד ושלך שלי ושלי שלי רשע. כי בנ”י כל אחד מסייע לחבירו והחסיד תולה מעשים טובים שלו בזכות אחרים. והרשע סובר שכל העולם ניזון בשבילו. וכאשר ראינו בגיאותן של עדת קרח. ואהרן אדרבה לא ענה כלום והאמין כי בכח הרבים עובד את עבודתו כי הוא שלוחן של כלל ישראל. וזה שרמז להם מרע”ה המעט מכם כלומר אילו בחי’ עבודת הלוים הי’ מצד עצמותן ג”כ דיו והותר ואדרבה בזכות משה ואהרן המה ניזונים. ובאמת כל עבודת הכה”ג הוא ע”י הביטול לגמרי להשי”ת. ולכן כל העולם כולו תלוי בו כמ”ש תולה ארץ על בלימה מי שהוא כאין כמ”ש ואהרן מה הוא. וחז”ל דרשו מי שבולם פיו בשעת מריבה וזה נתקיים ממש כאן באהרן שלא פתח פיו במריבה זו. ומסתמא א”י להיות בולם פיו רק כשהוא אין ממש. וזהו עצמו הי’ העדות על אהרן הכהן. ויתכן לרמוז בוקר ויודע ה’ כי מקודם לא הי’ נודע צדקת אהרן עד אחר מחלוקת הזו והי’ נסיון לשניהם ואהרן עמד בנסיון וקרח לא עמד כי באמת המחלוקת הי’ צריך להיות רק שהי’ צריך להיות לשם שמים והי’ מתקיים כדאיתא בזוה”ק פ’ בראשית במאמר יהי רקיע וכמ”ש במ”א באורך מזה. ולכן אח”ז נתעלה אהרן. וכמ”ש באאע”ה אחר הנסיון עתה ידעתי כו’. ז”ש בוקר ויודע כו’. ולכן אמר להם כי לא שייך כלל קנאה על אהרן שכל כחו הוא הביטול וז”ש ובקשתם גם כהונה כי לא שייך כלל לבקש כהונה שזה ניתן רק למי שאינו מחזיק עצמו לכלום:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Korach_9.2

Moshe tells Korach (Bamidbar 16:9-11) “Is it not enough for you that you have been separated as Levi’im,… and Aaron; what is he”. Our sages teach that when the pasuk says “And Korach took,” it means that he actually took something for himself.
The Mishnah in Avot (5:10) states, “He who says, ‘What is mine is yours and what is yours is yours is a pious person,’ and ‘What is mine is mine and what is yours is mine is a wicked person.'” This teaches us that each one of Bnei Yisrael helps the other, and the tzadik attributes their good deeds to the merit of others. The wicked person, on the other hand, believes that the entire world exists for their sake.

When we witnessed the haughtiness of Korach and his assembly, Aharon, on the other hand, did not respond at all, for he believed that it was only through the power of the community that he performs his service. He is merely like a table to serve Bnei Yisrael. This is what Moshe alluded to in his statement, “Is it not enough for you?” meaning that if the Levi’im’s service were based solely on their own merit, it would be insufficient. On the contrary, it is through the merit of Moshe and Aharon that they are sustained. (*)

In truth, all the service of the Kohen Gadol is entirely through complete self-nullification to HaShem. This idea is also apparent in the words of our sages referring to one who withholds their speech during times of dispute. “the entire world relies on him”, as it is stated, “The earth hangs upon nothingness,” . This means that the world depends on a person who acts like it states by Aharon, “What is Aaron?” This is precisely what occurred with Aharon, who did not open his mouth during this dispute. To truly withhold one’s mouth can only be when one really considers oneself as nothing. This itself was the testimony regarding Aaron the priest.

It is possible that when the Torah states “in the morning, HaShem will make known His choice,” it means that beforehand, the righteousness of Aaron was not known until after this entire argument. And if so, this argument was indeed a test for both Korach and Aharon. Where Aharon withstood the test and Korach failed.

In truth, the dispute had to occur, but it had to be an argument for the sake of Heaven, and it would have endured as it is stated in the Zohar (Parashat Bereshit) regarding the verse, “Let there be a sky,” and as explained at length elsewhere (see תרמ”א).

Therefore, after this, Aaron was elevated, as it is stated regarding Avraham Avinu after his test: “Now I know.” This is the meaning of “morning, and it will be known” (that it is only after the incident that Aharon’s greatness is known). Therefore, Moshe told them that it is not at all fitting to have any jealousy toward Aaron because his entire power lies in his self-nullification. This is what he meant when he said, “And you also seek the priesthood?!” for it is not at all appropriate to seek the priesthood, as it is only given to one who does not hold themselves as anything.

בפסוק בוקר ויודע ה’ כו’ דרשו חז”ל כשם שהבדיל בין בוקר לערב כו’. דהנה קרח הי’ אדם גדול כמ”ש חז”ל שהי’ מנושאי הארון. אכן ידוע שיש בחי’ עובדא ומילולא כמ”ש בזוהר תרומה אורייתא מאן דבעי זכה אבל מלה דקיימא בעובדא כו’ צריך סייעתא דשמיא. וזה הי’ בחי’ הכהן עובד ה’ וכל העולם נתחדש בכל יום בעבודתו בביהמ”ק. ז”ש אשר יבחר לשון עתיד דכתיב מי זה האיש ירא ה’ יורנו בדרך יבחר. כי בכל יום יש דרך חדש. כדאיתא במדרשות בכל יום הקב”ה מחדש הלכה הגה מפיו יצא כו’. והירא ה’ לאמיתו מראין לו הדרכים המתחדשים בכל יום. וגם מי שאינו במדריגה זו כמו אנחנו בגלות עכ”ז ע”י היראה זוכין לכוון כפי מה שמתחדש בשמים. אכן בזמן המקדש הי’ בהתגלות. בפרט משה ואהרן שכל העולם נשען עליהם. וע”ז כתיב חסדך ואמיתך תמיד יצרוני זה בחי’ משה ואהרן שע”י הכה”ג נמשך חוט של חסד בכל יום לעולם. וזה הי’ העדות על אהרן בכל יום ויום שהמשיך אור חדש לעולם. וזה שאמר מרע”ה בוקר ויודע ה’ כו’ איך יכולין לערר על הכה”ג הרי כל יום ויום מעיד עליו כנ”ל. ויתכן לומר שגם זה נרמז במדרשם ז”ל בפסוק ויעש כן אהרן שלא שינה. מלשון השנות החלום. שלא היו ב’ ימים באופן אחד ובכל יום המשיך אור חדש בהדלקות הנרות. וז”ש כן כי בשמים כך הוא והדלקה הוא המשכת אור והיינו כשהוא בהתחדשות כנ”ל. נחזור לדברינו שיש ב’ בחי’. פנימיות והוא התורה. וחיצוניות הוא תיקון המעשים וזה בעבודת ביהמ”ק ניתקן כראוי. ולזה צריכין מתנה משמים שאינו בכח אנושי. וגם הפנימיות תלוי בזה לכן עכשיו שאין לנו ביהמ”ק א”י לתקן העשי’ כראוי. וזה שכ’ בוקר כו’ שקיום העולם והעובדא תלוי בהכהן כנ”ל. [ואפשר זה רמז חז”ל נפשע מקרית עוז כי התורה פנימיות נק’ עוז ותיקון הנ”ל הוא קרית עוז בחי’ שלום כמ”ש במ”א] וזהו העדות של מטהו יפרח שביד הכה”ג לתקן גם החיצוניות ולהטות הכל אליו ית’ כמ”ש שתולים בבית ה’ בחצרות אלקינו יפריחו:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Korach_9.3
The pasuk states that Moshe said to Korach (Bamidbar 16:5), “In the morning HaShem will make known who He chooses.” Our sages explain that the comparison to morning is that just as HaShem distinguished between morning and evening, so too He has chosen Aharon (See Bamidbar Rabbah 18:7).
Now, Korach was certainly a very great man, and as our sages taught, he was one of the carriers of the Aron.
Nevertheless, in the service of HaShem, there are different elements: there is service through action and service through speech (See Zohar 2:128a). (As the Sfas will explain, service through speech is something that also changes the external reality of the world).
The Zohar in Terumah explains that one who is pure can merit the service of HaShem through action – the Torah. However, to serve HaShem through speech requires extra help from Heaven.
This level was unique to Aharon the Kohen, where he serves HaShem, and the entire world is renewed each day through the service in the Beis Hamikdash.
This is why Moshe used the word “The one who HaShem will choose” in future tense. This is because each day has a new element and path in serving HaShem.
This idea is explained in the Midrash that each day HaShem introduces new halachot, as it states, “new utterances have come from His mouth.”
Now, one who truly fears HaShem merits this level and is shown new paths each day. Also, one who is not on such a high level, like us in our generation, nevertheless merits to reveal what is renewed in Heaven through true fear of HaShem.
However, in the time of the Mikdash, this was all revealed, and especially through Moshe and Aharon, on whom the entire world relied.
This is the idea of “Your kindness and truth have guided me,” which refers to Moshe (truth) and Aharon (kindness). For it was through Aharon that the thread of kindness throughout the entire world was established (See Sfas Emes תרמ”ב 1).
This was the testimony about Aharon’s greatness, that he drew down a new light into the world each and every day. For this reason, Moshe compared it to “morning.” How can a person argue on the leadership of the Kohen Gadol when each and every day testifies to his rightful position, as he brings down this new light into the world?
Furthermore, we can explain this idea when it says regarding the commandment of lighting the menorah (Bamidbar 8:3), “And Aharon did it so.” Rashi explains this teaches us that he did not שינה – change (simply meaning he did it exactly as he was commanded). However, we can also explain the word שינה as repetitive and old (See Bereishis 41:32) “The dream has been repeated…” which means that no two days of Aharon’s service in lighting the menorah were exactly the same, for each day he drew down a new light in lighting the candles. This is why the Torah uses the word כן, and Aharon did it so, for this is how it is in Heaven, and the lighting draws a new light.
To return to the original idea, there are two elements of action and speech. The action is in Torah, and it is an internal service (we do not see its immediate effect). Whereas the service of HaShem in the Beis Hamikdash, where everything was repaired

as supposed to be, requires a unique gift from Heaven, for it is not in man’s own capabilities. Furthermore, it also affects the internal elements. Therefore, nowadays, when we have no Beis Hamikdash, we aren’t able to repair the element of action properly. It is for this reason that Moshe used the word “morning,” for he was referring to this element of giving the world its existence, which is dependent on the Kohen Gadol.
[Perhaps this can explain the Midrash’s connection to Korach as “A brother who has separated from a fortified עוז city” (Mishlei 18:19). For Torah, which is the internal element, is called עוז, and the reparation of the Kohen above is the city that is fortified with the Torah and the element of peace, as explained elsewhere.] This idea was demonstrated with the proof of the staff blossoming, for the Kohen Gadol is able to repair the exterior world and draw everything towards the service of HaShem, as it states, “Planted in the House of HaShem, in the courtyards of our God, they flower” (Tehillim 92:14).

ובגמ’ ובמד’ בקהלם אל תחד כבודי בעדת קרח פי’ דכתיב ויקהלו על משה ועל אהרן. אבל לא הי’ כניסי’ לשם שמים ולא נתקיים כי כח האסיפה לבוא לאחדות ולעורר השורש של יעקב אבינו כחן של בנ”י. וזהו סופה להתקיים פי’ לעורר הסוף והתכלית אחדות הגמור. אבל בקהלם אל תחד ולא באו להאחדות. וזהו שאמרו כל העדה כו’ קדושים כו’. אמת הי’ שבכח התאספות בנ”י מעוררין הקדושה והאחדות והשראת השכינה כמ”ש ויהי בישורון מלך בהתאסף. אבל צריכין סיוע שיוכלו להתאסף ולהתאחד. וזה הי’ בכח מרע”ה ועבודת הכה”ג. לכן כשרצו להתאסף חוץ מכחם לא הועילו כלום:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Korach_9.4
The Gemara (Sanhedrin 109b) explains the words “in their community My presence shall not rest” as referring to the clan of Korach. The idea is that even though they were united against Moshe and Aharon, their intention was not for the sake of heaven. Therefore, their unity, which would normally help their standing, did not actually help them. This is because the power of unity to reach a state of oneness and awaken the power of Yaakov our Father is unique to Bnei Yisrael.

For this reason, the Mishnah in Avot says that an argument for the sake of heaven will endure, meaning that it touches all the way to the source and awakens that source of complete oneness. However, concerning Korach, it states “in their community My presence shall not rest.”

This reflects Korach’s idea: the entire nation is holy. It is indeed true that through the power of unification and gathering, Bnei Yisrael are able to awaken holiness, as stated in Devarim 33:5, “And the King is elevated when everyone gathers together.” However, it requires a unique assistance to truly be gathered in unity.

This is the role of Moshe and the Kohen Gadol, which is unique to them. Therefore, when others wanted to unite without them (and against them), they were not able to.