Ki Tetze תרל”ו

תרל”ו
כי תצא למלחמה כו’ ונתנו ה”א כו’ ושבית שביו. בהקדים דברי המד’ ע”פ כי לוית חן הם לראשך המצות מלוין אותך כו’. פי’ שבוודאי נמצא בכלל כל הבריאה וכן בכל פרט איזה נקודה המעלת חן לפני הקב”ה. וכן כתיב וירא אלקים כו’ כל אשר עשה והנה טוב מאד. והסתכלות זה שהוטב בעיניו מקיים כל העולם. וזה תכלית מעשה בראשית. וזה החן הוא סוד השבת שכן כתיב והנה טוב מאד ויהי ערב כו’ יום הששי כו’. ולכן מצינו בכל מקום מצאתי חן בעיניך כו’. הוא שהצדיק הוא הנקודה שהוטב בעיני המקום והוא יסוד העולמות כולם. והמצות הם עצות להתדבק במציאות חן הנ”ל. והנה גם כל סט”א המתנגד לקדושה וכל מעשה היצר ותחבולותיו וודאי יש גם בהם נקודה קטנה אשר בעבורה רצה הקב”ה לתת להם כח לכל מעשיהם כמ”ש טוב מאוד יצה”ר. ואמת כי בהתגברות האדם על היצה”ר אז נתברר הטובה הגנוזה. וזה ושבית שביו. כי קודם התגברות הצדיק הנקודה היא בשבי ואין ניכר בה כבוד מלכות שמים. ואחר ונתנו ה”א בידך אז היא בחי’ תשובה ושבת שהיא החזרת הדבר לשורשו ומקומו. אמנם יש עוד לידע כי אחר שזוכין קצת לגבור היצה”ר אז צריכין שמירה ביותר. כי הכח שהי’ בסט”א בא אל האדם והוא בא ממקום טמא שהי’ בשבי’ עד עתה. ולכן צריך האדם שמירה. וכן י”ל בשבת ג”כ שכתב בזוה”ק שצריך שמירה כמ”ש פורס סוכת שלום כו’. שג”כ הטעם כנ”ל שכל הדברים יש להן עלי’ בשבת לכן צריך שמירה. והעצה ע”י תשובה פי’ שבהיות כל אלה הדברים שנתרחקה נקודה הנ”ל להיותה בשבי. הכל בא מחטא הקדום וגם חטא אדם הראשון שיש לכל איש חלק בו כנודע. וצריך אדם לשוב לתקן הכל וזה נק’ ושבית שביו פי’ שזאת התשובה הוא בעבור השבי ששב עתה בהתגברו על היצה”ר וזכה בזו הנקודה צריך לנקותו מכל דביקות טומאה והוא ע”י התשובה. ואז קיימת לעד ואינו מביא אותו עוד לידי חטא. והבן כ”ז:
“When you go out to battle and HaShem gives them into your hand, and you will take a captive” (Devarim 21:10). To introduce this with the idea of the Midrash, that the mitzvot accompany a person. It is clear that each part of creation contains an element that gives HaShem enjoyment, as it states “And haShem saw everything that He created and it was very good”. It is this goodness that HaShem sees in the world that gives it existence, and this is the entire purpose of creation. This chein – inner beauty is the secret of Shabbos, for by Shabbos it also states “It was very good, and it was night and day…”. This is why we will find the word chein mentioned with regards to the tzadik “If I have found chein in your eyes” (Bereishis 18:3), for the tzadik is the good point that HaShem is pleased with, and the foundation of all the worlds. It is through the Mitzvot that we can connect to this reality of chein.
Furthermore even the negattive forces that oppose the holiness, and the evil inclination both clearly have an element of chein for which HaShem gives them existence. This is the idea of טוב מאוד referring to the evil inclination.
The truth is that when a person overcomes the negativity then this inner goodness becomes revealed, and purified. This is the idea of “taking a captive”. For the point of holiness was taken captive and the glory of HaShem was not revealed in it, however “when HaShem will give them into your hand”, this is the concept of teshuva and Shabbos, where everything returns to its correct place.
However we need to pay special attention, for once we merit to overcome the evil inclination, then one needs extra protection, for this force that was in captivity and coming from a negative place now comes into that person, and therefore one requires extra protection.
It is for this reaosn that on Shabbos we require extra protection, as it states: “He spreads His Sukkah of Shalom upon us” (Ma’ariv Tefila).
The advice is therefore to focus of teshuva. Meaning that all of this happened because of being distanced from the inner point of holiness, which is all sourced in the original sin of Adam harishon, of which we are affected. Therefore man must return and repair all these parts. It is trhoughteshuva that one merits to overcome the evil inclination and foreces, and by doing so it will lat forever, and not bring one to sin again.

בספרי כי תצא לא תצא אלא במחנה. פי’ אף שכל יחיד צריך להלחם ביצרו הרע. עכ”ז יהי’ המלחמה ע”י שיכניס עצמו בכלל ישראל. ויהי’ כוונתו כדי שכלל ישראל יצליחו במלחמות ה’. כי הכלל תלוי בפרט. ואז יוצא עמו כח מלחמת הציבור. וגם דברי חז”ל שאמרו מחנה הם האברים שבאדם. ג”ז אמת. כי יש בכל פרט כח כללי ג”כ שנק’ עולם קטן. וכפי מה שמכניס כל רמ”ח אבריו לאסוף כולם לרצון זה. כך יוכל להכניס עצמו בכלל ישראל:
The Sifri explains that the words “When you go out to battle against your enemy”, that one should only go out to battle with a camp. The idea is that this is referring to one’s spiritual battles against one’s evil inclination. When one battles one’s inclination it should be a battle through placing oneself amongst the entire Klal Yisrael. This means that one’s intention should be that the entire nation of Bnei Yisrael will succeed in the fight of HaShem. This is because the general community is dependent on the individual, and then by being a part of the community one gets the power of the entire community.
Furthermore our sages explain that the word מחנה camp, is referring to all the limbs of a person. This idea too is true, that one should go to battle with all one’s limbs. The idea is that in each individual part, there is also the power of the entire being, for man is called “a small world”. It is in proportion to one’s placing all of one’s 248 limbs and gathering them all to the desire of being a part of the Klal, that one is able to truly place himself amongst Klal Yisrael.

בפסוק הקם תקים עמו. כפי מה שא’ עוזר לחבירו כענין אמרם הוי נושא בעול עם חבירך. כמו כן זוכה לתקן עצמו ליישר אורחותיו להיות לו תקומה. וזה הקם תקים עמו. והוא ענין יותר משבעה”ב עושה עם העני העני עושה עמו:
The pasuk (Devarim 23:5) states that “If you see your brother struggling with his load you shall surely help him”. This idea is that one merits to perfect and uplift oneself, in proportion to the effort one places in helping others. This is the idea of “נושא בעול עם חבירך” carrying the yoke with your friend. By doing so then הקם תקים עמו which can be understood as: You will be uplifted together with him.
This is the idea that our sages mention: More than the good that the landlord does with a pauper the pauper does with the landlord. This means that the benefit of giving far outweighs what the receiver got.

בפסוק ואשר שכר עליך כו’ ולא אבה ה’ כו’ לשמוע כו’ ויהפוך כו’ הקללה לברכה כו’. וקשה מה ענין ולא אבה לרחקות עמון ומואב. אמת כי מכיון שמזכיר הענין שעשה בו המקום נס מזכיר ג”כ חסדו ית’. אמנם נוכל לומר עוד כי פי’ ויהפוך שהפך הקללה עליהם [וכמדומה לי שכ”נ ג”כ בספרי] שכיון שרצו לקלל בנ”י והש”י הי’ מגן עליהם נתהפך הקללה עליהם כמ”ש מקללך אאור. והנה פי’ מ”ש ויהפוך כו’ הקללה לברכה איך יתכן זה ההיפוך. ויש לפרש ע”פ מ”ש ראה אנכי נותן לפניכם כו’ ברכה וקללה. כי שניהם הם לישראל. כי בהיות הקללה עומדת מכוונת נגד הברכה לא תוכל להזיק כי יש לשניהם מקום. לימין ישראל הברכות. והקללות בשמאל. כענין ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה כו’. ולכן כשקילל בלעם את בנ”י הפך הקב”ה הקללה לברכה. פי’ להיות מכוונת פנים בפנים נגד הברכה. וממילא נתהפך הקללה על ראשם. והדברים מובנים למבין:
The pasuk (Devarim 23:5) states that the nations of Amon and Moav cannot marry into Bnei Yisrael because….”they hired Bilam to curse you, and HaShem refused to hear Bilam and changed the curse into a blessing”
This last part of HaShem not listening to Bilam is seemingly difficult; what has that got to do with us distancing ourselves from the nations of Amon and Moav?
Now it is true that once we mention the miracle that HaShem performed for us, it is also correct to mention His kindness to us.
However we can also explain that the idea of changing the curse into a blessing, can mean that they became cursed. [It seems that this idea is mentioned in the Sifri]. This means that since they wanted to curse Bnei Yisrael m and HaShem protects us, that their curse flipped onto them. This is the idea mentioned in the pasuk (Bereishis 12:3) Those that curse you, I will curse.
Now the entire idea of a curse being flipped into a blessing needs explanation, how does it work? It can be explained by the idea we see in parshat Re’eh “See I am giving you a blessing and a curse…” This means that the blessing and a curse each have their place, and being as the blessing opposes the curse, it prevents it from causing any damage. Just as we find by the crossing of the sea, that there was light for Bnei Yisrael and darkness for the Mitzryim. Yet once they brought about this curse into a reality, and it could not fall on Bnei Yisrael, who have the blessing, then it automatically gets flipped back onto the curser. “This idea is understood by the understanders”.