Noach תרל”ד
תולדות נח במד’ ורש”י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש”ט. אף כי פשט הפסוק כי כל הברואים נק’ תולדות נח כי נתקיימו בזכותו. אבל הכל הי’ משום שהי’ צדיק. ולהבין מה פי’ צדיק. בזוה”ק מאן דנטיר ברית אקרי צדיק. פי’ ברית עיקר נקודה הפנימיות שיש בכל דבר שהוא עיקר החיות. כתיב אם לא בריתי כו’ חוקות שמים וארץ לא שמתי. פי’ כל הבריאה נראה כמו חוקה כיון שאין נעשה רצונו ית’ אין טעם למה השי”ת נותן להם חיות. אבל יש נקודה פנימית בכל דבר שנולד ממנה כבוד להשי”ת כדכתיב ולכבודי בראתיו. ונקודה זו נק’ ברית. ולכן השומר ברית נקרא צדיק כי הוא מיישב הקושיא ומצדיק הויות הנבראים. ולכן נאמר צדיק יסוד עולם וכן איתא שצדיקים מקיימין העולם כו’. והוא בחי’ שבת קודש שכל אדם מישראל שובת ומניח כח מעשיו ומעיד שהשי”ת ברא הכל בששה ונח בשביעי וכ’ לעשות השבת כו’ ברית עולם פי’ להכניס נקודת שבת להיות שורש הכל שיתמשך כל הבריאה אחר זאת הנקודה ואז נקראת ברית עולם. תמים הי’ בדורותיו פי’ שהוא הי’ עיקר החיות של כל הברואים ומאחר שנקודה הפנימית של כל הנבראים הי’ אצלו נקרא שלימות הכל וכ”כ על שבת שנקרא שלום כי שלימות הבריאה הוא שבת:
Rashi explains that the reason why the name Noach is repeated in the first pasuk is to teach us that the primary descendants of a person are his mitzvos and good deeds. On a simple level, this pasuk could have been understood to be teaching us that the entire creation owes its existence to Noach, for they all exist in his merit. Nevertheless, Rashi is teaching us a deeper understanding.
To comprehend the concept of the Tzadik, we refer to the Zohar, which says, “One who guards the bris – covenant is called a tzadik.” The bris is referring to the inner point of HaShem that exists in everything. The pasuk (Yirmiyah 33:25) states: “If not for my bris day and night, the chukos (statutes) of Heaven and earth cannot exist.” This means that the entire world appears to be as a Chok, ruled with no logical explanation governing it because the creations do not fulfill the will of HaShem, yet He continues to sustain them. However, there is an inner point in each thing that gives birth to the glory of HaShem; this inner point is called the bris.
Therefore, someone who guards the bris is called a tzadik, for the tzadik constantly answers this question about the existence of the world and justifies (matzdik) the existence of mankind. It is for this reason that the tzadik is referred to as “the foundation of the world.”
This idea is the concept of Shabbos, that everyone in Yisrael stops and lets go of his own power and testifies that HaShem created the world in six days and rested on the seventh. And as the pasuk states, “To make the Shabbos a covenant – Bris for the world.”
The pasuk further states about Noach that he was “Tamim (pure) in his generation.” This teaches us that Noach was the primary life force of the entire creation, and being that the entire life force of the entire creation was with him, he is, therefore, called the wholeness of completion of everything. Similarly, on Shabbos, which is called “Shalom,” it is the completion of the entire creation, where everything connects back to its source and gets its existence.
אא”ז מו”ר ז”ל הגיד בשם הרבנים כי תיבת נח הוא תיבות ואותיות התורה כו’ שיוכל כל אדם להכניס עצמו בכל תיבה מתורה ותפלה ועי”ז יוכל להנצל מכל הסתר. ואיתא כל שהתיבה קולטתו כי בודאי צריך האדם להיות ראוי לכנוס תוך דברי תורה אבל ע”י הביטול בכלל ישראל יוכל כל אדם להתדבק בדברי תורה:
The Chidushei Harim explained in the name of his teachers that the “Teiva” (ark) of Noach refers to the “tetivot” (words) of Torah and prayer. This teaches us that through the words of Torah and Tefila, a person can be saved from any “hiddenness.”
Furthermore, the Gemara (Sanhedrin 108b) explains that the animals passed before the Teiva, and only those that did not sin were accepted inside. Similarly, a person needs to be truly worthy to be accepted into the words of Torah and Tefila. Nevertheless, through a person humbling themselves before Klal Yisrael (the Jewish community), a person is able to become completely attached to Torah.
ברש”י נח הי’ צריך סעד ואברהם הי’ מתחזק בצדקו מאליו. ודאי כל אדם צריך סיוע השי”ת כדאיתא אלמלא הקב”ה עוזרו וזה נאמר גם על אברהם. וגם כי אברהם אע”ה בעצמו אמר אשר התהלכתי וכ’ ויחשבה לו צדקה. כי אברהם חשב שהכל מהשי”ת ואיך אמר שא”צ סעד. אבל הפי’ שהכל מהשי”ת רק לפעמים השי”ת עוזר באופן שיצטרך סעד ולמי שראוי נותן באופן שלא יצטרך סעד. אבל צריך האדם לידע כי הכל רק מהשי”ת. ולמי שא”י זאת כראוי אין השי”ת נותן לו כן:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Noach_4.5
זכור ימות עולם בהנחל כו’ יצב גבולות עמים למ’ בנ”י פי’ רש”י ז”ל לזכור דור המבול והפלגה דכתיב הן עם א’ ושפה א’ כו’ וכנראה שניטל מהם הבחירה. ולמה כן. אך הכל בעבור ישראל כי השי”ת חס על עמו בנ”י ולאשר בנ”י היו בלולין בהם אז לכן אמר עם אחד ושמעתי מאא”ז מו”ר ז”ל כי עם א’ ושפה א’ הם בנ”י כנ”ל ולכן ניטל מהם הבחירה וז”ש יצב ג”ע פי’ שהסתרות שבעים אומות הוא רק לפי ערך כח בנ”י שיוכלו לתקן ולברר וזה למספר בנ”י. וזה ההפרש שבחירה לאומות הוא אף להיות נאבד לגמרי ולא כן לבנ”י והעיקר עם א’ ושפה א’. ב’ הבחי’ להיות דבוק בכלל בנ”י ולהיות יגע בתורה ותפלה כח ישראל בפיו. וג”ז ע”י עם אחד כדכתיב מורשה קהלת יעקב וכפי מה שאדם מכניס עצמו בכלל ישראל זוכה לדברי תורה כנ”ל:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Noach_4.6
