Pesach תרל”א 4

מכאן איני זוכר כסדר ונכתב מעורבב

כי גאה גאה. כי כל הגדלות שיש להנבראים הוא רק לכבודו ית’.
“For he has been exceedingly great” (Shemos 15:1). This is because all the greatness that is to be found in mankind has is serves to glorify HaShem.
רשע לפני שבר גאון.
With the wicked (this is apparent in the idea of) “Before the downfall comes pride” (Mishlei 16:18) (This teaches us that before the downfall of the wicked, they are raised up high, to be destroyed by their haughtiness. See Megila 15b)
וצדיק כדי שיכניע עצמו ע”י שיכיר יותר חסדיו ית”ש.
And the righteous (are given greatness) so that they overcome it and humble themselves even more, and by doing so reckognise the kindness of HaShem Yisborach.
אבל גאות השי”ת הוא לטעם עצם הגאות כי גאה גאה.
However the greatness of HaShem is (not for an ulterior motive it) for the sake of the actual greatness. This is the meaning of the double expression גאה גאה – exceedingly great.
וז”ש בהשירה אמר אויב ארדוף. ומה צורך זה בהשירה.
This is the reason why in the song (of Az Yashir) it states “the enemy said: I will chase etc”. Now what is the reason that these words are mentioned in this song?
ונראה כי גם זה הי’ מסייע מה שהי’ לו גסות כ”כ והרחיב פיו עי”ז נשפת ברוחך כו’:
Yet it would seem that it was this that helped us, that by having so much haughtiness, and opening their mouth (against HaShem and His chosen nation) that “You made the wind blow and covered them (which led to their destruction).

עוד כי גאה גאה.
We can further explain the idea of גאה גאה – exceedingly great (as follows)
כי גאות הוא שגדול מאחרים. ומ”מ נמצא בו ג”כ מה שבחבירו רק שיש לו יותר. כדמיון מי שהוא חכם יותר מחבירו מ”מ חכמה מעט שלחבירו יש לו ג”כ רק שיש לו תוספות.
For usually when someone has greatness it is something that is relative to other people. Whereas they may have some of this trait, he has alot more (and it therefore great). Just as one who is wiser than his friend, his friend has wisdom, and he has more wisdom.
אבל גאות השי”ת בכל נקודה ונקודה אין ערך ודמיון והוא כולו גאות וזהו כי גאה גאה:
Yet when it comes to the greatness of HaShem, in every single point there is absolutely no comparison to anyone else, and therefore He is completely great. This is the idea of גאה גאה.

ברש”י שר מבע”ל מהו ישיר עלה בלבו שישיר כו’. כי הוא דבר לשעה ולא נופל בו לשון ההוה ע”ש. וי”ל כי השירה למעלה מהזמן כי איך יוכל להיות עפ”י טבע שאמרו כל ישראל מלה במלה. רק שהי’ ברוה”ק כמ”ש בזוה”ק. וזהו עצמו מקום המחשבה שלמעלה מהטבע ושם הוה ועבר ועתיד הכל אחד. וזהו עצמו פי’ ישיר כי הי’ להם מדריגה גבוה שעלו למקור התורה שהרי המשיכו דברי השירה לעולם. וז”ש ישיר כו’ השירה כו’ לאמר. וזה כל ענין השירה להיות נדבק בשורשו. כמ”ש זה אלי כו’. הפי’ שכל אחד הכיר כי כחו וחיותו הוא מהשי”ת. כי בגלות נסתר זה ואחר גמר הגאולה נתגלה להם כי השי”ת הוא מחי’ כל הנבראים. וז”ש ויאמינו בה’ אף כי גם מקודם כתיב ויאמן העם. אבל יש אמון רבתא ומקטני אמנה כמ”ש במד’ בראשית ואהי’ אצלו אמון כו’ פדגוג כו’ ע”ש והכל בחי’ אמונה שגם מה שנסתר בהטבע ע”י אמונה נמשך כל הטבע לשורשו ג”כ שהבריאה ע”י התורה ועתה הי’ אמונה שלימה שנתברר כח הבריאה. שרק מהשי”ת. ונתמשכו אחרי שורש החיים. והי’ זה הכנה לקבלת התורה שהרי [*דברי] השירה הם דברים הכתובים בתורה שהמשיכו ע”י האמונה כנ”ל. ובמד’ נכון כסאך אע”פ שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך אלא מאז ישיר כו’. והוא כנ”ל שאחר קי”ס נגלה כבוד מלכותו ית’ להיות מבורר בכל דבר קטן וגדול שהוא מחיותו ית’ וזה נתיישבה כסאך שיהי’ פנימיות החיות מיושב וקבוע בתוך כל נברא שהוא כסא לנקודה הקדושה השרויה שמה. וזהו אז שז’ ימי הבנין דביקין בשורש העליון שהוא למעלה מהטבע. מי כמוכה באלים. הפי’ כמ”ש בזוה”ק ע”פ אין צור כאלקינו שכח כל הכחות רק מחיותו ית’ ע”ש פ’ תזריע ובמ”א. וזהו נאדר בקודש אף שכל הכחות ממנו יתברך אעפ”כ קדושה ונבדלת הנקודה הקדושה שבתוך כל דבר. עושה פלא. שגם במעשה גשמיות יש ממנו ית’ נקודה נפלאת ומובדלת כמ”ש נפלאות עשה. וכ”כ רמ”א ז”ל באו”ח על ומפליא לעשות שנדבק הנשמה בגשם האדם ע”ש:

ואיתא כי חזקי’ לא אמר שירה על הנס לכך לא נעשה משיח. ואא”ז מו”ר זצלה”ה פי’ כי הי’ נגלה לו בבירור איך הארץ ומלואה להשי”ת ולא נתפעל יותר ע”י הנס כו’ ע”ש. וכן מפורש במדרש שה”ש ע”ש. והוא כנ”ל שעיקר השירה המשכה ואמונה להתדבק בשורש העליון ע”י שנפתח מקום שלמעלה מהטבע. שהרי כל נס בא מלמעלה מהטבע וצריך האדם להתדבק שמה. וכן הי’ חזקי’ תמיד כמ”ש והטוב בעיניך עשיתי ופי’ חז”ל שסמך גאולה לתפלה והוא כנ”ל שכל מעשה גשמיי הי’ ג”כ לפניו כעושה לפני המלך שהי’ דבוק בנקודה הפנימיות שבכל מעשה. ותפלה הוא כשצריכין צעקה לעורר הפנימיות מההסתר. וגאולה הוא פתיחת הפנימיות ובאמת ע”י אמונה שמצפה לישועתו ית’ נפתח הפנימיות כנ”ל. והלא בוודאי גם מרע”ה ובנ”י אז היו במדריגה זו. אך כי אין שיעור להשגת נפלאותיו ית’ וע”י שהיו בנ”י דביקין במשה רע”ה דכתיב ובמשה עבדו לכך זכו להתחבר עמו והמשיכו דברי השירה שהיא כוללת שבח כל הנסים שהי’ ושיהי’ כמ”ש בזוה”ק. ושם יש תמיד התחדשות יותר. [ובחזקי’ נראה שלא הי’ יכול לומר שירה על ידי חסרון הדור כנ”ל ולא נעשה משיח שלא הי’ דורו ראוי לגאולה שלימה]: