Chayei Sara תרל”א 4

אא”ז מו”ר ז”ל הגיד בשם הזוהר הקדוש פי’ בא בימים שהביא עמו כל ההארות שהי’ לו בכל יום דבר מיוחד שנברא עליו וכשמת הביא עמו כל הימים וכ”כ בזוה”ק.
The Chidushei Harim explains the Zohar on the pasuk of Avraham was coming with her days. The Zohar explains that Avraham brought with him all the “light”. For every day Avraham gained a new depth, and every day there was something different. And when Avraham died he brought all.of that light with him.
וי”ל עוד פי’ בא בימים שכל ההארות שהי’ לו נשארו אצלו לעולם
We can further explain that coming with his days can also mean that none of these enlightenments were ever lost or forgotten. They always remained with him.
[וזה עצמו פי’ זקן שקנה חכמה שהחכמה קנין אצלו שנתדבק בו שלא לשכחו כלל רק להיות נטבע בו בגוף ונפש] [This is in essence is the idea of an elder זקן which stands for one who acquired knowledge. Which means that the knowledge is acquired within him that it is completely connected to him in such a way that he does not ever forget it a
Rather it becomes a part of his nature.] שדרך כל אדם כשמרגיש איזה הארה ודבר חדש אז נתפעל מעט ואח”כ נתיישן אצלו ואינו מתעורר ע”י ידיעה זו עוד.
For normally when a person becomes inspired by something new, he gets a bit excited and then it wears off and he no longer gets inspired by this idea anymore
ובאמת צריך האדם לזכור תמיד כל התעוררות והארות שהי’ לו וזה בכלל פן תשכח וכו’ אשר ראו עיניך כי כל מה שהבין האדם ונתפעל על ידו צריך להיות בזכרון והתחדשות תמיד
The truth is that a person needs to constantly remember every inspiration that he ever had. And forgetting it is included in the prohibition of “Lest you forget all that your eyes have seen…”(Devarim 4:9).
אך ודאי השכחה בא ע”י שמניח מיד ההארה ונטבע בטבע וגשמיות. וה’ יושיענו.
However the reason why we forget the inspiration is definitely because we immediately leave the inspiration and get sucked into nature and physicality. HaShem should save us.
וז”ש באאע”ה זקן בא בימים שכל ההארות שהי’ לו בכל יום ויום נתאספו כולם אצלו ביחד
And this is what is meant by Abraham.Avinu was “old coming in his days” for all the light / inspiration was all gathered together in him.
[ומצינו בס’ הזוהר אנא בחד קטירא אתקטרנא כו’ ע”ש פי’ רשנ”ז ע”י ישוב מעט נזכר וכאן לא הי’ צריך ישוב ג”כ כנ”ל] [*] ושמעתי מאא”ז מו”ר זצלה”ה פי’ המשנה הלומד ילד כו’ והלומד זקן כו’ פי’ ילד בהתחדשות שלא נתיישן אצלו כו’
And I heard from the Chidushei Harim, the Mishna in Pirkei Avos says that teaching a child is like writing on a fresh paper whereas teaching someone old is like teaching on an erased paper.
וז”ש באברהם אע”ה שהזקין ועכ”ז הי’ כל ההארות אצלו בהתחדשות.
However with Avraham Avinu, even though he was old nevertheless all of the inspiration was there in all its freshness.
והכלל הוא כמו שכתוב אין כל חדש תחת השמש כמו כן להיפוך כל מה שלמעלה מהשמש. חוץ לטבע. יש תמיד התחדשות כי חיות ה’ שיש בכל דבר הוא תמיד חדש כמ”ש מחדש בכל יום כו’. ופי’ תמיד בכל רגע.
And the rule is as it says “There is nothing new under the sun” however everything above the sun is constantly in a state of newness. As it says HaShem constantly renews the creation and the word constantly means every second. That above nature there is a constant renewal
ולפי מה שאדם מדבק כל דבר בכח הפנימיות ואינו נדבק בטבע וגשמיות כמו כן יש אצלו תמיד התחדשות.
And therefore inasmuch as one is able to connect to the internal life force of everything (the life force that HaShem constantly renews the world with) and one is not connected to nature and physicality, in proportion to that is he able to connect to the idea of newness
[וזה ענין שכחה שהוא מסט”א ורשעים שנקראים מתים בחייהם שאין להם החיות הפנימיות כנ”ל] [And the idea of forgetting, which comes from the yetzer hara. And so too evildoers are called dead (even whilst they are alive) for they are not connected to the internal life force, the newness of the world. As above] ובזוה”ק שירו לה’ שיר חדש כי נפלאות עשה כו’ ע”ש שפירש שיש חיות ממקום הנפלא שהוא למעלה מהטבע ושורה גם בעשי’ ממש
And the Zohar says on the pasuk “Sing to HaShem.a new song for He has done wonders”. He explains that there is a life force from a place called נפלא (wondrous) which is above nature yet it rests in one’s actual actions.
[כמ”ש רמ”א בש”ע או”ח ס”ו ע”ש] [See Rama בש”ע או”ח ס”ו The brocha of Asher yatzar, umafli la’asot that HaShem in His wonders combines a spiritual would with a physical body].
ועי”ז מי שמדבק המעשה בהשורש יש לו התחדשות תמיד ומשבח תמיד להשי”ת כאלו ברגע זו נברא מחדש ע”ש:
And therefore one who connects the action to its root, has this renewal constantly, and continuously praises HaShem as if in that very moment he has been recreated. (He can feel the newness of creation in that very moment. Therefore it is a new song).