Vayakhel תרל”ה

תרל”ה

ויקהל ופ’ שקלים

בפסוק מרבים העם להביא כו’ ויצו משה כו’ ויכלא העם מהביא.
(Shemos 36:5-6)
וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃
and they said to Moshe, “The people are bringing more than is needed for the tasks entailed in the work that HaShem has commanded to be done.”
וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֮ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵהָבִֽיא׃
Moshe thereupon had this proclamation made throughout the camp: “Let no man or woman make further effort toward gifts for the Mishkan” So the people stopped bringing:
יש להבין מה זה האריכות בתורה בענין זה.
We need to understand the lengthiness in the Torah’s words (above, describing the extra gifts that Bnei Yisrael brought for the Mishkan).
ונראה כי ראו הצדיקים והחכמים כי נתפשט ההתנדבות יותר מהראוי. וחששו שלא יהי’ עוד ברצון אמת לשם שמים. כי הכל הולך אחר הרצון לש”ש.
It would seem to be that the tzadikim and wise me of the time saw that the genrosity of Bnei Yisrael had spread more than it should. This caused them to be concerned that they would no longer be giving the items for the sake of Heaven, for everything follows the intention (which must be) for the sake of Heaven.
ואיתא כי יש בכל דבר בחי’ רצוא ושוב פי’ עפ”י מ”ש בשם הבעש”ט לראות שמכל עבודה יקבל יראה ובושה כי כשגומר כל מעשיו בא לידי גבהות. אבל כשחוזר באמצע לאחוריו בחשבו לפני מי הוא עומד. זה עצמו תיקון המעשה כראוי.
It is written that everything has an element of going forth and going back. The explanation according to the Ba’al Shem Tov is that through everything a person does in service of HaShem, it shouldbring him to a state of fear and embarassment. For when a person completes something (good), one becomes haughty, however by returning during the action and realising in front of whom one is standing (- HaShem) this in itself repairs the action properly. (by remembering HaShem during the action this prevents one from feeling haughty afterwards).
ומרע”ה והחכמים שמרו מעשי בנ”י שלא להתערב בו פניות כנ”ל:
Therefore Moshe and the sages wanted to protect the actions of Bnei Yisrael, that no foreig intentions penetrate their actions (and maintain that it will always be for the sake of Heaven. Therefore they were concerned about the over generosity, and preventative measures were taken).
ובס’ אור החיים מדייק לשון הי’ דים כו’ והותר. דסתרי אהדדי.
The Sefer Ohr Hachaim asks the words (of the following pasuk Shemos 36:7) are contradictory.
וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃
their efforts had been enough for all the tasks to be done, and extra.
(Was it enough or was it extra?)
והוא ז”ל תירץ שע”י שהיתרון הי’ בנדיבות בנ”י. שילם הקב”ה להם שכרם וכלל היתרון ג”כ במלאכת המשכן ע”ש דברי פח”ח.
And he (the Ohr HaChaim) answered that since the extra that Bnei Yisrael donated extra but it was given with true generosit, HaShem therefore rewarded them by including it in the Mishkan. And the words of the wise are beatiful.
ולפי דרכנו פרשנו כי עי”ז שמנעו עצמם אח”כ מהריבוי כדכתיב ויכלא העם. עי”ז תיקנו זאת היתרון שלא נתקלקל הנדבה ע”י התפשטות כנ”ל.
And according to our explanation above, we too can explain it as follows; SInce Bnei Yisrael held back from too much extra as the pasuk says “they stopped bringing”, that holding back repaired (protected) the generosity (that it should all be for the sake of Heaven). As explained above.
ושמעתי מאא”ז מו”ר ז”ל פי’ הפסוק מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב
And in the name of the Chidushei Harim, on the pasuk (Shir HaShirim 7:2)
מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב
How lovely are your feet in shoes, O daughter of nobles!
ופי’ כי נדיבות הרצון צריך מנעל ושמירה שלא יתפשט הרצון והחשק לדברים אחרים כו’.
(the word נָדִ֑יב also meand generosity), this means that the generosity needs a shoe – a protection, that the desire to give should not spread to other things.
וזהו פי’ המשנה משמיעין על השקלים ועל הכלאים שלא יתערבו רצונות אחרים לרצון הנדבה.
this is the meaning of the mishna (Shekalim 1:1) that on the first day of Adar we remind people about the Shekalim and kil’ayim (forbidden grafting). (The word כלאים is connected to the word כלא prison, connoting a protection), this means that the when announcing the commandment of Shekalim-donation to the Beis Hamikdash, it is together with a reminder of protection, that the generosity should be focused correctly.
וגם פי’ כלאים כמו ויכלא העם כו’ שהוא בחי’ המניעה שיש ג”כ במצות הנדבה כנ”ל וז”ש העשיר לא ירבה כו’:
Furthermore we can explain the word כלאים connected to the word ויכלא “the nation stopped bringing”. This is the idea of holding back in the generosity, (as it is explicitily written in the command of Shekalim) “the wealthy cannot give more than a half Shekel”

בשם אמו”ז ז”ל על פסוק ויבואו האנשים על הנשים
In the name of the Chidushei Harim, on the pasuk (35:22): “And the men came above the women” (to bring donations to the Mishkan).
עפ”י מאמר רז”ל במקום שבע”ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד.
We can explain this in light of the words of our sages (Berachot 34b) in the place that ba’alei teshuva (penitents) stand, even completely righteous cannot stand
וז”ש האנשים שחטאו בזהב העגל באו בחילא סגי על הנשים שלא חטאו כו’.
This therefore is the meaning of the pasuk. The men who sinned with the golden calf, came forth with more energy than the women who did not sin.
וזה פי’ תשובה שע”י שלוקח לו דרך מרצון החטא איך לעשות רצון עליון כמאמר עשה רצונו כרצונך. נמצא מחזיר רצון החטא למוטב.
This is the meaning of teshuva (repentance), that a person uses the experience of the desire that he felt doing the sin, how to serve HaShem (with that intense desire). By doing so one actually returns the original desire (for sinning), to HaShem (by using the experience for something good).
כי כל הרצונות אשר לא לה’ המה נמצאים באדם רק כדי ללמוד דרך לעבודתו ית’ ונמצא משיב הרצון למקומו.
For any desire that a person has that are not directed to serving HaShem, are there to teach one how to serve HaShem. Therefore (by using them to experieceneew ways in service of HaShem), one returns (teshuva) the desire (that one originally misused) to the correct place.
וזה המקום אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד בו כי לא נמצא להם רצון עמוק כזה:
this place (this experience that the ba’al teshuva now has, is a place) where even completely rghteous cannot be, for they actually did not have such an intense desire. (the intense desire that the ba’al teshuva had for sinning, and that is now used for service of HaShem)!

עוד בשם מו”ז ז”ל ע”פ את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו כו’.
Furthermore in the name of the Chidushei Harim (along the lines of the above explanation) The pasuk 9
(Bamidbar 28:2)
צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קָרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמוֹעֲדֽוֹ׃
Command Bnei Yisrael and say to them: the offerings of food due Me, as offerings by fire of pleasing odor to Me, you shall guard to bring in its slated time.
ופי’ כי הקב”ה נותן שפע לכל הבריאה כמאמר מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. אבל ע”י עבודת בנ”י מוסיפין השפעה מהקב”ה. ותוספות זה מרובה על העיקר.
the explanation is that haShem gives bounty to the entire creation, as it says (Shacharit prayer) “He renews in His goodness the creation of Bereishis, constantly”. However through the service of Bnei Yisrael (the Korbanot) they too draw down bounty from HaShem. And this extra bounty that theydraw down, is eve greater than the original bounty of HaShem.
והקב”ה מבקש מבנ”י שישמרו שההשפעה יהי’ ע”י ריח ניחוח. ולא ע”י הטבע.
(In the abovmentioned pasuk) HaShem requests that Bnei Yisrael guard and protect this bounty, that it should be given through the “pleasaing odour” (the korbanot), and not (merely) through “nature”. (The bounty can come either through HaShem’s natural gift to the world, or through Bnei Yisrael drawing down extra bounty from haShem through the korbanot. Here HaShem is requesting that Bnei Yisrael fulfil the korbanot properly so that the bounty can come through their actions.)
וז”ש לחמי לאשי מה שאני נותן שפע להנבראים תשמרו שיהי’ ע”י ריח ניחוח כנ”ל. ושפתים ישק.
This is the meaning “the offerings of food due Me, as offerings by fire”, that the bounty that I (HaShem) give to the creation, should be protected by you that it will be a “pleasing odour”. as above. [and lips shall kiss these words.] וע”ז נתקנו התפלות בכל יום במקום התמידין שממשיכין בנ”י השפע בכל יום ע”י הברכות וההודאות שמעידין שהכל מהקב”ה אשר מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית כנ”ל:
this is therefore the reason for the institution of the daily prayers, which are in place of the korbanot. For it is through these blessings and gratitude (the daily prayers), that Bnei Yisrael testify that everything is from HaShem Who constantly renews the creation, that we draw down this bounty daily.