Vayera תרמ”א

תרמ”א
ב”ה

במדרש ואחר עורי כו’ מבשרי אחזה אלולי שמלתי מהיכן הי’ ה’ נגלה עלי פי’ הגם שהי’ לו גם קודם המילה מראות. הי’ בחסד עליון ועתה זכה מצד עצמותו. להיות השי”ת נגלה אליו. כמ”ש מבשרי אחזה. ולכן נגלה המראה אליו בדביקות עצום כי מה שמשיג אדם באמצעות עבודה שלו יש לו בזה דביקות יותר מהשגה שבא בחסד עליון בלבד. אחר עורי פרשנו במ”א כי אדה”ר ע”י החטא הוצרך לכתנות עור כי לא הי’ יכול לקבל הארה עליונה בלי התלבשות כמ”ש ויתחבא האדם כו’. ואבינו אברהם ברוב מעשיו הטובים זכה להסיר מכסה העור ולפתוח פתח מאותו בחי’ שהי’ קודם החטא. וז”ש והוא יושב ע”י המילה פתח האהל שנפתח מה שהי’ נכסה. וחז”ל דרשו הפסוק אשרי תבחר ותקרב על המילה והוא רמז למילה ופריעה כי בחירה היא נגד המילה שהערלה נכרתת ממילא נתגלה במקום הזה קדושה ונפתח עי”ז היכל מיוחד. וקריבה היא נגד הפריעה כי יש ב’ קליפות יש שצריכין לרחק לגמרי כמו האיסורים. ויש יצה”ר בדברים המותרים והיא קליפת הפריעה שא”י לבטלה לגמרי רק להפריש עצמו ולהרחיק עצמו מאותו הקליפה ג”כ. ולכן בזכות ב’ הרחקות אלו נפתחים ב’ היכלות כמ”ש בסיפא נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך וכפי הרמז בדורות שהיו מקודם בכלל הבריאה הערלה והוא דור המבול שנאבדו ונכרתו מן העולם אח”כ דור הפלגה שלא נאבדו לגמרי רק נרחקו ונפרשו מן האחדות אח”כ בא אאע”ה שהוא אור הגנוז. וכעין זה מצינו שנאמר לאברהם אע”ה לך לך מארצך כו’ ולוט הלך עמו רק שאח”כ נתרחק ממנו שהי’ לו קצת אחיזה ומ”מ הי’ צריך להיות מרחוק וזה רמז לב’ המילות כנ”ל:

איתא אברהם בירר לו את הגלות כי אמרו לא גלו ישראל רק שיתוספו עליהם גרים היינו המשכות כל הברואים לתורה שזה הי’ בחירתו של אברהם שהכניס עצמו בכל המקומות לתקנם ולהעלותם לכן איתא כי נח הי’ צריך סעד כו’ ואברהם הי’ מתחזק בצדקו מאליו כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו והוא בחר לו זה הדרך שמעצמו ימצא לו דרך האמת ולכן הצדיקים שהיו מקודם היו נולדים מהול והוא בעבודתו זכה למצות מילה והוא תיקון עולם העשי’ שיזכה האדם להסיר הערלה במעשה ידיו לכן כל עובד ה’ אין לו להרהר על אלה הסתרות שנמצא לכל עובד ה’ כי לפום צערא אגרא וזה בחר לו אבינו אברהם מאהבתו את השי”ת הכניס עצמו במקומות מסוכנים לתקן אליו כל הבריאה לכן נק’ על שמו בהבראם באברהם. וכן הוא לדורות בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ע”י שמקרבין כל הבריאה אליו ית’ ומעוררים כח הראשית בעולם. ואיתא אברהם תיקן תפלת שחרית דכתיב וישכם אל המקום אשר עמד שם כו’. פי’ הפשוט שמיד בהקיצו משנתו בא לו אל המקום אשר עמד בו אתמול בשכבו וזה סדר עובד ה’ הנקרא מהלך כמאמר ודברת בם בשכבך ובקומך כי כל ימי האדם הם הילוך אחד ועליו נאמר בא בימים. וכמ”ש בתפלה ונשכים ונמצא ייחול לבבנו כו’. שזה סימן לאהבת הבורא ית’ שמיד בהשכמה קודם כל עובדא נזכר מהבורא ית’ כדאיתא בס’ הישר לר”ת ז”ל לכן אברהם שהוא עמוד האהבה כמ”ש אברהם אוהבי העיד עליו הכ’ וישכם כו’ אל המקום כו’. וע”ז אמרו שתיקן תפלת שחרית שהניח זה הכח לכל איש ישראל שיוכל להיות מעורר את השחר בכל יום כנ”ל:

פי’ אמו”ז ז”ל ע”פ כי ידעתיו למען אשר יצוה כי השי”ת נתן לו דיעה ודביקות שיהי’ בכחו לצוות ולהניח לכל בנ”י אחריו וזהו פי’ למען כפשוטו כנ”ל. והענין הוא כי הדורות נמשכין זה אחר זה והאבות הם הראשים והדעת של בנ”י קיבלו האבות בעבור דורות האחרונים שהם כגופות לגבי הארות האבות שהם נשמות לכן נקראו אבות. וזהו עצמו הטעם כיון שפנימיות הדעת ניתן לאברהם והוא שרש וחיות הכל ממילא אין לכסות ממנו דבר. והיינו שהי’ נצרך להוציא הכחות של הקדושה שנמצא בסדום והוא עצמו הצלת לוט שבא ממנו דהמע”ה ומלך המשיח כי הכל בעבור בנ”י נבראו א”כ צריך הצדיק לידע מפלת הרשעים להוציא בלעם מתוך פיהם כנ”ל:

בפסוק עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה. ומקשין הלא עבודתו של אברהם הי’ בחי’ אהבת ה’ שהוא למעלה מעובד מיראה ולמה ייחס לו הכתוב ירא אלקים. אבל התירוץ הוא כי זה עצמו היה הנסיון כי ודאי אברהם אע”ה שעזב ארצו ומילדתו והשליך עצמו לכבשן האש בעבור הבורא ית’ מה נסיון הוא לשחוט את בנו. אבל התירוץ הוא כי בודאי העובד מאהבה כמו אברהם נמשך לבו ומעיו לעשות רצון קונו עד שכל איבריו נמשכין בטבעם לעשות רצון קונם. וכל רמ”ח איברים שבו. כל חיותם. המצות של השי”ת. אכן באמת לא הי’ רצונו של הקב”ה לשחוט את יצחק ולבו של אברהם לא הרגיש דביקות ואהבה בזו העובדא ע”י שבאמת לא הי’ כן רצונו של השי”ת ולכן הי’ נסיון ולכן נאמר וירא את המקום מרחוק. ולכן הי’ עבודתו עתה רק בבחי’ ירא אלקים שלא הרהר אחריו ית’ כלום. ולכן ביקש שלא ינסה אותו עוד פי’ שלא יהי’ לו רחקות עוד שדרכו של אברהם אע”ה בחי’ אהבה כנ”ל:
“Now I know that you fear HaShem”. The question is asked Avraham’s service of HaShem was out of love, which is ahigher level than fear. If so why is Avraham’s fear stressed and praised here?
However the answer is that this was actually Avraham’s test: For Avraham who left birthplace, and sacrificed his life in the firepit of Nimrod for the sake of HaShem, surely it was not a difficult test to sacrifice his son?
Yet the explanation is that clearly a person who serves HaShem from love, his heart and body is drawn with a passion that his entire being is naturally drawn to do the will of HaShem. All of ones limbs get their life force from the mitzvos that they perform. However since HaShem actually did not want Avraham to slaughter Yitzchak, Avraham’s heart did not feel the love and usuale natural pull to do this mitzvah, for indeed the intention of HaShem was not to actually do it. This is the meaning of the pasuk “He (Avraham) saw the place from far”, meaning that this was a difficult, distanced and unusual test. This indeed is what HaShem was testing Avraham. Therefore the energy that Avrahm now had to use was no longer out of love but rather out of fear, that even though it was difficult, Avraham did not consider why would HaShem put him through this, and therefore “Now I know that you fear HaShem”.
It was for this reason that the Midrash states that after this test Avraham requested of HaShem not to test him anymore, meaning that he should no longer have to feel that distanced from HaShem again, for his channel in service of HaShem was through love. As explained.

והנה מצוה זו של העקידה לא נגמרה במעשה רק הי’ רצונו ית’ שיהי’ מוכן לשוחטו. והיינו שהי’ עבודה גבוהה מאוד. כי שרש המצות הם למעלה מהטבע ורק האור מתלבש במעשה הגשמיי ויש מצוה שהיא רק במחשבה ורצון והוא למעלה מהתלבשות העשי’. ואאע”ה נתנסה בעשר נסיונות לתקן עשרה מאמרות. נמצא נסיון העשירי הוא במקום גבוה מאוד. ולכן נאמר לו עתה ידעתי כו’ פי’ אף כי לא בא לידי מעשה כך ניתקן בדעת העליון המבוקש ממנו. [גם יתבאר עפ”י הפ’ לאל גומר עלי. וכמ”ש במ”א בכמה דוכתי כי גמר העבודה הוא בידי שמים] כנ”ל:

The commandment that HaShem gave Avraham to slaughter his son, did actually not get fulfilled in reality. This is because the will of HaShem was (not that Avraham actually slaughtered Yitzchak, rather) that he be prepared to slaughter him.
This teaches us that this was on a very high spiritual level. For the source of the Mitzvos (that we fulfil in down in this world) are sourced in the highest places, above nature, and it i the (spiritual) light of the mitzvah that gets enclothed in a physical action.
However there are mitzvot that are only in one’s mind and one’s desires. This means that they are actually on a higher level and not enclothed in a physical action.
Now the ten tests of Avraham Avinu were correlating and elevating (תיקון) of the ten utterances. Therefore the tenth test was teh highest level (correlating to the first utterance – בראשית).
This is therefore the meaning of HaShem telling Avraham “Now I know that you fear HaShem”. HaShem was saying that even though this action did not come about in the physical realm, nevertheless the “Now I (HaShem) Know” teaches us that HaShem’s intention was fulfilled.

(Furthermore we can explain this in accordance with the pasuk (Tehillim 57:3) “For HaShem who completes me”, as explained in several places, that one cannot actually complete the action, one can only place himself in the correct time place and mindframe, however the completion is dependant on HaShem.)