Masei תרנ”ד 2 essay
במדרש בענין ערי מקלט מביא הפסוק יורה חטאים בדרך ע”ש. דענין הגלות של הרוצח ויציאתו במיתת כ”ג כ’ רש”י הטעם שהכ”ג מאריך ימיו של אדם א”נ שהי’ לו להתפלל שלא יארע תקלה כו’. וב’ הטעמים אמת כי כחו של כה”ג להביא חיים לעולם הי’ צריך לגבור זכותו על מעשה הרוצח שלא להביא מיתה ולכן במיתת הכ”ג מתכפר זה החטא. והנה בגמ’ הקשו הרי שנגמר דינו לפני כ”ג זה מה הי’ לו לעשות ומשני שהי’ לו להתפלל שיגמור דינו לזכות. ואינו מובן כיון שכבר נעשה הרציחה על ידו למה יתפלל שיגמור דינו לזכות ואמו”ז ז”ל אמר בזה דבר נפלא לפמ”ש הב”י בשם הר’ מנוח בריש ה’ ר”ה הטעם דאמרינן בעשי”ת מלך המשפט שהוא בעצמו המשפט ולכן אם הי’ נגמר דינו לזכות הי’ באמת המשפט לזכות שהמשפט נמשך אחר רצונו ית”ש ודפח”ח. אכן לפענ”ד נראה לבאר ענין הגלות של הרוצח כיון שהרג נפש נדבק בו כח המיתה וחלק מלאך הממית ב”מ ונעשה מזיק ויכול להזיק ח”ו ולגרום מיתה ולכן הושם לו מקום. וכן לשון הפסוק והאלקים אנה לידו שנדבק במדה”ד ולכן קראו הכתוב רוצח הגם שהי’ שוגג נדבק הרציחה בו ולכן הכה”ג שמביא חיים לעולם יש בכחו לגבור ולעקור זו הרשימה שנדבק בו ויצא דינו לזכות שיצא מת”י רשימת הרציחה שנדבק בו. ולא יצטרך לגלות. וזה רמז המדרש יורה חטאים ולא כתב חוטאים רק חטאים כנ”ל שנתן הקב”ה מקום שלא יזיק זה החטא המשחית שנדבק בזה ההורג נפש בשגגה כנ”ל:
The Torah teaches us that a person sent to exile for unintentional murder can ony leave the city of refuge when the cohen gadol dies. The gemara explains that this is because the Cohen gadol should have davened that such occurrences wouldn’t happen. The Mishna states that if the cohen gadol dies and a new cohen gadol is appointed between the court case and the verdict, then the murderer can only leave the city of refuge after the second cohen gadol dies, because we go after the verdict and not the time of the murder. The Gemara asks what is the logic behind this, surely it makes more sense to follow the time of the murder for that is what the cohen gadol is liable for, praying that such occurences wont happen? The gemara answers that nevertheless the second cohen gadol is accountable because he too should have davened that the verdict comes out favorably for the murderer.
The Sfas Emes asks that this seemingly does not make sense. If the murder has already taken place, why would and how could praying for a favourable verdict change the actual deed that took place!? If he is a murderer even though it was unintentional then how could praying for a favourable verdict change that?
The Sfas Emes explains a very deep idea based on words that he heard from the ChidusheiHarim based on the Beis Yosef (582) on the words “Melech hamishpat” that we say during aseres yemei teshuva. During the year we say “Melech oheiv tzedaka umishpat” – “The King that loves charity and justice”, yet during this period we change it to “The Kind who is Justice”. This means that justice is not a separate entity to HaShem, but it is Him.
Based on this idea we can explain that when the cohen gadol prays for the judgement on this murderer to be passed favourably, it is not changing the original action, rather it is revealing that deep down in this persons neshama he is not a murderer and did not even murder by accident! True judgement is not subject to the ppartiality of the judges rather they have the power to reveal the very depths of the persons neshama!
The Sfas Emes offers his own alternative explanation. The concept of the murderer going to a city of refuge, is because negative forces of death and damage have become attached o this person. For this reason the Torah calls him a murderer even though it was unintentional, becasreu the negative attribute of judgement (midas hadin) has become attached to him.
As opposed to this negative force, the cohen gadol represents the force of life, and therefore e is able to elininat this negative force , and therefore enable the “muderer” to have a favourabe verditct in court.
This is hinted to in the words יורה חטאים בדרך chata’im literally means sins, whereas the word חוטאים sinners would have been more gramatically correct. Yet as explained (see above תרל”ד) it is the negative power that needs to be removed and not the people who sinned.
