Shmot תרל”ה 5635

במד’ וברש”י נמשלו ככוכבים מונה במספר צבאם כו’ ולמה דוקא ככוכבים. דאיתא שקיטרגה לבנה ונתמעטה לכך הוסיף לה הקב”ה הכוכבים לפייס דעתה כו’ לימנו בך צדיקיא. כי ממשלת הלבנה בלילה והוא לרמוז כח מלכותו ית’ אשר נתלבשה תוך הטבע ואינו ניכר שם כביכול כוחו ית’ רק ע”י עבודת הצדיקים. ובאמת כל הגליות של הד’ מלכיות הם רק להסתיר מלכות שמים. ובנ”י ירדו בגלות לסייע ללבנה כנ”ל לכן נקראו נר ה’ נשמת אדם. כי המה מאירים בליל הגלות. ובאמת כפי מה שבנ”י פועלים בנפשותם קבלת עול מלכותו ית’ כמו כן ניתקן בכלל הבריאה. ונק’ גלות ע”ש גילוי כבוד מלכותו ית’ גם בתוך הטבע. וזה הגילוי הוא עיקר העבודה לכן כח הלבנה עמוק ביותר מה שיכולה להאיר גם בלילה ותוך החושך כנ”ל. וגלות מצרים כולל כל הגליות וז”ש במד’ אוהבו שחרו מוסר. כי הקב”ה ראה שיהי’ בכוחם אז לעמוד במקומם אף במצרים כי היו קרובים ליעקב אבינו ע”ה. לכן בהתחלה הביאם לגלות הקשה והי’ הכנה לדורות. וכ’ הבאים לשון הוה כי אלה השמות באים לבנ”י בכל מקום צרה שלא תבוא מסייעי’ להם אלה השמות לדורותם:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Exodus,_Shemot_5.2

The Midrash quoted in Rashi (Shmot 1:3) says that Bnei Yisrael are compared to stars.

Why are Bnei Yisrael specifically compared to stars?

It states (Chulin 60b) that (when HaShem created the sun and the moon, they were of equal proportion), the moon complained (and said that it is not appropriate for “two kings to share the same crown”), HaShem therefore made the moon smaller. To “appease” the moon, HaShem gave italso the stars which illuminate at night, (also that Bnei Yisrael will use the moon for the basis of their calendar, and that the greatest tzadikim will also have teh same name קטן). 

Now the idea of the moon ruling the night, hints to the idea of the power of HaShem that is incorporated into the world yet it is not apparent, it is only through the work of the tzadikim revealing His presence.

Nowin truth the entire mission of the exile of the four kingdoms is to cover up the Kingdom of HaShem.

Bnei Yisrael went into exile to “help the moon” (just as the stars) as above. It is for this reason that we are called “the candle of HaShem is the soul of man” (Mishlei 20:26), for it is they that brings light into the (darkness of the) night of exile. 

In truth in as much as Bnei Yisrael work on their own selves, accepting the yoke of Heave, proportionately it i s given to the general creation. 

This too is the idea of the word “galus” exile for it is connected to the word “gilui” a revelation of haShem’s glory in nature.

To bring about this revelation is our primary mission, and therefore the light of the moon, is actually far deeper, because it has the power to shine even in the night and the darkness, as above.

The exile in Mitzrayim contained all the future exiles, and this is the idea of the Midrash based on the pasuk (Mishlei 13:24) “But he who loves him disciplines him early”. (Similarly HaShem put us in such a difficult exile out of His love for us), for He saw that Bnei Yisrael were able to withstand the exile in Mitzrayim (with all its wickedness) for they were so close to Yaakov. Therefore by giving us such a difficult exile so early in our nationhood, it was a preparation for generations to come.

This is also the idea of the word הבאים (These a re the names of Bnei Yisrael that are coming הבאים), in present tense, for it is these names that come to help us in any difficulties that we have, and therefore these names are for generations to come.

דברי מו”ז ז”ל על המד’ עתה יאכלם חדש כו’ חלקיהם. כי ע”י שנלקח מבנ”י ההתחדשות לכך נאמר בהם ויקם מלך חדש. כי מאין להם זאת ההתחדשות. אין כל חדש תחת השמש כו’. ולהוסיף ע”ד נראה כי כל הגלות מצרים הי’ לברר זאת ההתחדשות דכ’ אחר הגאולה החודש הזה לכם שזכו אח”כ לבחי’ ההתחדשות. ופי’ הדברים כמ”ש הקב”ה מחדש בכל יום מעשה בראשית שהכל מושכין חיות מהקב”ה ובשורש יש תמיד ההתחדשות רק כפי מה שנתגלה מלכותו ית’ בכל העולמות שקיומם רק מאתו ית’. ניכר זאת ההתחדשות. וכמ”ש במ”א באורך שזה עיקר עבודת האדם זו תפלה. וצריך כ”א לידע כי כפי קבלת מלכותו ית’ בלב האדם כך נמשכין כל הנבראים אחר הקדושה. כדכ’ כל שתה תחת רגליו. ובמד’ שהפרו ברית מילה ואמרו נהי’ כמצרים נראה שזה רק הירהור שעלה בלבם לעשות כמעשיהם. וזו המחשבה נתנה כח להמצריים כדכ’ ויקם. כי אם הי’ מבורר מלכותו ית’ בעיני האדם כחומה שלא יוכל להיות מחשבה ורצון [אחר] כלל [כענין בטל רצונך. בטל דייקא. שלא יהי’ נמצא בלב. ע”י תגבורות רצונו ית’ כמ”ש במ”א ]. לא הי’ יכול לשלוט כח סט”א באדם כלל. רק מהירהור האדם יש להם כח במעשה. וברש”י ומד’ עשה עצמו כאילו לא ידע. הוא אשר דברנו בכמה דוכתי. כי כל החיות מהקב”ה. וכח הסט”א הוא להסתיר שיהי’ נראה כאילו יש להם כח נפרד בפני עצמו. וכח זה להם בקילקול האדם כמ”ש:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Exodus,_Shemot_5.3

The Chidushei Harim explained the Midrash (Shemot Rabbah 1:8) “Now they shall eat new”, that (usually) “there is nothing new under the sun”, so where did Mitzrayim get the power of “A new king arose”? It was really taken from Bnei Yisrael. 

To add to his words, it would seem that the enrei exile in Mitzrayim, was for this very purpose of clarifying this renewal. This is why immediately after the redemption we are commanded with (the mitzvah of the new month – Rosh Chodesh) “this month is for you”, for they regained this concept of “renewal”.

The explanation is that it states “haShem renews the creation of the world every day”, this is because everything draws its ability of renewal from the life force of HaShem, and in this source there is always a renewal. However this sense of newness is revealed when in proportion to the revelation (by man)  of HaShem’s dominion in all the worlds.

We have explained this idea at length elsewhere, that it is the primary mission of man: the idea of prayer. 

Each person must know that in proportion to their acceptance of the dominion of HaShem in one’s own heart, this draws the rest of creation toward holiness. This is as it states (Tehillim 8:7) “You have laid the word at his feet”.

The midrash (Shemot Rabbah 1:8) states that Bnei Yisrael abandoned the mitzvah of Bris Milah, and said “let us be like Mitzrayim ”. It would seem that this was only a thought that they had (they clearly did not take such a step), however this (mere) thought gave strength to Mtzrayim (to be able to capture that sense of renewal) as it states “and a new king arose”. For if they would have that clarity, like a solid impenetrable wall, that it is only the dominion of HaShem, the powers of the negative forces would not be able to penetrate man at all. Just as states nullify your will to His will, this means there needs to be an absolute nullification, not even a thought against it. It is only because of one’s thoughts (against) the dominion of haShem that these forces actually have power in reality.

Rashi (Shemot 1:8) says that Paroh pretended he did not know who Yosef was. This is something we have discussed in several places, that really the power of all life force is from haShem, the negative forcse only have the power to hide HaShem’s power and make it appear that they have their own separate power. This is the only power that it does have to destroy man, as we have explained.

בלבת אש. כי האש יש לו כמה בחי’ כדאיתא בזוה”ק וארא וכמה דוכתי. כי אש שמבחוץ ולמטה שורף. ואש הפנימי שמרומז על אספקלריא המאירה אינו שורף. ובזה האש נראה למרע”ה. ולכן לא נשרף הסנה. וז”ש המראה הגדול הזה. וכדאיתא במד’ כדי ללבבו שהראהו האש הגדולה שבשעת מתן תורה. ובאמת א”י לבוא לאש הזה קודם אש שלמטה. וגאולת מצרים הי’ באש השורף ובו נכלו המצרים. ואח”כ זכו למתן תורה לאש הפנימי. וכ”ז הראה הקב”ה למרע”ה כי תכלית האש הוא כח הפנימי הנ”ל וזהו בלבת אש פנימיות האש כנ”ל:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Exodus,_Shemot_5.4

(Shemot 3:2) HaShem appeared to Moshe in a “flaming fire” that did not consume the bush. 

Fire has many aspects, as stated in the Zohar Va’era, and other places. The external fire is below, and it burns. However the internal firec, which hints to the “illuminating light” אספקלריא המאירה, does not burn. It was in this fire that HaShem appeared to Moshe. Therefore the bush was not consumed by the fire, And this is what Moshe meant when he said “I will turn and see this amazing sight” (Shemot 3:3), as the Midrash (Shemot Rabbah 2:5) states that HaShem wanted to excite Moshe with the great fire of the giving of the Torah. 

Now in truth one cannot attain this level of fire, without first the fire below. The redemption from Mitzrayim was with the fire below, and it therefore consumed the Mitzriyim. After that Bnei Yisrael meritted to receive the Torah with the internal fire. This was all shown to Moshe Rabeineu, for the purpose of the fire is really  the internal lfire, mentioned above, this is the idea of the words בלבת אש a flaming fire, which refers to the internal fire, as above. (connected to the word לב heart).