Acharei Mot תרל”ה

תרל”ה

כמעשה א”מ כו’ וכמעשה ארץ כנען כו’ לא תעשו ובחקותיהם לא תלכו את משפטי תעשו כו’ אשר יעשה אותם כו’ וחי בהם.
“The actions of the Egyptian and the Canaanites you shall not do, and you shall not follow their laws, rather do my commandments by which you shall live etc.” (The Pasuk (Vayikra 18:3-5) warns us of the immorality of the Egyptians and the Kananites and warns us not to behave like them.)
קשה אי מכוון הפסוק על עריות המפורשין למה תלה אותם הכתוב במעשה מצרים וכנען.
This is seemingly difficult because if the Torah is warning us to keep away from immorality, why should it be dependent on the other nations, (it is forbidden in its own right)?
אבל נראה כי המכוון. בכל המעשים לא נעשה אותם כמו שעושין אותם בא”מ וכנען.
However it would seem that the intention of the Torah here is to teach us that in every action we do, it shall not be done in the same way as it is done by the Egyptians and Canaanites.
כי בכל המעשים יש בהם פנימיות וחיצוניות ובוודאי שורש כל המעשים הוא בקדושה. כי הכל לכבודו ברא ונקודה הפנימיות ניתן לבנ”י
For in every action there is the external element and the internal element. For every action is clearly sourced in holiness, for ‘everything that He made is for His glory’. And this internal element is given (uniquely) to Bnei Yisrael.
וזה כל מעשיך יהיו לש”ש.
This is the meaning of the Mishna (Avos 2:12) All your actions should be for the sake of Heaven.
לכן נק’ מעשה הגוים חוקות כמ”ש ובחקותיהם ל”ת. כי אין להם שייכות לפנימיות הטעמים של כל המעשים ודבקים רק בחצוניות.
And it is for this reason that the actions of the gentiles are called “Chok” (an action done without deep understanding), As the pasuk (above) states “Do not follow their Chukim”. For the gentiles do not have a connection to the internal reasoning of all the actions, and they are connected only to the external element of them.

ובאמת בנ”י יכולין לעשות כל המעשים בקדושה ע”י המצות. וז”ש את משפטי תעשו כו’. עי”ז תוכלו לעשות כל המעשים שלא כמעשה א”מ וכנען.
In truth Bnei Yisrael are able to do all the actions in holiness through the mitzvos. As it states “You shall do my laws”. For it is through the mitzvos that one is able to do every action differently to the nations of the world.
וז”ש ללכת בהם. אשר יעשה כו’ האדם וחי בהם.
This therefore is the meaning of (the continuation of the pasuk), To follow in them, through which man shall live through them”
פרשנו ג”כ שע”י המצות ימשך החיות לכל הדברים.
We explained above (תרל”ב) that it is through the mitzvos that we are able to draw down spiritual life force to everything.
פשוט כמ”ש ז”ל כל מ”ע נגד אבר מיוחד. וכפי מה שמבטל חיות כל האבר אל המצוה חוזר וממשיך חיות מהמצוה אל האבר ועי”ז יכול לעשות כל המעשים בקדושה כמ”ש קדשנו במצותיו.
Simply this means that as our sages taught, each positive commandment is connected to each limb of the body, and in as much as one is able to nullify that limb to the commandment of HaShem, one draws life force from the mitzvah into that limb. In this fashion one is able to do all one’s actions in holiness, as it states “who sanctifies us in his mitzvos”
והוא באמת ענין שבת קודש שניתן לבנ”י כי בששת ימים עשה השמים וארץ כו’. אעפ”כ שבת הוא השלמת כל המעשים כמ”ש רש”י ז”ל על ויכל כו’ ביום השביעי כו’
This is really the concept of Shabbos, which is given (solely) to Bnei Yisrael. For “In six days He created Heaven and the earth”, nevertheless the Shabbos completes the creation , as Rashi states (Bereishis 2:2).
ופי’ שיש נקודה קדושה תוך הבריאה שהיא למעלה מהעשי’ והיא בחי’ שבת שנותנת שלימות וחיות לכל הנבראים.
This means that there is an element of holiness that is a part of creation yet it is above the physical elements – the concept of Shabbos, and this is what completes the world and gives it its life force.
לכן נק’ שלום. וכמ”ש תכלית שמים וארץ. ששורש מעשה בראשית הוא בחי’ שבת וניתן לבנ”י שמעשיהם בקדושה כנ”ל:
Therefore the Shabbos is called ‘shalom’ (completion), as we say (In Shabbos mariv tefila) “It (Shabbos) is the point of creation”. For the source of the creation of the world is Shabbos, which is given only to Bnei Yisrael whose actions are holy.

במשנה אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני וא”ל עכשיו אימתי.
The Mishna (Avos 1:14) If I am not for myself, who will be for me? And when I am for myself, what am I? And if not now, then when?
פי’ מו”ז ז”ל ידוע.
The explanation of the Chidushei Harim is known (See Teruma תרל”ב 1. Each person has his mission, and if I do not fulfil my mission no one else will).
וי”ל עוד כי ידוע שיש ג’ בחי’ עולם שנה נפש. שהוא ענין נפש האדם. וכלל הבריאה. והזמן.
We can explain this further. With the known oncet that there are three elements, The world, the soul and time. These refer to the soul of a person, the entire creation and time.
והכל תלוי בתיקון נפש האדם [*שעי”ז] הכל מתוקנים. וז”ש אם אין אני לי לתקן נפשי.
Now everything is really dependent on one’s individual repairing and perfecting of oneself. By perfecting oneself everything becomes (uplifted and) perfected. This therefore is the explanation: If I am not for myself – to perfect myself (…who is to me, there is no one else to do it in my stead).
וכשאני לעצמי כו’ כי לא די בזה וצריך (גם) הוא לתקן [*גם] כל הבריאה.
Yet the mishna continues, and when I am for myself what am I, meaning that one cannot stop at self perfection, for the entire world needs to be uplifted.
וגם הזמן ניתקן ע”י. לכן אם לא עכשיו אימתי כי גם שעה זו צריך לתקן והיא עוברת.
And so too time also needs perfecting, therefore the Mishna continues “If not now then when”, for the time needs to be perfected and it is rapidly passing.
לכן כשיחשוב האדם שכל ג’ הדברים האלו הם תלוין בו לא יתרשל בעבודת הבורא כנ”ל:
Therefore when a person considers all these three things and how they are all dependent on him, he shall not weaken in his service of HaShem. As explained.