Beha’alotcha תרל”א
במדרש ה’ חפץ כו’ יגדיל תורה כו’. דכתיב נר מצוה ותורה אור.
In describing the mitzvah of lighting the Menorah, The midrash (Bamidbar Rabbah 15:2) says that the lighting of the Menorah is not for HaShem’s sake, but rather for the sake of Bnei Yisrael. Furthermore the Mitzvah is compared to a candle whereas the Torah is compared to an actual source of light.
כי המצות הם ממשיכין הארת התורה לתוך המעשה. ונקראים נרות שהם הכנה לקיום האור. כי המצות הם מהתורה.
Mitzvos are the conduits that draw the light of Torah into the world of action. And they are therefore called candles because they are the preparation for the light. Which is the actual source of the mitzvos (The Torah is the source)
ועי”י שהוא ציווי השי”ת נמשך דביקות המעשה לפנימיות שבה
Since the mitzvos are the actual command of HaShem, therefore doing a physical action can connect the person to the inner (spiritual element of HaShem in the physical action)
כי כל הנבראים בהתורה באורייתא ברא קוב”ה עלמא.
(This is) because all of creation was made through the Torah
והמצות הם קיום אור חיות התורה שיש בהנבראים כנ”ל.
And the Mitzvot are what sustains the light of the Torah in all that has been created
וזה יגדיל תורה.
This is what is meant by “making the Torah great” (Through bringing the light of Torah into the world by doing the mitzvot a person can actually make the Torah greater)
והוא בחי’ תורה שבע”פ שביד האדם ע”י המצות להמשיך אור התורה בכל מעשיו
This is the element of the Oral Torah. For it is in Man’s ability through the mitzvot to draw the light of the Torah in all of his actions. (The Oral Torah is unlimited and dependent on a person’s toiling in Torah and understanding of it. This becomes greater and greater).
כמ”ש קרוב כו’ בפיך ובלבבך לעשותו.
As it says: It is close to you in your mouth and heart to do (Literally Create) it
וז”ש בהעלותך
This is what is meant by the word Behaaloscha when you light the menorah (literally when you lift up)
כי ע”י המצות שנגד איבריו של אדם מתברר שכל הנבראים רק כלים מיוחדים לפנימיות חיות השי”ת שבהם ומעלה הכל לשורשו
For it is through the mitzvot, where each mitzvah corresponds to a different limb of the person, and it is through them that a person clarifies that all creations are specific vessels for the inner light of HaShem, and we can therefore uplift and connect everything to its root
והוא חיבור ז’ הנרות באור שבעת הימים.
This is also the connecting of the 7 lights of the menora to the 7 days of the week (for everything in nature becomes connected to its source).
ומול פני המנורה יאירו הוא דביקות ימות החול בשבת שנק’ אור שבעת הימים.
And as the pasuk continues toward the face (center) of the Menorah the lights will shine. Which is referring to the days of the week facing shabbos, where shabbos is called the light of the 7 days of the week.
ואא”ז מו”ר ז”ל הגיד על המד’ שלך לעולם קיימת.
The Chidushei Harim would explain the medrash that says that HaShem said to Aharon that your mitzvah of the Menorah will last forever
כי נר מערבי דולק גם עתה.
Because the central candle is still alight even nowadays
שהמשכן נגנז ומסתמא הי’ דולק אז כי נר מערבי לעולם דולקת רק במקום הגנוז
Since when the Mishkan was hidden away it was certainly lit, as it says that the central candle was never extinguished, just it was always lit, just now it is in its hidden place. (all the vessels from the Mishkan where hidden away before the destruction of the temple)
וכשיש הארה ממקום הנ”ל. בשבת ויו”ט. מתנה טובה בבית גנזי ושבת שמה. וכן יו”ט יש מאור הגנוז לצדיקים. מאיר עדיין הארת המנורה כו’ ע”ש.
And when there is a light from the abovementioned place (when a person does mitzvahs) as on Shabbos and Yom Tov which are both called gifts from HaShem’s hidden place, then this will light up those things that are hidden (The light of the menorah in it’s hidden place)
וי”ל לעולם קיימת כי עיקר הדלקת הנרות כנ”ל להמשיך אור התורה לתוך המעשה וההעלם עצמו.
Furthermore it says that (the mitzvah of the menorah) will always be around (תמיד), because the main kindling of the lights is the idea of bringing the light of the Torah in to the physical and hidden parts (Not only to make it light up in its source but also to bring it into the physical)
ונמצא נשאר לעולם
Therefore it exists forever.
אף שאין גוף האור מאחר שעולה ונעשה א’
Even though the actual light does not seem to be here, because the light goes up and becomes one (and it seems to us that the light has gone into the past, nevertheless the word tamid teaches us that it always exists).
ובחי’ זו עצמה י”ל שנק’ נר מערבי שנעשה עירוב והתקשרות כל דבר בחיות אור הפנימיות כנ”ל
This is the actual name ner ma’aravi – the Eastern Light, (ma’aravi is the same root as the word eruv, which means) to mix and connect all things to the inner light as above, (because this is where it exists always in solidifying the connection of everything physical to its inner source)
שאהרן פעל להמשיך אור למעשה הטבע ג”כ כנ”ל.
Aharon worked on this exact point to bring the light into the physical world
וז”ש וכי לאורה צריך כו’ רק לזכותכם להעלותכם. והוא כנ”ל להמשיך האור גם תוך החושך:
This is what is meant by the Midrash (HaShem said) “Do I need the light for myself?” (Rather it is for Bnei Yisrael’s benefit, to make Torah greater) meaning to bring the light (of Torah) into the darkness.
ברש”י מי יאכילנו בשר והלא הי’ להם מקנה רב רק שמבקשין עלילה. וקשה מאי עלילה יש מאחר שהי’ להם.
Rashi (Bamidbar 11:4) And the mixed multitude felt a craving and complained: “Who will give us meat?” Rashi explains that they indeed had their own meat, they were however just looking for an excuse.
Now this is seemingly difficult, if they did have meat, what excuse were they looking for
אך י”ל דכתיב התאוו תאוה.
However we can explain that it states התאוו תאוה literally “They had a craving for a craving (as a double expression)
ומשמע שלא הי’ להם תאוה. שהיו למעלה מהטבע. חירות מיצה”ר. ולכך הי’ נראה להם שנכון שיהי’ להם תאוה ושיזכו לעשות נחת רוח להשי”ת על ידי שיאכלו בקדושה אף בשר גשמי.
This implies that they actually did not have any desires, for they had reached a level of above nature, (at the giving of the Torah) they became free of the evil inclination.
They therefore felt that it would be correct for them to have a desire and then that will bring greater pleasure to HaShem that they will be able to eat physical meat in holiness.
(The reason why they wanted the desire was so that they could overcome the desire!)
וז”ש נפשנו יבשה כו’ שלא קיימו בכל נפשכם. כמ”ש במד’ בכל נפש ונפש שברא בך. שהוא ביטול כל הרצונות ותאוות להשי”ת. וזה לא הי’ להם שהיו למעלה מבחי’ הנפש.
This is the reason they complained “Our souls are dry”, for they were not able to fulfill the commandment of serving HaShem with “all your soul”. As the Midrash (Devarim Rabbah 2:37) explains this means one should serve HaShem with every part of his soul. This is the idea of nullifying one’s desires to HaShem.
This was something that they were not able to achieve for they were on such a lofty level, above the animalistic levels.
אבל לא הוטבו דבריהם להשי”ת שצריך האדם להיות חרד יותר לירא פן יבטל ח”ו רצון השי”ת ולא יביא עצמו לידי נסיון אף שיוכל לזכות למדריגה ע”י זה שזה נקרא לגרמייהו קצת.
However, HaShem was not happy with this, for a person needs to be fearful of HaShem for he may nullify, Heaven forbid, the will of HaShem. Therefore one should not bring himself into a state of test, even though it may bring him to a higher level. By wanting to bring oneself to a higher level through testing oneself, it is partly for one’s own benefit,
כי מי שירא באמת לעבור רצון השי”ת מרוצה יותר בפשיטות.
For a person who just wants to serve HaShem properly, is happy with serving Him in simplicity.
[ובאמת כל הנסיונות משום מאן דאכיל לאו דילי’ בהית לאסתכולי כו’ וזהו טובת השי”ת אבל כשכן רצון האדם נק’ לגרמייהו]:
[In truth the entire reason why HaShem gives us any tests at all, is because He affords us an opportunity to ‘earn’ our reward, for “one who eats from someone else, is embarrassed of looking into the other’s face”. However when HaShem’s will is that we don’t have to earn it, and removes the desire, then following this desire is considered partly for one’s own benefit, (as explained above)].
(*)
עשה רצונו כרצונך כו’. ודאי יש לאדם לעשות רצון הבורא ב”ה ביותר רצון וחשק ותשוקה מרצון עצמו.
The Mishnah in Avos (2:4) “Make your will like His will…”
Now clearly a person should make HaShem’s Will far greater than one’s own will (why does it equate them)?
אבל יש לפרש בעשיות רצונך תעשה רצונו כ”כ כמו רצונך שישתתף רצון המקום בכל דרכיו להיות לשם שמים. ולא יהי’ בהמעשה עבור רצונו יותר מעבור רצון המקום שבזה המעשה עצמו. ועי”ז לא יהי’ לו רצון אחר כלל.
However we can explain this to mean that in every action that a person does for one’s own sake, one should combine the will of HaShem, so that it is actually done for the sake of Heaven. By doing so every action will be done for HaShem’s sake even more than for one’s own sake, and therefore one will not be acting for one’s own benefit (rather everything is done for the sake of Heaven).
וז”ש שיעשה רצונך כרצונו כלומר שלא יהי’ לך רצון רק לעשות רצונו ית’.
This is the meaning of the continuation of the mishnah: “So that He will make His will like your will”, meaning that whatever your will is, it should always be just for the sake of doing His will.
וסיפא בטל רצונך מפני רצונו יש לפרש ג”כ להיפוך מפשוטו. כשעושה רצון המקום ב”ה לא יהי’ מעורב רצון עצמו כלל אף לקבל פרס וכדומה.
The end of the Mishnah is “nullify your will before His will”, this too can be explained the opposite of its simple reading: That when one does the will of HaShem, it should not at all be mixed with his own desire, not even to gain any personal benefit.
הגם שצריך להיות שמח בעשיות המצוה שזוכה לעשות רצון הקב”ה. מ”מ יהי’ עיקר העשי’ כדי לעשות רצונו ב”ה בלבד.
Now even though one should be happy when doing a mitzvah that one merits to fulfill the will of HaShem, nevertheless the primary reason should be only to do the will of HaShem.
ורצון עצמותו יתבטל לעיקר המכוון לעשות רצון המקום ב”ה כנ”ל.
Therefore one’s personal desires should be completely nullified to the intention of doing the will of HaShem. as above.
וז”ש באהרן ויעש כן פרש”י שלא שינה ואיך בכח אנושי לעשות כל המצוה ממש כאשר צוה השי”ת. והלא גבהו דרכיו כו’.
This is the idea that Rashi mentions with regards to Aharon. “And Aharon did so, this teaches us that He did it (lit the menorah) exactly as HaShem willed it“.
Now how is it possible for a man with human abilities to fulfill the will of HaShem exactly as HaShem willed it, “behold the ways of HaShem are far greater than your ways”?
אך ע”י שמבטל באמת כל רצון עצמו ועושה רק כדי לעשות רצונו ית’ בלבד כאשר צוה. נקרא כן שעשה. כי ע”ז אמרו ז”ל מחשבה טובה הקב”ה מצרפה למעשה.
However by completely nullifying all of one’s will to do His will completely, “as He commanded”, it is considered that “He did (exactly) as HaShem willed it”. For it is in this regard that our sages have taught, a good intention is combined to action.
רק שצריך להיות מוכן בכל רצונו לעשות רק רצון המקום ב”ה כנ”ל:
However one needs to be prepared with one’s entire desire to only fulfill the will of HaShem, as explained above.
