Behar תרל”ה

תרל”ה
ברש”י מה ענין שמיטה אצל הר סיני כו’ מה שמיטה כו’ אף כל המצות כו’.
The First Rashi asks what is the connection between shmita and Har Sinai, and answers that just as the mitzvah of shita is laid out clearly in the Torah with all it’s details, so too all the mitzvot that we have in the Torah were explained and given over in detail (to Moshe) on Har Sinai
ומדתלינהו בשמיטה. משמע שהיא מצוה שכל המצות תלוין בה.
Since the example used is shmita, the implication is that it (Shmita) is something that all the mitzvos are dependant on (Which will now be explained)
כמו שבת דשקולה נגד כל המצות
We find the same concept by Shabos that it is equal to all the mitzvot
וע”י מצוה זו מקיימין כל המצות.
By performing this mitzvah we are ‘keeping’ all the mitzvot
וכתיב כי תבואו כו’ שהקב”ה נתן א”כ לבנ”י וסוף הכוונה כדי שבאמצעיות בנ”י יתמשכו כל הדברים להקב”ה.
And it says on the pasuk when you will come to the land that I will give you, meaning that the reason why we have Eretz Yisrael is that through this land we will draw all things to HaShem
וגם רצון בנ”י להיות שולטין על הכל צריך להיות ג”כ על כוונה זו
And so too the will of Benei Yisrael to command everything should also be for this purpose…
כדי לבטל עצמם וכל התלוין בהם להקב”ה.
In order to nullify themselves and all that is dependant on them to HaShem

וז”ש ושבתה הארץ שאחר שזכו בנ”י בארץ כנען ישבתו בשמיטה לבטל עבודת הארץ בעבור הש”י.
This is the meaning of the pasuk the land shall rest, ie: once Benei Yisrael have come into the land of Canaan (and taken charge of the land) they will enact the shmita laws, and stop all work of the land (during the 7th year)
וכמו שמצינו באדם דכ”ז דמשועבד לאחר א”י לקבל עמ”ש
And just as we find that by a human, that so long as he is subjugated to another person he cannot fully accept the yoke of HaShem
כדאיתא בזוה”ק האי עול לא שריא במאן דכפות באחרא.
As is written in the Zohar, “This yoke cannot rest on someone who is subjugated to another
לכן הוציאנו המקום ב”ה ממצרים.
Therefore HaShem took us out of Mitzrayim (The subjugated of another nation)
ויש להוסיף עוד כי צריך להיות מקודם עול ושיעבוד אחר. ואח”כ כשפורק ממנו עול זה זוכה לקבל עמ”ש.
And we can also add that (for this to be felt properly) there needs to have previously been a subjugation to another person, and after removing that yoke he then merits to accept the yoke of heaven
וכן הוא באדם שמשועבד ת”י היצה”ר בתחילת שנותיו כנודע.
And similarly with man (on a personal level), he is subjugated to his evil inclination in his youth as is known. (And once he removes that from himself he is able to receive more G-dliness
וכמו כן הארץ הי’ מקודם ת”י כנען אח”כ נפדית ונכנסת ברשות ישראל.
And so too by the land, it was originally subjugated to the Canaanites and afterwards redeemed and brought into the control of Yisrael
ואח”ז צריך לצאת גם משיעבוד בנ”י להיות רק תחת רשות הקב”ה בעצמו.
And after this (the land) needs to leave the control of Benei Yisrael and be only under the control of HaShem
ודבר זה נוהג בכל הדברים והנבראים והבן.
And this concept applies to all things and all creations (which is understood)
ועיקר מצות שבת ושמיטה היא להעיד על שהקב”ה מקיים הנבראים בכל עת מחדש.
And the main mitzvah of Shabbos and shmita is to testify that HaShem sustains all beings anew all the time
כמאמר אומר ועושה
As is written He Says and He does (in present tense-constantly)
פי’ לבד המציאות שהמציא יש מאין רק שנותן בהם כח חדש תמיד.
Meaning, aside from the idea that He brought about the world from nothingness. He also sustains it every second with a constant energy
וכמו כן בבחי’ תורה ומצות שנתן לבנ”י ג”כ נוהג דבר זה שנותן תמיד כח והארה בלב איש ישראל לקבל התורה ולקיים המצות.
And similarly regarding Torah and Mitzvot, that HaShem gave to Benei Yisrael this idea also applies, the He constantly gives energy and light into the heart of man to accept the Torah and do the mitzvot
ולכן כפי בירור התחדשות הזאת שבנ”י מבררין. כמו כן זוכין לתורה.
Therefore in as much as a person clarifies this renewal that Benei Yisrael renew (by doing mitzvot that show this eg Shmita and shabbos), likewise will he merit to Torah
כי חידוש העולם הי’ הקדמה לנתינת התורה וכן לדורות ג”כ כנ”ל:
Because the (creation and) renewal of the world was an introduction to the giving of the Torah and so too in all future generations, as mentioned above.