Bereishis תר”מ

תר”מ

יום הששי הוסיף ה’ בששי כו’ הענין הוא דכ’ בי’ ה’ צור עולמים. בה’ נברא עולם הזה והוא שורש הבריאה
“The sixth day” the letter ה was added to the sixth day, as the gemara (Menachos 29b) explains that this world was created with a ה and the world to come with the letter י as it says בי’ ה’ צור עולמים. The letter ה is therefore the root of creation.
אבל יש ה’ זעירא דבהבראם והוא בחי’ הטבע בעצמו.
Nevertheless (we learn the above from the word) בהבראם yet the ה is written in the Torah smaller, which hints to nature itself, (that there is something lacking in nature)
רק בבא יום השבת נתוסף אור שבעת הימים מעין עולם הבא והוא בחי’ תוספת שבת
It is only when the day of Shabbos comes that the light gets added onto the seven days, which is a taste of the world to come. תוספת שבת adding on to Shabbos
וכל תוספת הוא מעולם העליון כמש”כ לעיל (בעניני סוכות) וזה נגמר במתן תורה המשכת אור העליון.
All extra additions come from the world above (as we have written above sukkos תר”מ 6), and this (smallness of the letter ה that was lacking in creation) was completed with the giving of the Torah, with drawing down the light from above.
והוא עצמו כח התורה דכ’ בראשית בשביל ישראל. ובשביל התורה שנקראו ראשית.
This light from above, is actually the energy of the Torah as it says the word בראשית can mean for the sake of Bnei Yisrael, for the sake of the Torah, which are (both) called ראשית
והכל אחד שהם בחי’ שורש כל הבריאה קודם התפשטות הטבע כנ”ל.
this is all one, for it is referring to the root of creation before the spreading of nature (*)
ובמדרש ואהי’ אצלו אמון אומן וכו’ הביט בתורה וברא העולם. כ’ ואהי’ ולא הייתי.
In the Medrash I will be Amon (confidant), He looked in the Torah and created the world, it is in future tense not past tense.
רק השגחת הבורא ית’ בעולם הוא קיום הבריאה.
The protection of HaShem is what gives the world existence.
והשגחתו ע”י התורה שנקראת ראשית כמש”כ עיני ה”א בה מראשית כו’ שהשגחה שלו ית’ הוא בשורש וראשית הדברים והם בתורה ובכח זה מחדש בכ”י מעשה בראשית
This protection of HaShem is done through the Torah, which is called ראשית, the first, as it says “the eyes of HaShem are watching it from the beginning till the end”, for this watching is the root and the beginning of everything, which is the Torah, and the energy with which He revitalizes (and renews) the world every day”
: נשכח ממני סיום המאמר:
(I forgot the end …)

ובמדרש אברהם שלא כתוב בו שמירת שבת ירש העולם במדה כו’ יעקב שכתוב בו ש”ש נחלה בלי מצרים
The Medrash(Bereishis Rabba 11:1) says that since the Torah doesn’t mention Shabbos by Avraham Avnu, he inherited the land in a limited fashion, whereas Yaakov Shabbos is mentioned, therefore he inherited without any limits.
ביאור הענין עפ”י המדרש ויכלו לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאוד לכל יש סיקוסים ולתורה אין כו’ כי התורה נותנת חיים לכל הבריאה. ובמדה לכל ברי’.
This can be explained by the Medrash (Bereishis Rabba 10:11) on the word ויכלו, for every purpose I saw an end, however for the mitzvos and the Torah there is no end. This is because it is the Torah that gives life to the entire creation, and in the correct quantity to each part of creation.
ואותו נקודה חיות שמתלבש באיזה מקום להחיותו. זו הנקודה אין לה שיעור. כי היא למעלה מן הזמן והטבע.
This point (nekuda hapnimi) that enclothes itself in a part of creation and gives it life, is (actually) limitless, for it is above nature and time
ועל נקודה זו נאמר הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו.
And it is this point that we are referring to when it says that “He (HaShem) is the place of the world, the world is not the place of HaShem”.(Bereishis Rabbah 68:9)
וכ’ רחבה מצותך מאוד. ומאוד הוא יותר ממקום התלבשות.
It says (Tehillim 119:96) “Your commandments are very מאוד wide”. The word מאוד is referring to the concept of being greater than the actual form it is in.
כמש”כ חכמינו ז”ל על ארץ ישראל צבי היא שאין עורו מחזיק בשרו בזמן שישראל עליה מתרחבת כו’ כן בכל דבר נקודה פנימיות אין לה מדה וגבול.
We see this idea in what our sages have taught (Gittin 57a) Eretz Yisrael is compared to a deer skin, that when it is removed from the animal, the meat can no longer fit in it, so too Ereetz Yisrael gets wider and wider. This is true for any point of pnimius which is not limited by a number or a border.
וכן הוא בנשמת אדם שאין לה שיעור וכמש”כ יוצר רוח האדם בקרבו. וכפי התפשטות הגוף כך תוכל לקבל מהנשמה. והיא אין לה שיעור.
Similarly a person’s neshama is not limited, as it says “He created man’s breath within him”(Zecharia 12:1). And the more the body expands, the more it can receive from the neshama, for the neshama is not limited. (the neshama fills the body. ***Also when one expands spiritually his neshama fills him more)

וכמ”כ נשמה שבכלל העולם כי אדם עולם קטן הוא. ושבת היא התגלות הפנימיות ונקרא יומא דנשמתא ולאו דגופא.
So too the world (has a body and a) neshama of the world, for man is a miniature world, and on Shabbos when the internal world is revealed it is called “the day of the neshama, and not of the body” (Zohar 2:20:5b)

ובמק”א פירשנו ויכל ביום הש’ כי השבת היא המודדת חיות לכל הדברים כי ויכל הוא מדה כמש”כ וכל בשליש. בת יכיל.
And elsewhere (above TRLZ 1) we have explained that the word ויכל can also mean a measurement, for it is it that measures out life force to the everything. It is referred to as a measure as in the pasuk (Yeshaya 40:12) וכל בשליש measured with a measure, and in Melachim A 7:26) בת יכיל a measure of baths.
והשבת עצמה אין לה מדה וגבול כי היא מתוספות שלמעלה מהטבע כמש”כ לעיל כמה פעמים.
However the Shabbos itself is limitless, for it comes from the ‘addition’ from above, which is above nature, as we have explained above.(sukkos תר”מ 6).

והנה אברהם אבינו ע”ה ע”י שהי’ קיום כל הברואים כמש”כ בהבראם וגם הי’ בו עוד שורש ישמעאל ועשו. לכן לא הי’ יכול לצאת מבחי’ גבול ומדה. רק בהתלבשות הטבע.
Therefore (to explain the original Medrash) Avaraham Avinu, was what gave the world existence as it says (Zohar 1:86b) the word בהבראם referring to creation spell the word אברהם. Avraham also was the source of Yishmael and Eisav (the other physical nations of the world), therefore Avraham was in fact limited to the limits and bounds, (for those limits were dependent on him) and he was therefore bound to the clothing of nature.
אבל ביעקב התחיל התגלות נקודה פנימיות הנ”ל בחי’ שבת. לכן הוא נחלה בלי מצרים כנ”ל.
However Yaakov began the revelation of the pnimius above, the idea of Shabbos, and therefore he merited an unlimited inheritance.
והשבת הוא עיקר הברכה ע”י שהוא שורש הכל כנ”ל והיא נותנת ברכה לכל הימים דכ’ ויברך את יום השביעי פי’ שכל הברכות הם באמצעות השבת.
Shabbos is the main source of blessing, for it is the source of everything as explained, and it is therefore what gives blessing (sustains) the other days. As it says haShem “blessed the seventh day” meaning that all the blessings are dependent on the seventh day. (Zoha 2:88a)
וכ’ והחיות רצוא ושוב. וכמ”כ בכל הימים כשבא שבת שבים כל הברואים לשורשם ועי”ז יש חיות חדש
(This is also hinted to in the pasuk) “The heavenly angels חיות rush back and forth”, (the word חיות also means life force), when Shabbos comes then all the days return to their source (back and forth) which gives them new life force.
כמש”כ בספר אוה”ח שבכל שבת יש חיות חדש על ו’ הימים:
This is also in the Ohr Hachaim (Bereishis 2:3) that when Shabbos comes it is the energy that sustains the world for another six days (which is repeated every Shabbos and what sustains the world).

המשך הפ’ והארץ היתה תוהו כו’ יהי אור ויבדל כו’
To understand the continuation of the first few pesukim, “The world was nothing and empty…there was light…and He separated the light and darkness etc”
יש ללמוד דרך כל עובד ה’ שלא יפול לבו עליו מרוב עירבוב הדעת שיש בהתחלת העבודה בכלל ובפרט כל דבר ודבר.
This is teaching every one who serves HaShem, that one should not get disheartened from the amount of confusion one encounters at the beginning of every mission, on a general and an individual level, in everything.
שכך צריך להיות בתחילה תוהו ובוהו אח”כ שמתגלה הארה אמיתיות צריכין לראות להבדילו ולהפרישו מכל תערובת דבר רע כמש”כ ויבדל וכו’:
For this is really the way it is meant to be. In the beginning there is confusion תוהו ובוהו. Afterwards when the light is revealed, one needs to distinguish and seperate from the mixture of bad, as HaShem separated the light from the darkness.