Chanukah תרל”א

(ליל א) אא”ז מו”ר זצלה”ה אמר מה שמברכין שעשה נסים על ראיית נר חנוכה. כי הארת הנסים הם בהנרות. ובאמת כ’ הנרות הללו קודש הם. ונראה כי מאחר שהיה הדלקת המנורה בימים אלו עפ”י נס אף שלא הי’ שמן לבנ”י להדליק. א”כ גם עתה אף שאין לנו מנורה ושמן טהור. ג”כ שייך ההדלקה עפ”י הנס. מאחר שנס זה נשאר לדורות. רק הכלי להדלקה הזו הוא מצות הדלקת נר חנוכה דכתיב נר מצוה ותורה אור. הפי’ נר הוא כלי לקבל שמן ופתילה ואור. כן המצות נגד רמ”ח איברים ויראה ואהבה גי’ נר כ”כ בתיקונים. והוא שהמצות הם במעשה. ואור התורה נתלה בהם. שהרי המצות כתובים בתורה ועי”ז יתוקן המעשה ג”כ. והוא תיקון גוף איברי האדם. והתורה להביא דעת וחכמה לאדם. וגם לשון נר חנוכה שתיקנו חז”ל בברכת המצוה ג”כ כנ”ל דלא כ’ להדליק נר בחנוכה. רק שיש נר חנוכה. ועל ידי קיום המצוה מדליקין זה הנר הידוע. ובאמת הלא המשכן נגנז וכן המנורה וא”כ בימים האלו שהי’ ההדלקה אז עפ”י נס גם עתה היא דולקת. וכעין זה אמר אא”ז מו”ר זצלה”ה על נר מערבי כיון שדולק בנס. דולק גם עתה במקום שנגנז כנ”ל. ורק לעורר ולהדליק זה ע”י מצות נר חנוכה שתקנו חז”ל. שע”י המצוה נזכר הארת הנס. [וכן הלשון בטור להזכיר הנס ולא לזכור ע”ש סי’ תרע”ט] וכל אלו הענינים משכן ומנורה הם נמצאים ברמז בכל איש מישראל שזה מה שיש לכל אחד מישראל חלק בתורה [והארת המנורה שגנוזים כמו כן באדם ובימים הללו יכולין לעורר ההארות הנ”ל שהם בחי’ המדות]:

(First night of Chanukah)
The Chidushei Harim explained the idea that is brought in halacha, that a person makes a brocha on seeing the Chanukah lights, even if he himself hasn’t lit them. (What is the idea of making a brocha on a mitzvah that he himself has not done?)
The answer is that the light of the miracle of Chanukah is in the actual candles, and the truth is that these candles are called sanctified, and we aren’t allowed to use them for any personal benefit. All this points to the idea that the concept of the miracle of Chanukah was that they could light the menorah in a completely miraculous fashion, even though they had no oil. Therefore, nowadays as well when we commemorate Chanukah, we too can perform the mitzvah even without the proper “vessels,” without the menorah and the pure oil of the Beis Hamikdash. This shows how the miracle then of not having the correct physical items – the oil, etc., is still in existence now, that we can light the same level of holiness even without the pure vessels; this is all a part of the miracle. The function of the wicks and oil is to allow that light to be attached to it, and therefore one is able to make a brocha on just the sight of lights!

This light is compared to the light of the Torah, whereas the candles are compared to the mitzvot: “A mitzvah is a candle and the Torah is light.” This means that the mitzvah, like that candle, is what the light of Torah can attach itself to and permeate through. Therefore, just as the mitzvot are written (physically) in the Torah, they are there for us to repair the realm of “action,” the repair of the body and limbs of a person.

The Torah, however, is the actual light and understanding that we connect to. With this in mind, we can better understand the expression of the brocha of lighting the menorah: Lehadlik ner Chanukah, to light the candle of Chanukah, and not; To light the candle on Chanukah. This is because the candle of Chanukah is referring to the spiritual concept of the light of Chanukah. Therefore, by fulfilling the mitzvah, we are able to kindle this “known” (specific spiritual) light.

This light that we are able to illuminate also refers to the menorah from the Mishkan. As we know, the menorah was hidden away, and therefore, in its hidden place, it too illuminates on these days. The Chidushei Harim expressed this idea in a slightly different way: Since the Eastern (middle) candle of the menorah always remained lit miraculously, it too remains lit nowadays in its hidden place.

Therefore, the whole idea of lighting the Chanukah candles is a way to awaken this hidden light, and by doing so, we awaken the light of the miracle. [This expression of remembering the miracle is also used in halacha, in the Tur].

All these utensils of the Mishkan and Menorah are allegorically found in each person, for each person has their unique portion of Torah. [Similarly, the light of the menorah that is hidden in each person is also potentially able to be awakened in these days; this is the concept of one’s traits.]

בספר קדושת לוי פי’ בזמן הזה ממש עתה שיש בכל שנה הארה מהנסים שהי’ אז ע”ש. אך מ”מ להרגיש הארת הנס צריך האדם להיות נפרש מהטבע. וכפי מה שאינו משוקע בטבע וגשמיות יכולין להרגיש. כי נס הוא למעלה מהטבע. ומ”מ ע”י המצוה נ”ח להיות נדבק במה שלמעלה מהטבע. שזה עיקר בחי’ המצות לדבק ולחבר האדם במה שלמעלה מן הטבע. אף שעושה עניני עוה”ז מ”מ יוכל להיות נדבק ע”י אור המצות שהם בבחי’ עשי’ גשמיות כנ”ל. ואא”ז מו”ר זצלה”ה אמר קבעום ימים טובים בהלל והודאה. שתקנו שע”י הלל והודאה יעורר האדם הארת הימים שיהיו נפתחים ומאירים לו. וכן פירש זכר עשה לנפלאותיו להיות נזכר הארת הנסים והנפלאות בכל שנה בימים ההם עכ”ד ז”ל:

The Sefer Kedushas Levi explains that in the brocha, “In those days, in this time בזמן הזה,” means that these times contain in them the unique illumination of the miracles exactly as it was then, nowadays.

Nevertheless, for a person to feel the light of the miracle, one needs to separate oneself from nature. It is in proportion to one’s divestment of the physical that one is able to experience the energy of the miracle. This is because the whole concept of miracles is something that is above nature.

However, through the candles of Chanukah, one is able to better connect to that which is above nature. This is really the main point of any mitzvah: to connect the person to something above nature. This means that even when one is involved with physicality (the mitzvah is performed with something physical), nevertheless, one is able to, through the physical, connect to the spiritual light that is attached to it.

The Chidushei Harim explained that the expression used, “They were established as yomim tovim of praise and gratitude,” means that it is through the praise and gratitude that one is able to awaken the light of these days, that they will open and shine down upon us. Similarly, the idea of “He has made a commemoration of His wonders” teaches us that it is the same energy of the time of the Chanukah story that is also present nowadays.

(ליל ב) כתיב נר ה’ נשמת אדם חופש כו’ חדרי בטן. ובגמ’ חיפוש מנרות. נר מנר. אחפש ירושלים בנרות כו’ ע”ש. כי ענין המשכן וביהמ”ק נמצא בכל איש ישראל ג”כ כענין ושכנתי בתוכם. וכפי מה שמברר האדם אצלו כי כל החיות מהנשמה שאומרים כל יום נשמה שנתת בי טהורה כו’. והיינו שיש נקודה א’ טהורה בכל איש ישראל רק שהיא נסתרת וגנוזה באמת. ובזמן שהיה ביהמ”ק קיים הי’ זה נגלה כי כל החיות מהשי”ת. וזה ענין השראת השכינה עדות הוא שהשי”ת שורה בישראל. ועתה שהמשכן נגנז. מ”מ יכול להיות נמצא ע”י חיפוש בנרות כנ”ל. ופי’ נרות המצות כמ”ש לעיל והיינו כשמחפשין בכל לב ונפש לעשות המצוה בכל החיות. שנר הוא נפש רוח וג”כ רמ”ח איברים העושין המצוה בדחילו ורחימו שגי’ נר כנ”ל. אז הוא הכנה וכח למצוא ע”י בחי’ המשכן שהוא לבוא לנקודה הגנוזה כנ”ל. ומכש”כ בימים הללו שנעשה נסים שיהי’ להדליק הנרות עפ”י נס אף שגם בחי’ הנרות הי’ חסר לבנ”י אז. ממילא ההארה גם עתה למצוא סיוע ע”י מצות נר חנוכה למצוא ע”י הנרות בחי’ הנגנז. ועיקר גניזה הוא בחושך שצריכין נרות לחפש ולמצוא כנ”ל. ובספר קדושת לוי פי’ חנוכה בחי’ כה כי משה נתנבא בזה הדבר והיא הארה המבוררת. ונביאים בכה אף שנסתר הוא אספקלריא דלא נהרא. ובחנוכה יש הארה גם לבחי’ כה להיות מנוחה גם במקום החושך וההסתר כנ”ל. ועכ”פ מאחר דכתיב אחפש כו’ בנרות. מבואר כי יש למצוא גם עתה בחי’ ביהמ”ק וירושלים ע”י החיפוש. וכ”כ דורש אין לה מכלל דבעי דרישה. והוא ע”י כח המצות שאדם עושה בכל החיות נתעורר החיות הפנימיות שהיא נקודה הטהורה ועליה נאמר חופש כל חדרי בטן שיוכל למצוא בכח הפנימיות הארה הגנוזה בכל חדרי בטן כנ”ל. [וזה ענין כאלו קדוש שרוי בתוך מעיו. וכשאדם מתקן עצמו כן. נאמר ועשו לי כו’ ושכנתי בתוכם ממש כנ”ל]:

(Second night of Chanukah)
The pasuk states (Mishlei 20:27), “The light of Hashem is the soul of man that searches out all the chambers of one’s innards.” The Gemara (Pesachim 7b) connects the concept of searching for something to using candles, as it states, “I will search Jerusalem, with candles” (Tzefania 1:12).

The concept of the Mishkan and the Beis Hamikdash is really contained in each person. This is explicit in the commandment to build that Mishkan; Hashem said, “I will dwell in them,” meaning He dwells in each and every one of Bnei Yisrael. This piece of Hashem within each of us is the neshama that Hashem has given us. In the time of the Beis Hamikdash, the life force of Hashem in the world and inside of us was much more revealed. This was the idea of the resting place of Hashem – the Shechina. However, nowadays the Mishkan is hidden away, and therefore, a person needs to search out and realize that one’s entire life force comes from this piece of Hashem. It is through candles that one can search it out. The candles refer to the mitzvot, meaning that by doing mitzvot with fear and excitement (דחילו ודרחימו), one can better search out this life force within. The word נר (candle) stands for נפש & רוח, the life force and soul of a person, and furthermore, the gematria of נר is 248 (according to the Zohar). By doing the mitzvot to the best of one’s ability, one can better find the energy of the Mishkan, the presence of Hashem that is hidden within a person.

This is even more available in these days of Chanukah, a time when miracles were performed for Bnei Yisrael. Even the very candles (that were needed to “search out”) were miraculously provided for us. Therefore, it is a time when the help to find this hidden light is more available. Indeed, the hiddenness is usually in a place of darkness.

The Sefer Kedushas Levi explains that Chanukah (חנוכה) is the concept of כה. The prophecy of Moshe was expressed in the word זה – this, which is one of absolute clarity. However, the other prophets used the word כה, which is one of a “non-illuminating light,” of less clarity. It is on Chanukah that there is an illumination of light and clarity even in the element of כה. Even in darkness and hiddenness, one can find rest and clarity. Nevertheless, it still requires one to search out with the candles, for as the pasuk states, “I will search out Yerushalayim with candles,” it means that to find this hidden light of the Mishkan, it requires one to search out.

It is through the power of the mitzvot that a person does, that one can awaken the inner life force, which is called the “pure point” or “neshama tehora.” It is through it that one can find the hidden light within one’s deepest places. [This is the concept that the gemara (Ta’anis 11b) expresses, that one should always feel that there is holiness resting within oneself. That means that by preparing oneself, Hashem literally dwells within you].

(ליל ג) נר חנוכה משמאל מזוזה מימין. דכתיב אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. פירוש שמאל מה שאיננו עיקר רק טפל להימין שהוא עיקר. ולכך עוה”ז נקרא שמאל ועוה”ב ימין. כי עיקר בריאת עוה”ז והבליו הוא רק כדי לדחותם ולהכניעם להיות טפלים להימין שהוא חיות הקדושה. [שיש גם בעוה”ז מעין עוה”ב רק שנסתר ובשבת נתגלה] ולאשר כי העיקר הרצון בעוה”ז הוא לדחותם נקרא שמאל כנ”ל. ומזוזה בימין כי כל מצוה צריך להיות בימין שהוא עיקר החשיבות. ולכך חד מ”ד סובר שגם נ”ח בימין. אבל הלכתא נר חנוכה משמאל כי עיקר ענין נר חנוכה הוא להיות גם האור בחושך ולדחות ההסתר ועי”ז מכניעים השמאל. וכ’ ימינך ה’ נאדרי כו’ ופרש”י כשעושה נקמה ברשעים גם השמאל נעשה ימין. והוא כנ”ל שכשמבערין החיצונים ומכניעים השמאל א”כ נעשה משמאל ימין. ואדרבה זה תוספות כבוד. ולכן נר חנוכה בשמאל כי ע”י נ”ח נעשה גם בשמאל ימין כנ”ל. ובמזוזה כתיב למען ירבו ימיכם שהוא אורך ימים בימינה כנ”ל. ובנר חנוכה עושר וכבוד משמאלה שהוא להכניע השמאל כנ”ל. וזה נקרא עושר כי מה שהשי”ת נותן אינו בחי’ עושר וכ’ איזה עשיר השמח בחלקו ופי’ מהר”ל בד”ח כי מה שאדם מרויח ע”י פעולותיו נקרא עשירות כדכתיב יגיע כפיך כו’ שהעשירות הוא תוספות כבוד מההכרח. ולכך חיים שהשי”ת נותן שוה לכל. אבל להיות בחי’ עושר וכבוד זהו לבני ישראל ע”י שבמעשיהם הטובים מרויחים ומכניעים ההסתר ודביקין בו ית’ זה בחי’ דחיות השמאל. שזה ניתן לאדם לתקן [כדכתיב הארץ נתן לבני אדם. ארציות. וגם הארץ בחי’ תורה שבע”פ כנודע] בעוה”ז לדחות החיצוניות כמ”ש במשנה שנברא העולם בעשרה מאמרות כדי ליתן שכר כו’ ולכך בימים הללו שהי’ בחי’ ניצוח שהכניעו הקמים עליהם נקרא שמאל ג”כ ימין כנ”ל. והוא בחי’ עושר וכבוד [ובמ”א הארכנו]:

The halacha states that one places the Chanukah candles on the left of the door so that the mezuzah will be on your right, and you will be surrounded with mitzvot. This is alluded to in the pasuk (Mishlei 3:16) “Length of days are in one’s right, and the left is wealth and honor.” The left refers to something secondary to the right, one’s primary strength. This world is called the “left,” whereas the world to come is called “right,” meaning the entire point of this world is to subjugate everything of this world and prepare for the world to come; therefore, it should all be secondary to the life force of holiness.
[The truth is that this world also contains a taste of the world to come, and it is revealed on Shabbos].

The mezuzah, therefore, is on the right, just as all mitzvot are on the right, which is the primary. And indeed, there is an opinion that even the Chanukah candles should be on the right for this reason. Nevertheless, the halacha follows the opinion that it is on the left because the main idea of the light of Chanukah is to bring light into the darkness and push away the hiddenness; by doing so, one subdues the side of the left.

Indeed, Rashi explains that when Hashem takes revenge on the wicked, His “left” side becomes “right.” This means that by subjugating the left, one turns the left into right, and it is an even greater level of respect. Therefore, the Chanukah candles are lit on the left side so that through the Chanukah candles, we too should make the left into right!

Regarding the mitzvah of mezuzah, the Torah relates that the reward is that “your days and the days of your children will be lengthened” (Devarim 11:21). This is the idea of “length of days are on His right,” whereas the light of Chanukah is “riches and honor on His right,” which is the idea that we explained of subduing the left.

The idea of it being called “riches” can be understood as follows: Whatever Hashem gives (regardless of one’s actions) is not referred to as riches; rather, riches, as explained by the Maharal, refers to what a person earned more than his needs. Therefore, the “life” that Hashem gives is given to everyone equally; however, the concept of “Riches and honor” is something that is unique to Bnei Yisrael. It is through our good deeds that we earn and subdue the hiddenness and cling to Hashem, the concept of pushing away the left. This subduing the left is given to us as our mission in this world.

[This concept is alluded to in the pasuk (Tehillim 115:16), “The earth והארץ is given to man”; this means that earthly quests – ארציות (of subduing the left) are given to man as his mission in this world. Another idea of ארץ can also be referring to the Oral Torah, as is known].

This world is given to us to push away the externalities, as the Mishna (Avot 5:1) explains that this world was created with ten utterances, to give reward to the righteous who give existence to the world created with ten utterances. (All the different elements in the world – referred to here as the ten utterances – are all for the purpose of revealing the G-dliness contained within them). Therefore, in these days of Chanukah when there is a victory in overcoming those wicked that tried to destroy us, the left is also referred to as “right,” which is the idea of “riches and honor.” (We have explained this elsewhere – see תרל”ב ד”ה ואין)

ענין הלל והודאה. ולכאורה אחד הוא. ומאא”ז מו”ר זצלה”ה שמעתי קיצורי דברים כי הם נגד יהודה ויוסף. והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ולא שמעתי יותר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהי’ נראה לא טוב והאדם מודה שהוא טוב וחסד [שהרי גם על וידוי חטא נק’ הודאה]. והנה כ’ אודה ה’ בכל לבב פי’ בשני יצריך א”כ נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצה”ר ולא נדבק בעוה”ז אף שהי’ לו כמה נסיונות. ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה. כענין אודך כי עניתני שרואה למפרע שזה הי’ חסד עליון. אבל הלל הוא מי שמופרש מעוה”ז. ומשבח ע”י שרואה גבורת ה’ ונפלאותיו [וזה ענין יהודה ויוסף כמובן] ומודים מכלל דפליגי. שמה שהי’ נראה שאינו חסד ועתה נתברר. שייך לשון הודאה כנ”ל. וכן בנס דחנוכה שגברו על היונים יש הלל על גוף הנס וההצלה וגם נס הנרות שכ”ז חסד נגלה. והודאה הוא על כל הגלות יון שאחר שגברו והרויחו עי”ז נתגלה שכל הגלות הי’ לטובה כדי לדחות בחי’ מלכות יון לגמרי להיות תיקון הכולל לדחות ד’ מלכיות לברר כי לה’ המלוכה כנ”ל. וזהו הלל והודאה כנ”ל:
To better understand the idea of Hallel and Hoda’a (praise and gratitude):

At first glance, they appear to be the same thing. The Chidushei Him explains very concisely that they parallel Yehuda (Hoda’a) and Yosef (Hallel), adding that Hallel is a more revealed and clear light. That is all I (the Sfas Emes) heard from him.

It would seem that the idea of Hoda’a is giving thanks for something that originally appeared to be negative, but one subsequently comes to the realization that it was actually for the best. [This idea is apparent from the fact that vidui – confession of one’s sins is also called Hoda’a].

Furthermore, the pasuk states (Tehillim 111:1), “I thank You Hashem with all my heart – לבב”; the word לבב is in plural for it is alluding to both one’s hearts – that of the positive and negative inclinations. This is because giving thanks – Hoda’a comes when one is grateful for overcoming the temptations and passing the tests of this world. It is then that one realizes and gives thanks for what was very difficult at the time but is now appreciated. This is the idea of Hoda’a.

Hallel, however, is applicable to one who is separated from the temptations of this world. That one praises Hashem when one sees His power and wonders. These two elements parallel Yehuda and Yosef.

Furthermore, the idea of Hoda’a, giving thanks when one realizes that something that originally appeared not as kindness, is really for the sake of the good, can be seen from the expression used by the gemara (see Eiruvin 12b), “They agree – מודים (connected to the word הודאה) (on this), implies that they argue (on something else).”

Similarly, the miracle of Chanukah has these two elements. On one hand, there are the open miracles of defeating the Greeks and also that of the oil; these are expressed in the Hallel that we recite. Yet there is another element of the exile of the period of the Kingdom of Yavan. It was once they defeated this power that they realized that it is part of the greater plan of defeating all the kingdoms to demonstrate that really the true Kingdom is Hashem’s. These are the two elements of Hallel and Hoda’a that we have explained.

(ליל ד) אא”ז מו”ר זצלה”ה פי’ טמאו השמנים שבהיכל רמז על המחשבות שבמוח. וי”ל ז”ש ופרצו חומות מגדלי וטמאו כו’ כי עיקר שמירת המחשבה ע”י שמאמר השי”ת אצל האדם כחומה כדכתיב אני חומה כו’. וע”י שהאמונה קבועה בישראל עי”ז חוקות השי”ת כחומה להם. וביונים נאמר שביקשו להעבירם מעל חוקי רצונך והיינו שלא יהי’ האמונה קבוע רק לעשות עפ”י רצון האדם וכ”כ המהר”ל באו”ח כי ענין יון הוא נגד החכמה [והפי’ שעיקר החכמה הוא הביטול והחכמה מאין תמצא. והוא לבטל חכמתו ושכלו. זה עיקר החכמה באמת] אבל יון הי’ חכם להרע דהיינו לילך רק אחר חכמתו וע”י שקלקלו האמונה נטמאו המחשבות. וכשגברו. העיקר האמונה. ואפשר זה שם חנוכה שבחי’ כה היא אמונה. כלומר כה תעשו ולא בשום שינוי. רק להיות נמשך אחר השי”ת אף מה שאינו מובן בשכל [והמשכיל יבין שהוא בחי’ תושבע”פ שהוא אמונה] וז”ש ז”ל בפסיקתא ובמדרש ילמדנו מותר השמן כו’ א”ת איני מקיים מצות זקנים כו’. שעיקר ענין חנוכה אמונת חכמים להאמין שיש בכל דבר נקודה חיות מלמעלה מהטבע. וממילא יש בכח חכמים שדביקים בשורש לתלות מעשה תחתונים בלמעלה מהטבע. ולכן אסור להשתמש בנר חנוכה שהיא קודש כנ”ל. וי”ל ג”כ שם חנוכה כמו חנוך לנער עפ”י דרכו והיינו להאמין לחכמים כענין שאל אביך ויגדך לשמוע דבריהם אף במה שאין משיגים עפ”י השכל:

(Fourth night of Chanukah)
The Chidushei Harim explained the idea (in Al Hanisim) of “they contaminated all the oils” in the sanctuary, referring to the thoughts in one’s mind. Furthermore, it was when they “pierced the walls and contaminated, etc.” that the main protection for one’s mind is to have a “wall,” meaning that the words of Hashem should be clear like a wall, as it states (Shir Hashirim 8:12), “I am like a wall.” This is through the firm emuna of Bnei Yisrael, that the laws of Hashem are clear as a wall for them (that we are protected from foreign ideas).

The Greeks, however, wanted to “remove them (Bnei Yisrael) from the laws of Your will” (Al Hanisim). This means that they tried to remove our emuna and wanted us to do according to the will of man. This idea is explained by the Maharal, that the Greeks opposed chochma – true understanding.

The idea of true chochma can be understood by the pasuk (Iyov 28:12), “From where מאין can chochma be found.” The word מאין also means “from nothingness.” This means that true chochma comes from nullifying oneself to the chochma of Hashem.

The Greeks’ wisdom, however, was that there should be no other understanding, and they did not believe in a higher wisdom to nullify to. Therefore, it was through a deterioration in emuna that they destroyed chochma – true wisdom. When, however, they defeated the Greeks, they then regained their emuna.

Furthermore, perhaps we can explain the word Chanukah – חנוכה, also refers to emunah. This is hinted to in the letters כה, which means “like.” (This is different from the word זה, which is an expression of clarity, but rather) כה is something that one needs to do without changing anything and with emuna. By doing so, one is drawn after Hashem even in things that one does not understand with one’s intellect. (The wise person will also understand that this is referring to the Oral Torah, which is the idea of emuna.)

This idea is also alluded to in the Psikta (Psikta Rabti 3) where the mitzvah of Chanuka is called “the mitzvah of our sages,” the idea of the oral Torah. This teaches us that the primary idea of Chanukah is that of emuna in the words of our sages, that everything contains something that is above nature. Therefore, our sages, who are connected to the source, can instruct us on physical mitzvot that are above nature.

It is for this very reason that we are not allowed to use the Chanukah candles for any personal use because they are holy (and above nature). Furthermore, the word Chanukah is connected to the word חנוך education, as it states (Mishlei 22:6), “educate the youth in his way,” which means that one needs to have emuna in the words of the sages, just as (Devarim 32:7), “Ask your father and he will teach you,” the idea of listening to their instruction to things that we can’t comprehend with our understanding.

(ליל ה) אא”ז מו”ר זצלה”ה פי’ הרגיל בנר להביא ההארה והתחדשות אל ההרגל וכן פי’ שתכלה רגל. דכליא רגלא דתרמודאי. שהוא ג”כ להסיר ההרגל והטבע. וכ”פ נר לרגלי דבריך. טובל בשמן רגלו. ודפח”ח. ועפ”י זה נראה לפרש שם חנוכה ג”כ על ההתחדשות כי היו תחת יד מלכות יון בגלות וכל ד’ מלכיות הם בהטבע וגשמיות. וכתיב אין כל חדש תחת השמש. אבל בנס שהוא למעלה מן הטבע ממילא בא התחדשות וזה חינוך והתחדשות כנ”ל. ובאמת כל גלות הוא רק כדי להיות תמיד ההתחדשות וכן פי’ בזוה”ק וישב ילד מסכן שהיצ”ט ע”י שהוא תמיד בסכנה שהיצה”ר עושה תמיד תחבולות להפיל האדם. ע”י זה יש לו התחדשות תמיד ונקרא ילד נער כו’ ע”ש. אבל כשאין מורא מביא הרגל. ולכך יצה”ר נקרא מלך זקן ע”ש. וכל הגלות תמיד רק כדי שיהי’ אח”כ התחדשות כנ”ל. ולכך אחר שיצאו ממלכות יון נתחדש אצלם מלכות שמים מחדש ויצאו מן הרגילות והטבע כנ”ל. והנס מסייע בימי חנוכה להביא הארה ממה שלמעלה כנ”ל. וחז”ל כתבו טעם ההלל בחנוכה הללו עבדי ה’ ולא עבדי יון ע”ש במגילה. והפי’ לברר שאלו הד’ מלכיות אין להם שורש ויסוד רק כדי להביא התחדשות ולהיות אח”כ הגאולה ביותר תוקף ועוז. וכ’ רבת את ריבם כו’. ונראה שהיו בנ”י אז במדריגה שפלה עד שסבלו הטבע ולא יצאו לריב כלל עם היונים. בפרט לנקום לא הי’ להם כח כלל. לכך נקראו חלשים. ואעפ”כ רב ה’ ריבם ע”י שגלוי לפניו ית’ שכ”ז ע”י שנתן אותנו בגלות ותחת יד מלכות יון. אבל בל”ז היו דביקים במלכותו ית’ כמקודם. ולכך רבת את ריבם. ונמצא עי”ז נתברר שהם מיוחדים למלכות שמים ולא למלכות אחרת כלל. שאף שנתן אותם בגלות ת”י. מ”מ זה רק מטעמים הכמוסים ולהביא התחדשות ונ”ר כנ”ל. אבל כאשר שולטים בכל תוקף על בני ישראל. אז דוקא. בני ישראל יוצאין מרשותם לגמרי כנ”ל. ולכך הללו עבדי ה’. כי כל זמן שהיו תחת יד מלכות יון היו כמו עבדים שא”י לקבל מלכות שמים כראוי כמ”ש בזוה”ק בהר. ועתה נעשו בנ”ח וקיבלו מלכות שמים מחדש. ומלכות שמים מביא התחדשות שדביקין בשורש חיות השי”ת ולא בהטבע. לכך נק’ חנוכה. [וזה שאמרו ז”ל שחנוכה הוא ישועה לבנ”י בגלות כנ”ל. שמברר שהגלות הוא רק כדי להביא התחדשות כנ”ל. ובזה נ”ל לפרש מה ששמעתי מאא”ז מו”ר זצלה”ה נכון לבו בטוח בה’ סמוך ס”ת חנוכה. ונראה הפי’ שבחנוכה מתחזקין בנ”י בגלות ובטוחים בהשי”ת שגם זה רק לטובה וסמוך לבם עד אשר יראו בצריהם שהיא הגאולה כנ”ל. וזהו ענין הודאה כמ”ש לעיל]:
(Fifth night of Chanukah)
The Chidushei Harim explained that the idea of “הרגיל בנר” and that of “שתכלה רגל” – the word “רגל” (feet) is used to express the idea of doing things by rote. On Chanukah, we have a unique opportunity to banish this “regilut” רגילות. As the Gemara (Shabbos 21b) expresses: “רגלא דתרמודאי” (referring to the last people walking the street, who were the sellers of kindling wood). This too is the idea of removing the “regilut” and nature. Similarly, the Chidushei Harim explained this idea (of the Torah being a light to combat the darkness of nature) in Tehillim (119:105): “Your words are a light for my feet.” Or as the verse states: “He dips his feet in oil.”

In light of this, we can explain that the name “חנוכה” is also the idea of finding a sense of newness. For “there is nothing new under the sun,” and Bnei Yisrael were under the dominion of the kingdom of Yavan, and similarly in any of our exiles, it is always the exile of being under the control of nature and physicality. When we transcended the physical nature with the miracle of Chanukah, then there was a newness that came about. This is the idea of the word “חנוכה” connected to the word “חינוך” meaning inauguration, to bring about newness.

Indeed, the purpose of all the exiles is really to bring about newness. The Zohar explains that the pasuk in Mishlei that refers to the good inclination as “an unfortunate child” is because the good inclination is always in danger of being won over by the evil with all its tricks. Therefore, by being like a young child, one is able to bring newness and combat it. However, by doing things by rote, then one falls into the trap of the evil inclination, who is referred to as “an old king” (established in his ways).

Therefore, each time we are in exile, it is to bring about newness. And so too, when we defeated the kingdom of Yavan, we had a new experience of the kingdom of Hashem, and we escaped the rote and nature. Indeed, the miracle itself is what helped to appreciate the light from above nature.

Our sages explained that the reason why we praise Hashem on Chanukah is that we are the servants of Hashem and not the servants of the Greeks. The idea is also as explained above; all the exiles of the four kingdoms are to bring about an even greater redemption and newness with even more power.

Furthermore, we state “You fought their battles.” This seems to mean that Bnei Yisrael were on a very low level, that they were overcome by nature and did not even fight against the Greeks (Hashem fought the battles), and especially to avenge the desecration of Hashem, they did not have the strength. Nevertheless, Hashem fought their battles, meaning that all this was because we were in exile and under their power. But if not for the Greeks and the forces that distract us, we would be completely attached to the Kingdom of Hashem, as before. Therefore, “You fought their battles,” which demonstrates that by Hashem fighting our battles, it demonstrates that we are unique to the service of Hashem and nothing else.

On a deeper level, the entire exile is to bring out a greater revelation of Hashem. When we are subjected to the power of the other kingdoms and, in spite of it, we fight off the temptations, it brings about this clarity. However, if we are completely subjected to these powers, then there is no choice; we have to be completely removed from their power. This is the idea of “Praise Hashem, servants of Hashem,” that while we were under the influence of the Greeks, it was like being in their servitude and we cannot properly accept the Yoke of Heaven, as the Zohar explains in Behar.

However, now that we are free from the yoke of the foreign power, we can reaccept the Kingdom of Hashem anew. This Kingdom of Heaven brings about a new connection to the source of life force – Hashem, and not to nature. This is the idea of the word “חנוכה.”

[This is what our sages explained that Chanukah is the savior of Bnei Yisrael in exile, for it clarifies that the exile is just to bring about a greater renewal, as explained. With this, we can explain the words of the Chidushei Harim who explained that the final letters of “נכון לבו בטוח בה” spell “חנוכה.” This shows that on Chanukah, Bnei Yisrael gain strength in the exile and trust in Hashem that whatever they are going through is only for good. That they trust that it will bring about the redemption. Which we have explained above is the idea of Hoda’a.]

זאת חנוכה. אין מובן הפי’ מה זאת.
(The 8th and final day of Chanukah is called זאת חנוכה , based on the Torah reading of that day. However) the word זאת – this, needs explanation, for it is not easily understood.
שמעתי מאא”ז מו”ר זצלה”ה פי’ המדרש אחרי בזאת יבוא אהרן בזאת אני בוטח כו’. כי מלכות שמים נק’ זאת ע”ש כי היא הכל. ודפח”ח.
I heard in the name of the Chidushei Harim, the explanation in the Midrash on “this בזאת is what Aharon will bring when he enters the holies” (Vayikra 16:3), and the pasuk (Tehilim 27:3) “In this בזאת I trust”.
That the kingdom of Heaven is called זאת for it is everything. “And the words of wise are beautiful”
כי הנקודה המחיה כל נק’ זאת והיא החיות שיש בכל דבר. ובחנוכה ג”כ רק לברר זה כי הכל מהש”י.
(The idea is) that the point that gives life to everything, the life force that is in everything is called זאת. And on Chanukah too we need to clarify that everything is from HaShem.
וכתיב ויעש כן אהרן ופרש”י שלא שינה. פי’ כן. ג”כ כמו זאת.
We find this idea by Aharon, the Torah states ויעש כן אהרן and Aharon did so (when lighting the menora in the Mishkan), Rashi explains this teaches us that he did not change anything. This too is the idea of זאת.
ורמז לדבר כנים אנחנו לא היינו מרגלים. פי’ ההיפוך מהרגילות. והוא התחדשות ע”י שנדבק תמיד בנקודה הפנימיות וזהו כנים [מכונים] [מוכנים] לרצונו ית’.
This too is hinted to in the words of the brothers to Yosef ”כנים אנחנו what we are saying is true, we are not spies מרגלים”. (The word מרגלים is connected to the word רגילות doing things by rote). For the idea of being able to find a freshness is by being constantly connected to the internal point- פנימיות which is the idea of כנים connected to the word מוכנים prepared and directed properly to the will of HaShem.
וע”ז מבקשים תמיד שמרה זאת ליצר מחשבות לבב עמך כו’ [כענין שמרה נפשי].
This is what we pray for in the words שמרה זאת guard this as the intentions of our hearts of your people, and guard their hearts to you (Shacharis). This is the idea of שמרה נפשי guard my soul (Tehillim 86:2).
ובאמת השי”ת שומר נקודה זו להיות נשאר בבני ישראל. וזה ג”כ החיזוק בגלות ע”י שיודעין שגם ההסתר רק מחיות השי”ת ושזה לטובה.
In truth HaShem guards this point that it remains amongst Bnei Yisrael. This too is what gives us strength in the exile, for we know that even the hiddenness is from HaShem, and therefore it is all for the good.
וזה סוד זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל. ע”י שיודעין שגם זאת מהשי”ת כנ”ל.
This too is hinted to in the pasuk (Eicha 3:21) “This – זאת I place on my heart, therefore I hope to HaShem”
וזה ענין חנוכה.
This is all the idea of Chanukah. (The knowledge that the darkness is also from HaShem, and it is for our benefit).
ורמז שא’ אא”ז מו”ר זצלה”ה בפסוק נכון לבו בטוח בה’ סמוך ס”ת חנוכה כמ”ש לעיל.
The Chidushei Harim said that the last letters of the words נכון לבו בטוח בה’ סמוך His heart is fixed, trusting in HaShem, spell the word חנוכה. As we have explained above. (Trusting that everything is from HaShem).
וכן במזמור שיר חנוכת. כי דליתני הגיד אא”ז מו”ר זצלה”ה בשם הרב מפרשיסחא זלה”ה כי פי’ דליתני הגבהתני וגם לשון שפלות והוא העלי’ כמו שהוא בשפלות ודפח”ח.
So too in (Tehillim 30) the chapter of Chanukah, it states, “I praise you HaShem for you have lifted me up – דליתני”. Yet the word דליתני also has a connotation of low-ness. For the idea expressed here is one of being lifted up, as one is in his low state. “And the words of the wise are beautiful”.
וכן סוף המזמור הפכת מספדי כו’ פתחת שקי כו’ שכל ההסתר רק מהופך כמ”ש במד’ בחוקותי שקללות אינם סדר מסודר רק מהופך ע”ש.
So too the end of that Chapter הפכת מספדי You have switched my mourning to joyfulness. For all hiddennesses are merely when things are not in their proper order. As the Midrash in Bechukotai says that the curses are when the order is not in place, it is switched.
ופתחת שקי כשנוטל הקליפה וההסתר ומתגלה הפנימיות. תאזרני שמחה כי גם ההסתר רק קליפה ומחיצה כנ”ל.
“You have undid my sackcloth” (Tehillim 30:12) means when the external layer is removed and the internal is revealed, “and You have girded me in joy”, the joy is the revelation that the darkness is merely an external layer and is just a barrier, as above.
וזה ענין חנוכה ימי הנסים כשהיו בנ”י בשפלות מאוד ועזר להם השי”ת וזה לחיזוק לידע כי לפי גודל ההסתר גודל הטובה כי הכל מהשי”ת לטוב.
This is the idea of Chanukah, and the days of miracles. When Bnei Yisrael were at their very lowest, HaShem helped them. This too should give us strength, that in proportion to the hiddenness is the goodness, for everything that HaShem does is for the good.
וכפי שיודעין זה ובטוחין בו ית’. כן נתברר ומתגלה הפנימיות לטוב כנ”ל:
And is as much as one is aware of this and trusts in HaShem, so the pnimius will be revealed that everything is for the good. as above.