Chanukah תרל”ה

(ליל א) חנוכה. כי מנוחת שבתות ויו”ט זכו בני ישראל בעת היותם במקומם הראוי. אבל חנוכה ופורים הם יו”ט שזכו בני ישראל בימי גלותם ואינו מנוחה ברורה וזה החילוק בין זה הדבר לכה. ונקרא חנוכה שהרגישו בחי’ מנוחת שבת באספקלריא שאינה מאירה כנ”ל. ובאמת זה עדות נאמנה לבנ”י להודיע שגם בגלות לא ניתקו ח”ו ממקומם הראשון והוא מחזק ידינו בגלות. ונראה שזה טעם רבותינו ז”ל שתלאו מצות נר חנוכה בפרי החג עפ”י דברי המדרש בפרשת נשא יספת לגוי ה’ כו’ עליך להוסיף לנו מועדות כו’. כי ע”י פרי החג שהקריבו בנ”י בלב שלם עבור האומות ורצו לקרב גם הם לעבודתו ית’ כי כבוד מלכותו ית’ חביב בעיניהם יותר מקרבתם במעלתם היתירה על האומות לכן זכו בזה שיוכלו להוסיף מועדות גם בעת היותם תחת יד האומות והם חנוכה ופורים כנ”ל:

(First night of Chanukah)
חנוכה. On Shabbos and Yom Tov we are blessed with rest. This was something that we meritted to when we worthy of it. However the miracles of Chanukah and Purim are festivales that Bnei Yisrael meritted to during the days of exile, and they are not a clear rest (they o not have that clarity of completion attached to it). This is the difference between the words זה and כה (The words זה הדבר were used by Moshe in his prophecy which was with absolute clarity אספקלריה המאירה, whereas other prophets used the words כה אמר ה which is not that absolute clarity).
This is why it is called חנוכה for they felt the “peace” of Shabbos, yet it was not with that absolute clarity, it was אספקלריה שאינה מאירה), as above. (the word חנוכה is made up of חנו – they rested & כה – without clarity).
The truth is that this is a true testimony to Bnei Yisrael for it demonstrated that even in exile, we were never, Heaven forbid, disconnected from ou original place, and HaShem strengthens our hands, even in the exile.
Therefore it seems that this is the reason wy our Sages compared the days of Chanukah to the sacrifices on Sukos (Shabbos 21b, according to Beis Shamai we go down in candles just as we offer progresively less sacrifices on Sukkos). This is the idea of the Midrash (Naso, see Pinchas Bamidbar Rabbah 21) that by bringing the korbanot of Sukkot which were 70 corresponding to the 70 nations, Bnei Yisrael meritted more festivals. The idea is that through Bnei Yisrel bringing the korbanot full heartedly (with no resentment) for the nations of the world, and they wanted to even elevate the nations of the world, for they were primarily concerned about the honor of HaShem and nt their own honor, of being closer to HaShem. Therefore they meritted more day soffesticales, even during times when we were under the rulership of the nations of the world, ie Chanukah and Purim, as above.

נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. פי’ מו”ז ז”ל על פי הגמ’ מפתחות החיצוניות הם יראה והיינו שהארת נר חנוכה הוא להגיע ליראת שמים. לזאת צריך האדם להדליק על דעת לקרב לבו ליראתו ית’ כי כל המצות מסייעין לאדם לעבודת השי”ת כפי מבוקש של האדם. ופתח ביתו הוא נקודה פנימיות שבלב קודם התחלקות מחשבות לבו להתפשטות מעשיו המרובין כי רבות מחשבות בלב איש ונק’ רה”ר. אבל נקודה הנ”ל היא אצל מפתח הלב. ונר חנוכה מועיל לשמור דלתות שערי הלב כנ”ל. ואם הי’ דר בעלי’ פי’ מי שהוא צדיק ואין לו מחשבות אשר לא לה’ המה. יניח בחלון הסמוכה לרה”ר כי חלונות ונקבים יש בכל מקום שימשך משם הארה גם לרה”ר. והבן:
The mitzvah is to light the Chanukah candles on the outside of the door to one’s house (Shabbos 21b). The Chidushei Harim explained this in light of the Gemara that explains that the “outer keys” (the outside of the door to one’s house) refer to one’s fear of Heaven. (see Shabbos 31b: one who has Torah but no fear of Heaven, is as if he has the inner keys but not the outer keys). This is because the light of the Chanukah candles is able to bring us to fear of Heaven.
Therefore when a person lights the candles he should do it for the intention of drawing his heart to fear of Hashem. This is because all the mitzvos guide and help a person to serve HaShem, (but only) inasmuch as person wants it.
The opening of the door of one’s house is referring to the inner point of one’s heart, before it gets divided into many different thoughts and spread out into a person’s many actions. For “there are many thoughts in a person’s heart” (Mishlei 19:21), which is called the “reshut harabim” – the public domain. However that inner point, mentioned above, is to be found by the opening. And it is the candles of Chanukah that help to guard the doors of one’s heart, as above.
“If a person lives on an elevated floor (the he places his chanukah candles at the window that faces the public domain”) (Shabbos 21b). This refers to the tzadik who lives on an elevated level, and does not have an y thoughts that are not focused on HaShem, then he should light them by the window by the public domain, for he is able through the windows and the holes that are found all over, to draw out the light even to the public domain. And understand this idea).

(ליל ד) הרגיל בנר הו”ל בנים ת”ח דכתיב נר מצוה ותורה אור. אדוני מורי זקני ז”ל פירש להמשיך הארה תוך הרגילות פי’ שלא לעשות המצוה על צד ההרגל רק בישוב הדעת כי החכמה והשכל אינו מתיישן ואינו בא לידי הרגל וזה זקן שקנה חכמה כי סתם חכם נקרא זקן כי הגוף משתנה בעת הזקנה וכן כל מעשי האדם. אבל החכמה אינו משתנה ולכך נק’ ע”ש הזקנה כנ”ל. ואיתא במדרש בחוקותי חשבתי דרכי ואשיבה רגלי כו’ ע”ש כלל דבריו כי ע”י שחישב דוד המע”ה תמיד בכל עת איך לעבוד את בוראו. עי”ז המשיך גם הרגילות אליו ית’ וכמ”ש במ”א. וז”ש הרגיל בנר כפשוטו שתמיד מחשב במצות כי במחשבה יכול להיות תמיד עוסק במצוה ועי”ז כל מעשיו הם עפ”י החכמה והשכל וז”ש הו”ל בנים ת”ח [עפ”י מ”ש רז”ל עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעשים טובים]:
One who is accustomed to kindle lights, will merit to have children that are Torah scholars (Shabbos 23b). This is as the pasuk (Mishle 6:3) states: Mitzvah is a candle and Torah is light.
The Chidushei Harim explained that this means to bring the light into the רגילות – doing things by rote. This means that we should not be doing mitzvot just by rote, rather it should be with a collected composure. For wisdom and intellect, does not age, and does not reach that stage of being done by rote. This is why the words זקן represent the words זה שקנה חכמה one who has acquired wisdom. For as one ages the body and one’s actions change. Yet knowledge does not change and therofer is is called זיקנה – age. As above *.
The Midrash Bechukotai (Vayikra Rabbah 35:1) states on the pasuk (Tehillim 119:59) “I considered my ways, and turned my feet to your decrees”. This means that it was because David considered his ways constantly on how to serve HaShem, through that he was able to banish the רגילות – doing things by rote.
This therefore is the idea of “One who is accustomed to lighting”. This is referring to one who constantly uses his mind to perform mitzvot, for there are mitzvot that can be done with one’s mind constantly, and in his mind he is constantly performing mitzvos, through one’s wisdom and intellect.
Therefore he will merit children who are Torah scholars [can be explained in light of the teachings of our sages (Bereishis Rabbah 30:6) “The primary descendants of tzadikim are their mitzvot and good deeds”.

כתב המהר”ל כי יון רצו להעביר בני ישראל עפ”י החכמה להמשיכן לחכמה חיצוניות. ונראה כי יון הוא מלשון אונאה שרצו להטעות את בני ישראל. כי הרבה מקומות יש ביודעי דעת להחליף בין האמת והשקר והוא תלוי בנקודות דקות. אך כל איש ישראל יש בו נקודה דביקות להשי”ת וזה הדעת שניתן לבנ”י ומזה יכול להכיר האמת ולכך נעשה הנס דחנוכה בשמן כי שמן יש בו סגולה זו שנמשך אחר הפתילה עד טפה אחרונה והמים נשאר בסוף וכן נדמו בנ”י לשמן כמ”ש זית רענן כו’ וכ’ במדרש מה שמן אינו מתערב בשאר משקין כמו כן בני ישראל. וזה הי’ הישועה בחנוכה כי יונים רצו להטעות בני ישראל בחכמה וע”ז נתברר הדעת שבשורש נפשות בני ישראל למשוך אחר האמת וזה יתרון הדעת על החכמה. והבן כל זה מאוד ועוד יתבאר לפנינו בס”ד:
The Maharal (Ner Mitzvah p12) explains that the Greeks wanted to remove Bnei Yisrael (from their faith) through wisdom, by drawing them to “outer wisdoms” – חכמה חיצונית (non Torah based wisdom).
It would seem that the word יון (Greek) is connected to the word אונאה – trickery, for they wanted to deceive Bnei Yisrael.
This is because there are many places that intellectuals (יודעי דעת) are able to swap truth and falsehood; these are dependent on very fine points. Yet every one of Bnei Yisrael has a point of connection to HaShem, this is the da’as that is given to Bnei Yisrael, and it with this that they are able to recognise the truth.
It is for this reason that the miracle of Chanukah was done with oil, for oil has the unique property of being able to draw out all the oil from the wick, and any water will remain until the end. Similarly Bnei Yisrael are compared to oil. The Midrash (Shemos Rabbah 36:1) on the pasuk (Yirmiya 11:16) “A fresh olive” says that just as oil does not mix with any other liquids, so too Bnei Yisrael do not mix with the nations of the world.
This was what the salvation was about in Chanukah, for the Greeks wanted to trick Bnei Yisrael with wisdom, and through the story of Chanukah the da’as that is in the source of the soul of every Jew became clarified to be drawn to the truth. This is the advantage of da’as over chochma. (Da’as is an inner understanding that is drawn from a lofty place, whereas chochma, is understanding drawn from the intellect and subject to falsehood).
Understand all this very well. And we will further explain this ahead, with the help of Heaven. (See the following paragraph).

(ליל ה) מה שהיה הנס דחנוכה במנורה כנראה שכל מחשבות היונים הי’ לטמא השמן כו’. דהיונים רצו להעביר בני ישראל מהשי”ת ע”י החכמה כי הי’ להם התורה שבכתב מפורשת בלשון יונית כדאיתא בגמ’ יפת אלקים ליפת כו’ דבריו של שם נאמרין בלשון של יפת והתירו שיכתבו בלשון יונית ע”ש. ובמדרש ע”פ אכתוב לו רובי תורתי שביקש מרע”ה שיהי’ גם תורה שבע”פ מפורשת והשיבו הקב”ה כמו זר נחשבו שיעתיקו היונים להם ג”כ. רק התורה שבע”פ מה שחכמים משיגים בחכמתם רצון הבורא ית’ הוא עדות שאין שייכות לשום אומה להתורה רק בני ישראל. וזהו עצמו מצות הנרות שאין בו טעם דוכי לאורה צריך. וכיון שאין בו טעם והוא חוקה לכן לא יתערב בו זר. רק בני ישראל ע”י אמונתם בהשי”ת וחוקותיו מאמינים כי בודאי יש להם שייכות להאיר לפניו ית’ אף שאין משיגין איך ולמה. וכל המצות בביהמ”ק הקרבנות הכל הי’ לצורך ולכפרה. אבל הנרות היו רק לעדות ששכינה שורה בישראל כמ”ש בגמ’ בנר מערבי. והפי’ כיון שהי’ דולק בנס ואעפ”כ צוה השי”ת שיבוא זה מבני ישראל א”כ עדות הוא שיש לבנ”י דביקות אל השי”ת לבד מעשיהם הטובים. וזה ענין נר מערבי שהוא עדות אל התחברות ותערובות שיש לבני ישראל באור השכינה. והכלל כי כל מצוה שאינה נודעת להאדם היא עולה במקום גבוה על גבוה. ולכן מצות מנורה שבני ישראל ידעו נאמנה שאין זה מצד מעשיהם לכן לא שלטה בו מגע נכרי וזה עצמו מ”ש ז”ל חתום בחותמו של כ”ג שהוא חסד עליון שכפי מה שיודעין שאינו בכח מעשיהם אין שולט בו ידי זרים. ולכן המנורה החזיקה יד בני ישראל בגלות יון ובזה נעשה להם הנס כנ”ל:
The idea that the miracle of Chanukah was through the menorah, seems to imply that the entire intention of the Greeks was to defile the oil.
For the Greeks wanted to remove Bnei Yisrael from HaShem through using wisdom, For they already had the written Torah, as it states in the Gemara (Megillah 9b) on the pasuk (Bereishis 9:27) “He will give beauty to Yefet”, this teaches us that the words of Shem (Bnei Yisrael) are spoken in the language of Yefet – Greek. Based on this our Sages allowed the Torah to be translated to Greek. See the gemara.
The Midrash (Tanchuma Vayera 6) on the pasuk (Hoshea 8:2) “Shall I write the majority of My Torah? They are considered foreigners”. This means that Moshe requested from HaShem that the Oral Torah should also be explicit. And HaShem replied “They are like foreigners”, there would be the danger that the Greeks would copy that too.
For the Oral Torah is unique, for it is what the sages comprehend the will of haShem to be. This serves as testimony that it does not belong to any other nation, the Torah is only fro Bnei Yisrael.
This is the same idea as the candles, for there is no (logical) reason to light them (as the gemara states) “Are they needed for their light!?”. Therefore since there is no logical reason attached to it, it is a chok – a statute, and therefore no foreigner should be involved with it.
It is only Bnei Yisrael who through their emunah in HaShem and His “chukim” believe that they have a connection and are able to shine before Him, even if they do not comprehend how and why.
Now all the offerings in the Beis Hamikdash served as atonement, yet the menorah served as a testimony that HaShem’s presence rests amongst Bnei Yisrael, as the gemara explains regarding the Ner ma’aravi (Shabbos 21b). The idea here is that even though it would be lit miraculously (the Ner Ma’aravi never expired), nevertheless HaShem commanded that Bnei Yisrael should kindle it, this demonstrates that Bnei Yisrael have an (integral) connection to HaShem independent of their actions.
This is the concept of the Ner Ma’aravi, for it is a testimony to the connection and involvement of Bnei Yisrael to the light of the presence of HaShem.
The principle is that any Mitzvah which (its reasoning) is less known to man, actually reaches a higher and higher place.
Therefore the mitzvah of the Menorah, which Bnei Yisrael clearly understood that it was not due to their own actions (for it was anyway always alight miraculously), therefore (being as it was so elevated) there was never any ability of foreigners to control it. This is the idea that the pure jug of oil they found was stamped with the stamp of Kohen Gadol. This was a kindness from Above, for inasmuch as we are aware that it was not due to our own actions, proportionately the foreign powers ave no control over it.
Therefore it was the Menorah that strengthened Bnei Yisrael in the exile of Greece, and it was through it that the miracle was performed, as above. (For it was the Menorah that clearly expressed the idea of our closeness to HaShem without the need for any reason, and therefore it touched upon the highest places, where no foreign power could interfere)

(ליל ו) הר”ן כתב למ”ד אסור להרצות מעות דיש בנר חנוכה קדושה הוא משום דתיקנו זכר למנורה כו’. נראה דמה”ט דרוצין לעשות זכר למנורה לכך נתעורר עי”ז קדושת המנורה חל על הנרות ונמצא מצות נר חנוכה מעורר נרות המנורה. וז”ש רמב”ן ז”ל פי’ מ”ש שלך לעולם קיימת שנרות המנורה מתעוררין בעת הדלקת נרות חנוכה כנ”ל. שזכה אהרן להיות נשאר הארת המנורה שיוכלו בני ישראל להשיג הארתן בזמנים המיוחדים כגון בחנוכה. וכן י”ל בכל יום יש מצות מיוחדין למצוא על ידן הארת המנורה וכ’ סמוכים לעד לעולם שכל המצות אף התלוין בזמן הבית. מ”מ הם קיימים לעד משום דעשוים באמת וישר פי’ שהמצות הארתם במקום גבוה הם קיימים כיון שהם באמת ועי”ז כפי מה שאדם מיישר עצמו ובא אל האמת נמצאים לו הארות אלו המצות כנ”ל:
(Sixth night of Chanukah)
The Ran explains that the reasoning of the opinion that one is not allowed to count money by the light of the Chanukah candles, is because the menorah is in commemoration of the Menorah (of the Beis Hamikdash, which was not lit to provide light). Based on this reason, it would seem that being as we want to commemorate the menorah, therefore the sanctity of the menorah (not to benefit from it) also applies to our chanukah candles. This therefore means that when we light the Chanukah candles it awakens (the energy of) the menorah. as above.
This is the idea that the Ramban (Bamidbar 8:1) explains that HaShem promised Aharon that his service of lighting the Menorah will last forever, for the lights of the Menorah are awakened when we light the Chanukah candles. As above. Aharon meritted that the light of the Menorah remained that Bnei Yisrael are able to attain their light in auspicious times, like during Chanukah.
Similarly we can say that every day contains unique mitzvos through which we are able to attain the light of the Menorah.
This is the idea of the pasuk (Tehillim 111:8) “Well founded, for all eternity”, this teaches us that all the mitzvos even those that are from the time of the Beis Hamikdash, nevertheless remain for all eternity, because they are done with truth and honesty. This means that the light of the mitzvos are on in a very high place since they are done with truth. Therefore when a person does actions correctly,and comes to truth, then the light of these mitzvos are available to him. As above.

הלל והודאה. נראה דהלל נתקן על נס הנרות כי בהודאה לא נזכר הנס וגם כי הודאה שייך על דבר שאין יכול להתקיים בל”ז ומודה להשי”ת שעזרהו כמו ד’ שצריכין להודות ולכך ההודאה נתקן על ההצלה. והלל על נס הנרות שהי’ רק לתוספות חיבה ולשמחה יתירה ועל זה שייך הלל. ועוד יתבאר לפנינו בס”ד:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_For_Chanuka_5.9

(ליל ז) הלל והודאה. הוא שמחה והכנעה. וז”ש אמו”ז ז”ל שהוא נגד יוסף ויהודה. ושניהם צריכין לכל איש ישראל כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה שעי”ז היא עומדת לעד. כאשר רבותינו הגידו כי שניהם ענין אחד הוא אף שנראה כסותרין רק אדרבה כפי מה שמכיר אדם מקומו שמח ביותר שזוכה לעשות רצון הקב”ה. וחז”ל אמרו הללו עבדי ה’ ולא עבדי פרעה כו’. פי’ כשיוצאין ממלכות בו”ד נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה ע”ז שנוכל לשעבד עצמו להשי”ת ועל כוונה זו צריך אדם לטהר עצמו מלהיות תחת יד היצה”ר כדי להיות מוכן לקבל עול מלכותו ית’ כנ”ל. וע”י הודאה יוצאין מיצה”ר שהוא הכנעה לב נשבר דלא שליט יצה”ר רק בגסות כמ”ש בזוה”ק וישב. ונמצא הודאה הכנה אל ההלל. ואחשוב כי זאת כוונת חז”ל בימים הנכנסין והיוצאין כי כלפי הארות הטובות הבאות בחנוכה יוצאין כנגדו ע”י הכנעה ימים הרעים מסטרא דיצה”ר כמ”ש במדרש שאין ד”ת מתערבין. וכל טפה שנכנסת יוצאת כנגדו דבר של טפלות כו’. וזהו הלל והודאה כנ”ל והבן:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_For_Chanuka_5.10

(ליל ז’ ר”ח טבת) איתא כי היונים בקשו לבטל ג’ מצות חודש שבת ומילה. וקשה מה ענין חודש שביקשו לבטל יותר מכל המצות. וגם גוף הביטול דוחק לפרש על קרבן מוסף. רק נראה הפי’ על קידוש החודש שזה חרה להם אשר יהיה תלוי קדושת הזמנים בישראל כמ”ש ישראל דקדשינהו לזמנים. וז”ש בגמרא שאמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. וקשה ממ”נ קרי לי’ אלקי ישראל ואיך אין לכם חלק. רק שאמונה זו רצו לבטל מבני ישראל שלא יאמינו בזה אשר הקדושה משפעת כפי מעשיהם. ואשר יש לכם חלק דייקא. שמעשיהם מעוררין בשמים זהו רצו לבטל. והקב”ה הוסיף לנו עוד על ידיהם חנוכה שהוא גם כן כדמיון החודש. ואדרבא חודש הוא זמן התחדשות רק סידור הקביעות תלוי בישראל ועתה נוסף לנו התחדשות אף בעת החושך שהוא בסוף החודש. ובאמת חודש וחנוכה הכל אחד רק ר”ח הוא ראש ההתחדשות וחנוכה סוף ההתחדשות:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_For_Chanuka_5.11