Chayei Sara תרל”ב

תרל”ב

ב”ה

במדרש יודע ה’ ימי תמימים כו’ כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. וזרח השמש כו’ כהדא עגלתא תמימתא כו’.
The Midrash quotes the Pasuk (Tehillim 37:18) “HaShem knows the days of the righteous and their inheritance will last forever”, in regards to the days of Sara. Furthermore it compares the perfection of Sara’s actions to a perfect calf.
פי’ תמים להיות כל מעשיו בדביקות כח וחיות פנימיות שבו ובודאי בנקודה הפנימיות הנותנת חיים לכל רמ”ח איברי האדם שם הם באחדות אחד.
The idea of תמים perfection or completion is that all of one’s actions are connected to the inner source of energy (that of HaShem in everything). It is clearl that from this innerpoint which gives life to everything, that everything there is in unision.
ונתלה כל אבר בחבירו במקום הראוי.
In this place all of one’s limbs are connected to each other in the correct place.
וכמו כן האדם ששומר כל מעשיו כנ”ל. וגם רמ”ח מצות עשה שהם נגד איברי האדם וגם הם תלויין זה בזה כמ”ש על כל מצוה תרי”ג מצות התלוין בה. עי”ז נעשה אדם שלם. תמים תרגומו שלים כנ”ל.
So too in all of a person’s actions. Just as the 248 positive commandments are parallel to the 248 limbs of the body, for each one of the mitzvos is connected to a specific limb. So too by guarding each action one becomes תמים perfect, which that Targum translates as שלים complete.
ולהיפוך אינו אדם שלם שאין כל אבר מחובר לחבירו מאחר שנפרד משורש החיות ששם מקום חיבורם כנ”ל.
Conversely, one cannot be complete if one’s limbs are not in sync with each other. This is when they are disconnected from their life source.

וכמו כן שנותיהם תמימים כי גם ימי השנה יש להם דביקות ושייכות. יום ליום יביע כו’ שבכל יום יש התחדשות שכ”כ בסה”ק שמיום שנברא העולם ועד סופו אין הארת יום אחד שוה ליום אחר. וז”ש בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים. שכל המכוון בהעדר היום כדי שיפסוק ענין הארת יום זה. ויוכל להתחדש הארת יום שני כנ”ל. כי אם לא הי’ לטובה איך הי’ שייך לברך ע”ז.
Similarly (just as one’s limbs are affected by being either connected or disconnected from their life force), so too a person’s years, if they are connected properly can reach an element of perfection.
As the pasuk (Tehillim 19:3) “Each day proclaims HaShem”, this teaches us that each day has its own unique renewal. As our sages taught: Since the day of creation, the light of each day is different to each other”. This is the meaning of the words “With His words, he brings forth the evenings, with knowledge He opens the gates”. This teaches us that the entire intention of HaShem when the day fades away, is in order to stop the light of the previous day, and bring about a new renewal of light for the ext day. [The idea of night must be for our benefit, for if not how could it be blessed].
ומי שמקבל הארת הימים כראוי בודאי נתוסף בו ידיעה ודביקות בכל יום מעין ברכתו עד כי יעלה מיום ליום ומשנה לשנה.
Therefore one who receives the light of each day properly, certainly gains more knowledge and connection to the blessing of that specific day, and becomes more elevated, day to day, year to year.
וגם כל העולם בכלל הוא כך. שכל הזמן הוא ענין אחד ועל זה אמר וזרח השמש כו’ שבכל לילה מסתלקת הארת היום לשרשו ומאיר הארה הראוי’ אחר יום הקודם. וכן משנה לשנה עד שנשתלם ימי הבריאה כרצונו ית’.
This is how the entire world is, that each moment has its unique energy, as it states “And the sun shines”, and each evening the light of that day disappears back to its source, and a new light that is suitable for the next day shines. So too each year (has a new energy), until HaShem’s intention for the entire days of creation is complete.
וז”ש כהדא עגלתא כו’ על כל זמן הבריאה.
This is the meaning of “Like this perfect calf עגלתא”, which is referring to the entire period of creation.
ומ”מ כפי הדור כך הארת שנותיהם כי בודאי שרה הצדיקת שכ’ בתורה שחיתה קכ”ז. א”כ הכתוב מעיד כי לא היתה נפרדת מעיקר החיים אף רגע א’ ממילא כך נשפע הארה חדשה לשני חיי’ תמיד ממדריגה למדריגה.
Nevertheless the light of the years is in proportion to the level of the people in the generation. For clearly the righteous Sarah, about whom the Torah states “Lived for 127 years”, which means that Torah testifies that she was never disconnected from the source of life for even one moment. Through this connection she meritted to constantly receive new life force to the years of her life and grow from level to level.
וז”ש ונחלתם לעולם תהי’ כי ע”י יש תמיד הארות החדשות. וכיון ששנות הבריאה הם מדריגה אחר מדריגה נמצא כי יוכל להיות מדריגות בשנה א’ משני הצדיק. יותר מאלף שנים אחרים. וע”י הצדיק זוכה כל העולם לדורות שיעמדו במדריגה גבוה יותר [וכל ההארות מזמן הבריאה מאירים תמיד]:
“Their inheritance will last forever” means that it is because of the tzadikim that there is constantly new light. Now since the years of the world are level upon level, therefore it means that one year of a holy tzadik, can be more that 1000 other years. And it is through the tzadikim that the entire world merits that there will be generations later that will be on a high level. [and all the lights since the creation will be constantly shinning] (*)

אא”ז מו”ז ז”ל הגיד על דברי המדרש עשה חסד עם אדוני אברהם אף אברהם אע”ה שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד.
he Midrash on the Pasuk “And do kindness with my master Avraham”, that even Avraham in whose merit their is kindness in the world also needed to have kindness performed for him.
ואמר אף שאליעזר הי’ עבדו. ולמה לא הי’ לו לתלות במעש”ט וזכות אברהם אע”ה. אך כי אאע”ה פעל באנשיו שידעו זאת ברור. שגם לאיש כמוהו נצרך רק חסדו ית’ כו’.
The Chidushei Harim exlained that even Eliezer who was the servant of Avraham (and it was not Avraham asking for himself, but rather Eliezer – who was aware of Avraham’ greatness – asking on behalf of Avraham), nevertheless needed to request kindness towards Avraham and not be dependant on the worthiness of Avraham, for Avraham had taught this to his people with such clarity that even one as great as him, still is completely dependant on the kindness of HaShem. (It was not just from humility, it was a reality of Avraham, that his existence was only through HaShem’s kindness).
כי האמת אף זכיות של האדם נעשים ג”כ בסיוע עליון והכל בחסדו. אלמלא הקב”ה עוזרו כו’. ולזאת אף מה שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו. אעפ”כ החסד חסד עליון.
For in truth even the good deeds that a person does are also only through the generosity of HaShem, as it states “If not for the help of HaShem (we would not be able to overcome the evil forces)”. So too even though all the kindness in the world is only through the merit of Avraham, nevertheless Avraham himself is dependent on the kindness from Above.
רק שאאע”ה במעשיו המשיך החסד לעולם.
The explanation therefore of the kindness in the world coming through Avraham’s merit, is that Avraham was the one that drew down the kindness into the world.
עשית חסד עם אדוני (אברהם) הפי’ כנ”ל שהקב”ה עושה חסד בעולם באמצעיות אבינו אברהם. מתגלגל בשבילו ג”כ הפי’ כך שעשה א”א ע”ה צינור ושביל שיוכל למשוך ולהתגלגל חסד עליון בעולמות התחתונים:
“And do kindness with my master Avraham”, as explained all the kindness that HaShem does to the world was all in the merit of Avrahm. It was all because of him. Furthermore we can explain that Avraham was the pipe through which kindness could come through down to the lower worlds. (See Ta’anit 24b, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני…)

בזוה”ק משבח ראש דברי אליעזר עבד אברהם אנכי שהי’ זכי’ אצלו מה שזכה לשמשו ואמרז”ל מתוך ששרת א”צ (אותו צדיק) באמונה יצא מכלל ארור לברוך.
The Zohar praises the words of Eliezer who was (proud of the fact that he was a slave of Avraham), and considered it a merit to serve him. It was because he served that holy man (Avraham) that he meritted to go from being cursed to being blessed.
כן גם מי שחפץ ומשתוקק לעשות רצון הקב”ה ומשבח אותו תמיד על שזכה לעשות מצותיו. יוכל ג”כ על ידי אמונה זו שמאמין שאין למעלה מלעשות רצונו ית’. עי”ז יוכל לצאת מכלל ארור ולהתדבק בהשי”ת.
So too (this idea applies to us all). A person who constantly longs to do the will of HaShem, and praises Him constantly that he merits to serve Him and do His mitzvot. Through this emuna that one believes that there is nothing greater than the merit to do His will, through this emuna one merits to go from cursed to blessed, and connect to HaShem.
ובמדרש בן יכבד אב ועבד אדוניו דורש עליו. שיש ללמוד משליחותו דרך אמיתי:
The Midrash (Zohar 1:103:2) says that the pasuk (Malachi 1:6) “A son honours his father and a slave his master”, is referring to Eliezer. (See Zohar, Eliezer could have said that he was a friend or associate of Avraham, nevertheless he said “I am a slave of Avraham”, for he considered that his greatest merit). The Zohar is teaching us that it is from the “shlichus” mission of Eliezer that we learn a true way of service of HaShem.

אא”ז מו”ר ז”ל הגיד בשם הרב הק’ מקאצק על אלי כתיב. כי כשהי’ נוגע לא הרגיש נגיעתו כו’.
The Chidushei Harim said in the name of the Kotzker Rebbe, (that when Eliezer said the word אולי “perhaps the girl will not be willing to come with me”, the letter vav is missing and it is written אלי which can be read as “Elay – to me, for Eliezer had a daughter who he had in mind for Yitzchak). However the story is entirely repeated in the Torah, when Eliezer repeats the entire story. Now it is interesting to note that the word אלי is only written the second time yet the first time it is written אולי.)
The Kotzker explains that when Eliezer had a personal interest he did not realize that he was biased. (It was only after Rivkah was chosen that he realized that he had this biase).
ונראה שהחזירה תורה כל הפרשה שעל זה אמרז”ל יפה שיחתן כו’ שגם הוא ירא שמא יש לו איזה נגיעה ואולי יקלקל השליחות ע”י. כי ידע נאמנה כי רצון אאע”ה ימלא השי”ת. רק ירא שלא יגרום קלקול בשליחותו. וז”ש מצליח דרכי כו’ והחזיר לעצמו כל הענין והרגיש בנגיעתו.
It would seem that this is the reason why the Torah repeated all these events, as our sages have taught: “the talk of the forefathers is more beautiful than the Torah of their children”.
Eliezer himself was concerned that due to some bias he may not fulfil the mission properly. For he knew that HaShem will fulfil the will of Avraham, however Eliezer was concerned that he may have ruined the mission, and therefore said “grant success to this mission”. And therefore he went over all the events again.
וכשנסתלק נגיעתו זכה להשלים השליחות כראוי.
It was only when he realised his mistake and removed his bias that he indeed meritted to fulfil the mission properly.
וגם ע”י שידע כי כל ההצלחה היה בזכות אאע”ה אף שגם הוא הי’ צדיק.
Furthermore when he realised that the entire success of the mission was in the merit of Avraham (and not Eliezer’s own merit), even though Eliezer was a great tzadik in his own right, (that he could finally complete the mission).

וכן כל אדם צריך לידע כי הוא שליח השי”ת בעוה”ז. וכפי שיודע זאת וכל מעשיו על כונה זו. וגם יודע שכל מה שיזכה לעשות ג”כ ע”י שרצונו ית’ שיהיה נעשה רצונו. אז חפץ ה’ בידו יצליח:
So too each and every person needs to realise that they are messengers of HaShem in this world. In proportion to one’s awareness of this, and keeping one’s actions in line with this, and furthermore when one realises that the reason why things are successful is because HaShem wants His will to come about. Then the will indeed merit to fulfil the will of HaShem. (!).