Ki Tavo תרל”ד

תרל”ד
במדרש תנחומא כי מרע”ה ראה שלא יהי’ מצות ביכורים בגלות תיקן ג’ תפלות בכל יום. ופי’ מו”ז ז”ל כי מצות ביכורים היא ליתן את הראשית מהכל להש”י וכן התפלות בשינוי הזמנים ערב ובוקר וצהרים כו’. כי הכל תלוי בהראשית כמ”ש ז”ל טוב אחרית ד’ כשהוא מראשיתו טוב. וכן מראשית השנה נידון מה יהי’ בסופה אינו דווקא בר”ה רק כל שינוי ודבר חדש נמשך הכל אחר הראשית. וכל דבר בראשיתו צריך שמירה. כי בתחילת שבא הדבר מן השורש אל האדם עומד לחסרון. וגם כי כל המקבל צריך שמירה שלא יבא לידי גבהות לכן כל מי שיש בו בחי’ ראש צריך שמירה. והעצה היא קבלת מלכותו ית’ להתדבק בו ולהחזיר אליו הראשית לזכור כי הכל שלו. לכן מיד שבאו לארץ הי’ המצוה ביכורים. וכן בפרט בכ”ד שע”ז כ’ בראשית ברא פירשו ז”ל בשביל תורה וחלה כו’ כ”ד שנקרא ראשית שזה קיום העולם כנ”ל. לכן נסמכה פרשת ביכורים לזכירת עמלק דכ’ ראשית גוים עמלק לכך א’ עדי אובד כנ”ל שמהראשית עומד להיות אובד [כמ”ש נגד שמי’ אבד שמי’ כשאינו בטל לשמו ית’ ולכבודו כמ”ש על עמלק שאין שמו ית’ שלם עד שימחה שם עמלק שמתנגד לשמו ית’ כנ”ל]. אבל בנ”י ע”י שנותנין הראשית להשי”ת יש להם אחרית כנ”ל. וחז”ל דרשו מרשית שנה שרשה בתחילתה כו’ הכל כמ”ש לעיל כי ע”י ההכנעה להש”י יש קיום להראשית וכלל הדבר כל הארה שמביאה בושה והכנעה לאדם הוא דבר של קיימא:
The Midrash explains that Moshe saw that Bnei Yisrael would not have the mitzvah of bikkurim in exile, and he therefore instituted the concept of prayer three times a day.
The Chidushei Harim explained that the idea of bikkurim is to give the first of everything to HaShem. So too the prayers are instituted 3 times a day, at the times when there is a change in the day, evening, morning and afternoon.
This is because whatever follows is always dependent on the beginning, just as it states (Kohelet 7:8) “The end of something is better than the beginning” this can also be read “The end is good, when it follows a good beginning”. Similarly we know that the beginning of the year decides what the end of the year will be like, this is not necessarily only on Rosh Hashanah, rather it can be referring to any new stage that a person is at, the beginning stages will determine the end.
Now every beginning stage requires extra protection, for when it comes to person from the source, he is already lacking (*). Furthermore the person who starts something new requires special protection that should not cause him to become haughty. The advice given therefore is the acceptance of the kingdom of HaShem, to connect to Him and to return the beginning to Him, by realizing that everything is His.
Therefore the mitzvah of Bikkurim applied immediately as Bnei Yisrael arrived in Eretz Yisrael (For they need protection right away).
This idea also applies on individual things, there are 24 things that are called Reishis, for it is regarding these things that it states בראשית ברא for reishis, for the Torah, and challah etc (See Midrash Bereishis Rabbah 1:4).
Therefore the parsha of Bikkurim is next to the parsha of Amalek. They too are called Reishis goyim, and therefore HaShem states “Their end will be completely wiped out”. This is because his beginning is bad, therefore his end will be to be eradicated. [This idea is also mentioned in Avos 1:13, “One who makes his name great causes his name to be destroyed”. This too is referring to a person who does not nullify himself to HaShem, rather his main focus is on making himself great. Just like Amalek who causes the name of HaShem to not be complete, until they are completely eradicated].
Furthermore our sages explained the words מרשית שנה from the beginning of the year, the word reishis can also be understood as lowly. That a year whose beginning is lowly and humble will be successful in the end. This can also be understood as above, that through humility and subjugation to HaShem the beginning endures. The general rule is that any enlightenment that brings a person to embarrassment and humility will endure.

ולא נתן ה’. לכם לב לדעת ועינים כו’ ואזנים לשמוע כו’. וקשה כי דור המדבר הוא דור דיעה שעמדו על הר סיני. אך לא כתיב לא נתן לכם דעת כו’. רק הכלים לב ועינים ואזנים. כי בוודאי כשעמדו על הר סיני היו כמו בלי גוף כמ”ש נפשי יצאה בדברו והם ממש דור דיעה בלי גוף ותיקון הגוף ניתן לבנ”י כשנכנסו לא”י. והכלל שהקב”ה נתן לבנ”י ב’ אלו הדברים תורה הקדושה שמלמדת לאדם דעת איך לצאת מחומר הגוף והגשמיות. וא”י ובהמ”ק היא לקרב הגשמיות וחומר הגוף ג”כ אל הקדושה להיות חיבור הנשמה והגוף ביחד. כמ”ש כי תבאו ונטעתם כו’ וזה תיקון הגוף הי’ חסר להם קודם ביאת הארץ. וכן עתה בגלות שהשאיר לנו הקב”ה התורה הקדושה. ובהמ”ק אין לנו. לכן א”א להתקיים בקדושה רק כפי ביטול הגוף לצאת מהגשמיות ע”י הדעת מהתורה ותיקון הגוף הוא בגלות כנ”ל. ועל ב’ אלו הבחי’ מבקשין שיבנה בהמ”ק כו’ ותן חלקינו בתורתך. והם ב’ האותות שצריך להיות בכל איש ישראל ברית מילה ותפילין ובש”ק מילה ושבת כמ”ש חז”ל. והם ב’ ענינים הנ”ל והם תורה שבכתב ושבע”פ. ושבת הוא בחי’ א”י ובהמ”ק ויש בו תיקון הגוף. לכן יכולין לקבל בחי’ נשמה יתירה והיא הארת הנשמה בגוף כנ”ל:
And HaShem has not given you a heart to understand until this day (Devarim 29:3). This is seemingly difficult to understand, for the generation that Moshe was speaking to was the “generation of understanding” who received the Torah? However the Sfas Emes explains that the pasuk does not say “HaShem has not given you understanding” rather it is referring to the physical elements of a person, one’s heart, eyes and ears. For when Bnei Ysirael stood at Har Sinai, they were on an extremely elevated level, and disconnected from their bodies. As it states “My soul went out when He spoke” (Shir Hashirim 5:6). This was the level that they were on. However once they entered the land they now needed to repair the physical beings.
The general rule is that HaShem gave us these two elements. The one is The Holy Torah which teaches us how to separate from the mundane body, and physicality. The other is the Eretz Yisrael and the Beis Hamikdash, which enable us to elevate physicality and our bodies to holiness, and connect our neshama and body as one. This is the idea of “When you come to Eretz Yisrael and plant fruit trees etc”. This perfection of the body was actually lacking before they came to Eretz Yisrael.
So too in our days of exile when HaShem has left us with His holy Torah, but we do not have the Beis Hamikdash, Therefore we cannot maintain that level of holiness of uplifting the physical, rather we need to nullify ourselves and escape the physicality through the Torah, this is the way to perfect one’s body in exile.
It is these two things that we request when we say שיבנה בהמ”ק כו’ ותן חלקינו בתורתך at the end of Shemona Esrei, Build the Beis Hamikdash, and give us our portion in Torah.
These are the 2 ‘signs’ covenants that are in each person the Bris Milah (in the physical) and the Tefillin. On Shabbos we have Millah and Shabbos (no tefillin), these parallel the Oral Torah and the written Torah. Similarly Shabbos is the concept of Eretz yisrael and the Beis Hamikdash, which have perfection of the body. Therefore we are able to attain an extra neshama, the illumination of the neshama in the body, on Shabbos.