Ki Tisa תרל”ג

תרל”ג

שבתותי תשמורו כו’. לשון רבים.
(Shemos 31:13) “You shall guard My Shabbos’s”. The expression used is plural.
כי יש בכל דבר חיות משבת קודש והיא הנקודה המשלמת הכל
This is because everything in the world gets its life force from Shabbos, this is the very point that fulfils it.
כמ”ש רש”י ז”ל ויכל אלקים ביום השביעי שבשבת נגמר המלאכה כו’. הפי’ כנ”ל ששבת משלים כל דבר. והוא הגמר והקיום של כל דבר שהוא שורש החיות. ובשבת קודש מתעורר שורש זה בכל דבר.
We see this in the pasuk (Bereishis 2:2) “And HaShem completed his work on the seventh day”, Rashi explains that with Shabbos the etire work of creation was completed. This is as above, that the Shabbos completes everything, for it is the fnal stage that completes and makes it endure – this life source. On Shabbos this source is awakened in everything
ולכך נק’ מנוחה שמחזיר כל דבר לשורשו.
Therefore Shabbos is called “rest”, for it returns everything back to its source.
וכ’ רש”י ז”ל שבת שבתון מנוחת מרגוע לא עראי.
Rashi explains the double expression (Shemos 31:15) שבת שבתון, meaning that one’s rest should be reposeful and not casual.
פי’ כי וודאי כל איש ישראל מניח מלאכתו ואינו עושה בשבת. אבל צריך להיות שלא יהי’ לעול מה שעוזב מעשיו ביום זה. רק אדרבה להיות מצפה כל ימות השבוע לבוא לשורשו ומקום מנוחתו. והוא שבת קודש. שבעוזבו כל מעשיו. זה עיקר מקום חיותו.
This means that even though every Jew certainly leaves his work on Shabbos, however it should be left in a manner that is not burdensome (that one feels obligated to leave it, but would rather not). Rather on the contrary all th days of the week should be filled with longing to get to the point of the source, and place of rest – Shabbos. For it is (actually) when one leaves one’s work, that one attains one’s primary life force.
וזהו פירוש שמירה שיושב ומצפה כל ימי השבוע מתי יבוא ש”ק ויחזור למקומו כנ”ל. [כמדומה שכ”כ בספרים ג”כ] This is the idea of שמירה (it can be understood as guarding the Shabbos, and also as ”longing”), that one longs for Shabbos to come and be returned to ones place. As explained above.
ואך את שבתותי כו’ פי’ שלא להיות רצון ותשוקה לדבר אחר בעולם. רק להשי”ת שהוא שורש חיות האדם שמתדבק בו בשבת קודש.
(Furthermore) the word אך – “only keep the Shabbos”, means that one’s desire and longing, should be for nothing else in the world. One should only desire to connect to HaShem, the source of one’s life force, which one can connect to on Shabbos.
גם מ”ש לעשות כו’ השבת. אף כי המצוה שלא לעשות. גם מה שמירה שייך לשבת אדרבה שבת שומר אותנו.
So too the words לעשות to make the Shabbos. For even though the commandment of Shabbos is neutral, not to transgress the Shabbos, so what are we creating? Furthermore, what is the concept of guarding the Shabbos, it is actually the opposite, it is Shabbos that protects us?
אך הפירוש להמשיך קדושת שבת לכל מעשה החול ג”כ. ושם צריך שמירה בוודאי וכבר כתבתי מזה במ”א:
However we can explain it to mean that one must draw the holiness of Shabbos into all of one’s actions during the days of the week, and there one certainly needs special protection and guarding. And we have already written about this elsewhere. (see תרל”ב 1, the active commandment of לעשות is to connect one’s activity during the days of the week to Shabbos, by doing everyaction for the sake of Shabbos. It is this point that needs protection).