Korach תרל”ח

במדרש אח נפשע מקרית עוז.
The Midrash (Bamidbar Rabbah 18:14) (uses the pasuk) (Mishlei 19:18) “A brother offended is harder than a fortified עוז city”, to describe Korach
כי עיקר הכל התורה. וכל שכל וחכמת האדם וגם היגיעה בעבודת הבורא ית’ וקיום מצותיו הכל עצות איך להתדבק בתורה ולזכות לסיוע עליון לכן נק’ התורה עוז.
For the main purpose of everyting is the Torah. All of man’s intellect and all the effort in service of HaShem and fulfilling the mitzvos are all methods how to connect to the Torah, and how to merit to gain help from Above. It is for this reason that Torah is called עוז (fortified) strength. (For it is the source of all power).
וכן הבורא ית’ שהוא מעוז לחוסים בו ותוקף האדם להתחזק בו ועל ידי המעש”ט והיגיעה זוכין לזה.
So too HaShem who is the strength for those that trust in Him, and charges man to strengthen himself in HaShem. It too is through good deeds and hard effort that lead one there.
ובודאי הי’ קרח עובד ה’ וחכם גדול. אבל בזה שסמך רק על חכמתו ומעשיו נק’ מרידה בתורה ובה’ ית’.
Now Korach clearly served HaShem, and he was very wise. Yet because he relied on his own wisdom, and his own deeds, it was considered a rebellion against HaShem.
והנה מרע”ה נק’ איש אלקים והוריד תורה משמים והיו כל מעשיו פעולות משורשות בשרשם ממש. לכן אין חידוש שבודאי הי’ התנגדות עליו בזה העולם כי לית כל מוחא סביל דא.
Now Moshe Rabeinu, was a man of G-d, who brought the Torah down from Heaven, and all of his actions were connected to the very source. Therefore it is no wonder that in this world there was opposition. For no person can withstand (and please) everyone. (Because this world has the opposition to truth).
ואהרן הכהן אשר השי”ת בחר בו ובזרעו אחריו להיות כלי מוכן לעבודה בלי ספק בשורש נשמתו הוא איש מיוחד קודש קדשים.
(Similarly) Aharon the Kohen, who he and his descendants were chosen to be the vessel of service, was also clearly in the source of his soul, extremely unique and holy.
וקרח תלה הכל בעבודה חיצוניות בעוה”ז כמ”ש במד’ טלית שכולה תכלת כו’. כי באמת טעם מצות תכלת שדומה לרקיע כו’ ומה”ט כולה תכלת אינו דין שתפטור.
Korach (however) thought that everything is dependent on externalities of this world.
This is evident from the Midrash that tells how Korach mocked Moshe if there is atalis that is completely made of techelet, surely it does not also need techelet strings!?
The truth is that is you go by the reasoning for the mitzvah of techelet, it is because the techelet colour reminds of the sky, which reminds us of HaShem. Now based solely on this reasoning, Korach’s claim makes sense, techelet strings are unnecessary on such a garment.
אבל באמת אינו כן כי המצות הם רק רמזים לדברים עליונים והם משורשים בתורה הקדושה שנעלמה מעיני כל חי וההתעוררות שבא מלמעלה ע”י מצות התורה הם הרבה מאוד מכל פעולות שבכח האדם למטה.
However, this is really not true. For each mitzvah actually hints to something far greater, and they are sourced in the holy Torah, which is hidden from the eyes of all living. The awakening that one gains from above, through the mitzvos, are far greater than any action that one can perform here in this world.
ואף שיש לכל מצוה טעמים גם בעוה”ז אבל שורש המצוה הוא העיקר.
Now even though there are reasons for mitzvos in this world, however, the source of the mitzvah is really the main thing.
נמצא פשע קרח בעיקר השורש ואחז עצמו בטפל ועשה ממנו עיקר.
Therefore Korach was reckless with the main thing, (the source of the mitzvah) and held on, only to the secondary element, and made that the primary reason.
וז”ש ויקח קרח שלקח והפריש עצמו מהשורש כי עיקר עבודת האדם יש לו עלי’ ע”י שמבטל אח”כ הכל להבורא ית’ ואז באמת החכמה והיגיעה מסייע להיות עליות שונות.
This is therefore the idea of (the expression used to describe Korah) “And Korach took”. (As Rashi explains) meaning that he took himself to one side, and disconnected himself from the source.
The main reason why the service of HaShem can be elevated at all is because one nullifies everything to HaShem. And then one’s own wisdom really helps a person to gain more.
אבל המדבק עצמו במעשיו לא נשאר בידו כלום.
Yet someone who connects himself to his own actions (like Korach, and would not nullify his own desires to HaShem), will be left with nothing.
וזהו ענין השבת קודש. לכן כתב בזוה”ק שקרח חלק על שבת.
This is really the idea of Shabbos. (For that is when we have the main demonstration of nullifying everything to HaShem). This is the meaning, therefore, of the Zohar that says that Korach argued on Shabbos.
ואיתא במשנה מחלוקת לשם שמים מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לש”ש קרח וכל עדתו. והנה בית שמאי מחדדין טפי אעפ”כ הלכה כרבים כידוע ששמאי עמד ביותר על קו הדין ודקדוק המשפט בפרטות. אבל התורה בכלל נמשכת אחר דעת הלל. וע”י ששמאי ביטל עצמו להתורה מחלוקתן מתקיימת.
This idea is (also apparent) in the Mishna (Avot 5:17) which describes an argument for the sake of Heaven, this is demonstrated by Hillel and Shamai, whereas a classic example of an argument not for the sake of Heaven, is the argument of Korach and his crew.
Even though Shamai were actually sharper, nevertheless the halacha follows (Hillel who were) the majority.
Shamai (were similar to Korach in that they too) stood closer to the actual exacting law, and individual detail. However the general principle is drawn towards the understanding of Hillel. Yet since Shamai nullified himself to the Torah, therefore his argument prevailed.
וא”כ גם קרח הי’ מוכן להיות מחלוקת על אהרן ואם הי’ מבטל עצמו להתורה שהיא האמונה במשה רבינו ע”ה הי’ מתקיים המחלוקת והי’ נשלם ההלכה על ידי שניהם.
Similarly, Korach was also prepared to argue with Aharon, and had he nullified himself to the Torah, which is by trusting in Moshe Rabeinu, then his argument also would have prevailed, and the haachah would have been completed with both of these opposing opinions (just like Hillel and Shamai).
ועיין בזוה”ק ושורש הענין שבכללות הי’ אהרן הנבחר והפרט צריך להיות בטל אל הכלל.
See Zohar (1:17b) that the source of the Klal, was that Aharon was chosen, and therefore the prat – the individual, must nullify itself to the klal.
וזהו ג”כ אות המטה פרח מטה אהרן להודיע כי בחירת אהרן הוא בשורש עליון לא ע”י הכנת מעשיו בלבד. ומ”מ נאמר בתוך מטותם כי ע”י הביטול שהם מבטלים עצמם לאהרן יש לו עלי’ זו בשורש העליון מאוד נעלה.
Similarly the sign that was used to demonstrate Aharon’s unique chosen status, was that Aharon’s staff blossomed. This too shows that it was not only due to Aharon’s exemplary actions, but because he was chosen by HaShem. Therefore the pasuk states “Among the other staff’s” for through nullifying themselves to Aharon, they too will be extremely uplifted in their source.
וז”ש ואהרן מה הוא כי אהרן לא הי’ בו דבר רק מאמר המשנה אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה זולת זה לא נמצא בו דבר רק כלי מוכן לקבל השפעה עליונה כפי אשר יהי’ הרוח ללכת. כי השי”ת יודע לבחור מי שיעמוד לפניו לשרתו ולעבוד עבודתו ית’:
This is the idea of (Moshe telling Korach) “And what is Aharon, that you complain about him”. This was because Aharon was exactly as the Mishnah (Avot 1:12) describes him; “One who loves peace, and chases peace, who loves the making, and draws them to Torah”. However, aside from this love there was nothing else, he was plainly a vessel prepared to receive blessing from Above, in whichever way that were to come out. For HaShem knows to choose those that will stand before Him and perform His service.