Lech Lecha תרל”ו

במדרש שמעי בת משל לעובר ממקום למקום וראה בירה דולקת כו’ כי אברהם אע”ה ראה שכל העולמות מסודרין עפ”י הסדר שנתן הקב”ה וכשבא לעיין בעוה”ז ראה אשר הוא בלי תיקון וחשב לעמוד על בירור הדבר כי תאמר ח”ו שהוא בלי מנהיג ובודאי השגחת הקב”ה בעוה”ז ג”כ והשיבו השי”ת לך לך כלומר שלא יעכב כאן וילך לדרכו כי א”י לתקן אלו המקומות עד שמשליכין מקודם כל עניני עוה”ז. ומס”נ לעבודת השי”ת יותר מהשגת חכמת האדם. ואז זוכין לבסוף ג”כ לתקן הכל. כי בודאי בריאת האדם הי’ ע”ז לתקן אלה הדברים רק שמקודם צריכין לבטל הכל שלא בהדרגה. וז”ש שמעי בת ראי הטי אזנך כי שמיעה ראשונה הוא מה שהשי”ת פותח שער לכל ברי’. ואח”כ צריך האדם לדבק עצמו בנקודה זאת. ולעזוב הכל אז זוכה להרחיב זאת הנקודה ונאמר והטי אזנך כלומר להטות כל שמיעת גוף האדם אשר בא ממנו. וכ”ז ע”י שכחי עמך וכן נוהג זה הענין בכל אדם ע”י שמסר נפשו בתחילה כראוי יכול לתקן אח”כ כל הדברים בדרך הישר. וגם בכל ש”ק שהוא ענין לך לך שיש בו מנוח מכל המלאכות. וכשמקבלין השבת כראוי יכולין לתקן אח”כ ימי המעשה כנ”ל:

The Midrash explains the pasuk (Tehillim 45:11): “Hear my daughter and see, turn your ear, and forget your nation and the house of your father.” This verse refers to Avraham, who is likened to a traveler. He journeyed from place to place and came upon a castle that was illuminated, deducing that it must have an owner. Similarly, Avraham observed the ordered nature of creation, yet it seemed incomplete, prompting him to question if there was no one in charge. To this, HaShem responded with “Lech Lecha,” signifying that Avraham should continue his journey, for he must first remove all worldly matters from himself in order to truly repair these places. This self-sacrifice in serving HaShem is greater than wisdom, and only afterward can one merit to repair everything.

To delve deeper into this: Our mission is evidently to repair these places, but it requires an initial illogical nullification. The aforementioned pasuk teaches us: “Hear my daughter,” signifying the initial awakening from HaShem that people experience. Subsequently, a person must connect to this point and detach from everything. Only then can one expand this point, represented by “Turn your ear,” acknowledging that everything in their life and body comes from Hashem. This is indeed humanity’s mission. Through proper self-sacrifice, one can subsequently repair the other paths effectively.

This concept also applies to every Shabbos, which is akin to a mini “Lech Lecha.” During this time, a person takes a break from work, and by accepting Shabbos properly (nullification), one can also repair the days of the week, as explained above.

ואעשך לגוי גדול ז”ש אלקי אברהם כו’ פי’ שבנ”י ממשיכין מלכותו ית’ עליהם בכח קבלת מלכות שמים של האבות ז”ש ואעשך כו’ כי אברהם אע”ה הי’ עובד להשי”ת בכל כחו אשר כביכול לאין שיעור לשלם שכר והי’ זה השכר אשר כל עבודתו נתפשט בכל בנ”י בניו לדורותיהם וכל תנועה ועובדא שלו נעשה שורש לבניו בנ”י וכ”כ במד’ ברכתו כעץ שתול על פלגי מים משל לרואה אילן יפה כו’ ואומר במה אברכך רק שכל ענפים שיצאו מאתך יהיו כמוך כו’ ע”ש. וז”ש ואעשך לגוי גדול שנתפשט כחו לגוי גדול כנ”ל כי הקב”ה משלם לכל ברי’ שכרו מה שחביב אצלו יותר. ובאברהם אע”ה הי’ זה שכר היותר חביב שיהי’ ממנו גוי גדול אשר המה מיוחדים לעבודתו ית’ והי’ זה שכרו כנ”ל:

“And I will make you into a great nation” (Bereishis 12:2). The Gemara (Pesachim 117b) explains that this is the meaning of the words “The G-d of Avraham.”

The idea here is that Bnei Yisrael can draw the dominion of HaShem onto themselves through the acceptance of HaShem that our forefathers had. This is because Avraham served HaShem with such dedication that it was as if HaShem could never fully repay him. Instead, his reward extended to the entire Bnei Yisrael for generations to come. Thus, each action he performed became a foundation for his children and descendants.

This concept is alluded to in the Midrash (Tana Devei Eliyahu Zuta 25), where the blessing Avraham received is likened to a person who was traveling and became very hungry and thirsty. He found a tree by a spring of water, ate the fruit and drank the water, and wanted to bless the tree. He realized that he couldn’t bless it further as its fruit was already sweet. Instead, he blessed it that all plantations stemming from it would be like it.

This is the concept behind Avraham being promised to become a great nation: His influence spread to the entire great nation of his descendants. HaShem rewards every creature with what is most precious to it. Avraham’s most cherished reward was that a great and unique nation would emerge from him, chosen to serve HaShem.

מה שהבטיחו הקב”ה כל כך הבטחות נראה כי הי’ להגדיל הנסיון לראות אם יהי’ הליכתו בעבור השכר. ובאמת כתיב וילך אברם כאשר דיבר אליו ה’ שלא הלך רק לעשות רצון הבורא ית’:

It would seem that the reason why HaShem gave Avraham so many promises (“I will bless you,” etc.) was really to test Avraham and determine if he would act for the reward or solely for the sake of HaShem’s command. The truth is evident from the continuation of the pesukim: “And Avraham went as HaShem commanded him.” This teaches us that his entire motivation was solely to fulfill HaShem’s will.

התהלך לפני והי’ תמים. מה שנקרא תמים ע”י המילה ביאור הענין שיש לאדם שני כחות בעולם הזה ובעולם העליון והיינו כח הנפש בגוף וכח הנשמה שלמעלה שאינו מתפשט בגוף האדם. וכשהאדם זוכה ומקשר עצמו לכח נשמתו נקרא תמים ובא בזכות המילה לכן נקרא ברית שמקשר ומחבר הגוף בהארת נשמתו החופפת על הגוף ובמדרש איתא כי תמה אברהם איך ע”י שיחתך אבר יהי’ נקרא תמים. ובאמת ע”י חסרון זה בגוף זוכה אל השלימות כי הגוף הוא בעל חסרון וכדאיתא בזוה”ק על פסוק ה’ חפץ דכאו החלי שע”י חסרון בגוף זוכה לשלימות של הנשמה. ואיתא בזוה”ק בראשית ברית אש פי’ שכל הבריאה ע”י התורה ובודאי כח הבריאה שבתורה הוא בהנהגה שלמעלה מהגוף והגשמיות ונקרא אש דת כלומר הנהגה אלקית וע”י התורה יכולין לקשר עוה”ז בכח חיות הקדושה שמשם שורש הכל וזה מה שהתורה מתפארת ואהי’ אצלו אמון פי’ שבכחה ליישר כל המעשים והברואים ולקשר אותם בכח הפנימי שלמעלה מהטבע שהרי על ידה נברא הכל מאין ליש וזהו בראשית ברית אש והתורה והמילה ענין אחד כמ”ש במדרש ע”פ מגיד דבריו ליעקב כי בלי המילה אין זוכין לתורה ע”ש:
“Go before me and be complete” (Bereishis 17:1). This completion refers to the Bris Milah. What is the idea of becoming complete through Milah?

A person has two powers: one physical power manifested in a person’s body, and a spiritual power above the person, not manifested in his body. When a person can completely connect to this power above his body, it is called completion. This is achieved through the merit of Milah. That’s why it’s called a Bris, a covenant, as the word Bris signifies a powerful connection, which Milah establishes, connecting us to the power above us.

The Midrash (Tanchuma Lech Lecha 15) relates how Avraham was confused about how cutting one’s limb, seeming imperfect, could make one complete. However, the point is that by making the body imperfect, it enables us to connect to the spiritual element above us.

The Zohar explains this concept on the pasuk “HaShem desires to humble him, and therefore made him ill,” meaning that through a lacking body, one achieves completeness of the soul.

The Zohar further explains that the word Bereshis can be read as “Bris Eish,” a covenant of fire. The fire refers to the fire of Torah, which is the energy of the world. Through the Torah, we can connect this world to the life force of holiness, the source of everything.

This is why the Torah is called an “אמון,” a childcarer? for it’s through the power of the Torah that we can direct and align our actions, connecting the entire creation to the inner power above nature, the power that created everything from nothingness into something.

This is the idea of a “Covenant of Fire,” both the Torah and the concept of Milah, also called a Covenant. This is explained in the Midrash (Shemos rabbah 30:12), stating that without Milah, we cannot merit Torah.