Matos תרמ”ג #2 Essay

בענין המכס של המלקוח. וגם אשר הקריבו שרי האלפים עבדיך נשאו כו’ ונקרב כו’ קרבן כו’ לכפר על נפשותינו כו’ מה היו צריכים כפרה. אכן להיות שנק’ נקמה כמ”ש נקום נקמת בני ישראל ומשה רבינו ע”ה אמר נקמת ה’. היינו שהי’ סיוע משמים לנקום מהם שלא במדריגה. ויותר מכח זכותם. לכן הוצרך השלל תרומה ומכם. כי הנה איתא יגעתי ומצאתי תאמין היינו שע”י היגיעה מוצא האדם מציאה שאינו עפ”י קו המשפט ולכן נקרא מציאה. ובפרט במלחמה שהי’ במס”נ כדכ’ וימסרו כו’ לכן אמרו איש אשר מצא כלי זהב והם היו אנשים גדולים ע”כ הבינו שצריכן לתקן השלל והמציאות אשר מצאו כו’. ובמד’ שה”ש דורש עליהם שיניך כעדר הקצובות. היינו השלל מה שמזמנים להם לאכול את אויביהם צריך להיות במדה ובצמצום שלא יבוא לידי התפשטות יען כי הוא בא ממקום רשעים. וכן הענין בפנימיות נצחון המלחמה שבלבות בני אדם. ושם במד’ משבחם שלא הקדימו תפלין של ראש לשל יד ע”ש שעמדו המפ’ הכן רמוז זה בתורה. וי”ל דכתיב נשאו כו’ ראש אנשי המלחמה אשר בידינו. היינו שלא להתפשט כחות הראש יותר מהתיקון בידים. והענין כמ”ש. כי תפילין של יד הוא העבודה לשעבד המעשים והכח ונגד הלב כו’. ותש”ר הוא השפעה הבאה משמים כמ”ש חז”ל שם ה’ נקרא עליך זה תפילין שבראש כו’. אבל צריך להיות שיקדימו הכנות שבמעשה האדם כענין יראת חטאו קודמת אז חכמתו מתקיימת:

After the incident with the daughters of Midyan and the plague that struck those that were involved in serving Ba’al Pe’or, HaShem commanded Moshe to take vengeance against Midyan. In the successful battle that followed, Bnei Yisrael anihilated Midyan and took a huge amount of spoils. Afterwards they took a tax and gave a korban from the spoils and only then divided them up.
Why was giving a tax and separating a korban necessary specifically with this war, something that is not mentioned in other battles?
Furthermore the Torah describes at length exactly what was captured and the desire of the leaders of the battle to give from their spoils to HaShem.

Why is this too only mentioned in this battle?
the Sfas Emes enlightens us with the words of the Moshe to the nation: “To wreak HaShem’s vengeance on Midyan”. This was not a personal vendetta, it was acting on behalf of HaShem. This was felt by the leaders of the battle who reported no losses on their side, and a huge victory, they realised that the success was far greater than they were worthy of.
This can be compared to the idea (Megillah 6b) “I toiled and I found, believe him.” The concept of “finding” as opposed to reward or earning, is to be gifted something that is beyond one’s merits.
The Sfas Emes explains (in תרמ”ו) that this is part of the idea of Bnei Yisrael’s transition from the written Torah which was applicable in the Midbar to the Oral Torah which is primarily applicable when they came to Eretz Yisrael. (See parshat Pinchas how this was the idea of “hisorerusa deltata” awakening from below).
However being on this level now warranted a new level of behaviour and to contain the bracha that now came from wicked people it needed to be protected. This was done by giving the taxes and korbanos.
The Midrash on Shir Hashirim praises the leaders of the battle for not preceding placing the tefillin shel rosh, before the tefillin shel yad. The idea of the tefillin shel yad, is referring to the things that a person does in this world, whereas the concept of tefillin shel rosh is the idea of the showering of bracha from Above. By preparing properly beforehand with the “yad” one is able to properly contain the bracha that is shoered to through the “rosh”.