Pinchas תרמ”א Essay
במדרש בדין הוא שיטול שכרו. הגם דכ’ מי הקדימני ואשלם. רק ע”י שמסר נפשו ומס”נ הוא בכלל הקדימני. ושילם לפינחס מדה במדה ע”י שמסר נפשו למות זכה להיות חי לעולם. וע”י שמסר גם הכהונה כדאיתא בזוה”ק דמאן דקטיל נפשא פסול לכהונה. נמצא שידע פינחס שיאבד הכהונה עי”ז. אעפ”כ נלחם מלחמת ה’ כדי לקדש שם שמים ולכפר על בנ”י. לכן ניתן לו שנית הכהונה. ובגמ’ איתא לא נתכהן פינחס עד שהרג לגמרי כמ”ש רש”י ז”ל. ובודאי אלו ואלו דברי אלקים חיים. ויש לפרש כי הכהונה אשר היתה מיוחדת לפנחס הי’ כהונה זו שזכה לה עפ”י הדין כמ”ש במ”א שכהונה היא במתנה אעפ”כ יש זוכין בדין למתנה זו דהא כ’ הנני נותן לשון מתנה. אעפ”כ זכה לחסד ולמתנה זו מתוך הדין. וזו הכהונה שהי’ מיוחדת לפינחס בא לו אחר הריגת זמרי. וכהונה ראשונה שבא רק במתנה ניקח ממנו מטעם דקטל נפשא. אבל הזוכה עפ”י דין א”י ליפסד אותה ע”י שום סיבה. וי”ל כי זאת הי’ מחלוקת קרח כי ראה והבין שיש כהונה עפ”י דין ג”כ כי בודאי ראה בחכמה שייכות הכהונה עפ”י הדין רק כי לא הי’ כל כוונתו לשם שמים שנא’ ובקשתם גם כהונה ובאופן זה א”א להשיג. רק פינחס שאדרבא נתן הכהונה כדי לנקום נקמת ה’ לכן זכה לבחי’ הכהונה עפ”י הדין. וי”ל עוד כי בודאי הכל היה מוכן. שמקודם ניתן הכהונה במתנה לכלל ישראל. ואח”כ היו צריכין בנ”י להעמיד מכחם כהן. וקנאת פינחס הי’ מתוך כלל ישראל כמ”ש בתוכם [ואפשר אם לא הי’ קרח חוטא הי’ מוכן באמת להיות הוא בחי’ הנ”ל. כעין זה שמעתי מפי מו”ז ז”ל כי הי’ מוכן קרח להיות ראש על הלוים כמו אהרן על הכהנים. ונראה שכן רמז לו משה רבינו ע”ה ויקרב אותך כו’ בני לוי אתך. אלא שדחק את השעה ונדחה]:
The reward that Pinchas received for killing Zimri was “Bris Kehunas olam” an eternal priesthood. There is a seeming contradiction in this reward for the halacha is that a Kohen who kills another person cannot serve as a Kohen. How is that the reward that Pinchas received was that of Kehuna? The Midrash states that Pinchas meritted the gift of Priesthood “bdin” rightfully, what does this mean? Also how can a person merit a gift, if it is rightfully his why is it a gift?
Furthermore we know that Pinchas never died, (Midrash Rabbah 21:3) what is the connection to this action of killing Zimri?
The Sfas Emes explains that since Pinchas was prepared to give up his life for the sake of sanctifying HaShem’s name, his reward was to live forever, “mida keneged mida”.
Not only did he forgo his own life, but he also forgoed the opportunity to be a Kohen, for clearly he knew that a Kohen who kills someone loses his right to serve. The reward for this was to be given the right to be Kohen! As Rashi states, Pinchas only became a Kohen after he killed Zimri.
This is a puzzling idea. It would seem like a contradiction, the very Torah that states that he cannot be a kohen after killing someone, then makes him into a Kohen!?
The Sfas Emes explains that the original priesthood that Pinchas was born into was indeed taken away from him due to his killing Zimri. Yet this very action now brought him to a new level of existence, one that he was justified to receive “Bdin”. Even though the second kehuna was a gift, yet it was a gift that he earned.
With this idea we can understand the argument that Korach made against Moshe. Korach also realised that one is able to earn the right to be a Kohen, and this is what he wanted! There was one thing wrong with Korach’s approach. As opposed to Pinchas whose entire intention was only for the sake of Heaven as we see in his actions that he even gave up the opportunity to be a Kohen, Korach however coveted the position of Kehuna, and therefore demonstrated that his intentions were not completely for the sake of Heaven.
As explained above (see תר”מ), that the level of Bnei Yisrael was now changing from a higher level of complete connection to HaShem, to adjusting for the imminent arrival in Eretz Yisrael where they would need to work the land and be involved in mundane matters, and serve HaShem that way. Based on this we can explain that the original Kehuna that got lost was on the level that Bnei Yisrael were on in the Midbar, yet now as preparation for entering Eretz Yisrael they needed to ‘earn’ through their own actions, and merit on behalf of the entire Bnei Yisrael. This is the meaning of the words “among them” (Bamidbar 25:11).
[It is possible that had Korach really intentended to act solely for the sake of Heaven, he would indeed have been the head of the Levites, just as Aharon was the head of the kohanim. We see this in Moshe’s argument to Korach : And He brought you close with the tribe of Levi”. Yet Korach pushed ahead before the time was right and therefore lost everything!]
