Pinchas תרל”א

תרל”א

ב”ה פינחס בקיצור ראשי דברים

במדרש בדין שיטול שכרו. כי הי’ כהן מקודם ג”כ.
The Midrash (Bamidbar Rabbah 21:1) says that Pinchas indeed deserved by right of his ations to be elevated and get the reward of priesthood.
However this is seemingly difficult, Pinchas was already a Cohen, why does the Midrash say that he only now received this level?
אך כי כהן בחי’ אהבה וחסד. ונודע כי ע”י יראה השי”ת נותן אהבה כמ”ש בתניא ע”פ עבודת מתנה אתן כו’ כהונתכם כו’.
However (there is a different level being discussed with Pinchas). A Cohen is the idea of love and kindness, and as the Tanya explains the level of ahava – love of HaShem comes only with the precedent of yirah – fear. It is through the toil in yira, that one attains ahava.
לזאת כהונה לזרעו של אהרן לדורות. וזה מתנה.
Therefore the priesthood always remained in the family of Aharon for generations to come, for it was a gift.
אבל פינחס זכה ג”כ בדין אל הכהונה וג”כ לדורות ע”י שכיפר על בנ”י לכלל ישראל עי”ז השכר ג”כ על לדורות.
However with regards to Pinchas he earned the priesthood by right. And it lasted in his family by right. This is because his action was on behalf of Klal Yisrael, he did not do it for his own gain, but he did it on behalf of each and every one of Bnei Yisrael. Therefore his gain of priesthood was forever.
וכ’ בקנאו כו’ בתוכם. והפי’ שלא יצא מכללותם ח”ו ע”י הקנאה והכעס. רק אדרבה העיד הכתוב עליו שלא עשה הדבר כדי לזכות למדריגה וכדומה.
This is the meaning of the words (Bamidbar 25:11) “He displayed his passion for me among them”. This means that with pinchas’ actions he did not Heaven Forbid become disconnected from Klal yisrael by his jealousy and anger, rather on the contrary, the pasuk testifies that his actions were (among them, for the benefit of Klal Yisrael) and not for his own gain.
רק הכניס המעשה בכלל ישראל ועשה רק להראות שאף שחטאו בנ”י עכ”ז יש בהם מי שינקום. ובזה שכך חמת המלך.
Rather Pinchas placed his actions among Klal Yisrael, and displayed that even though Bnei yisrael sinned (with the daughters of Moav), nevertheless there is someone among them who will take vengeance. This caused the anger of the kind (HaShem) to dissipate.
ומה”ט לא עשאו משה רבינו ע”ה. כי הי’ צריך להיות ע”י איש פשוט תוך כלל ישראל.
It is for this very reason that Moshe Rabeinu was not the one that killed Zimri. Because the deed needed to be done by a simple Jew in Klal Yisrael, so that the action is amongst them (on their behalf).
ומה”ט י”ל שלא הי’ נמשח מקודם. כמ”ש רש”י ז”ל שכיון שלא נמשח הי’ צריך למתנה זו. והיא גופא קשה למה לא נמשח.
This also explains why Pinchas was not yet nominated as a Cohen before this action. As Rashi says that since he was not yet nominated, he therefore now needed to be appointed a Cohen. Now Rashi is difficult, why wasn’t he nominated yet?
רק כנ”ל להיות ע”י איש פשוט שאינו כהן וגם שיזכה כהונתו עפ”י הדין ג”כ כנ”ל
However we can answer based on the above, that since this action needed to be performed on behalf of Klal Yisrael it needed to be done by a simple person, and not a Cohen, and this too caused him to subsequently gain his nomination as aCohen.
[ועל ידי שמתוך אהבה עשה דין בחוטאים עירב וחיבר החסד עם הדין ועי”ז בא לבחי’ כהן וחסד גם עפ”י הדין כנ”ל].
[Through Pinchas’ love (of HaShem) he judged the sinners, for he combined the attribute of chessed with din, (he made din into chessed) and through this he meritted the level of a Cohen, who is called chessed, through din]. (opposite of Korach who made the chessed into din)
ובמד’ כי הכהונה הי’ עתיד להיות משם ואח”כ ניתן לאברהם אע”ה. עוד שם כי שם קרא לירושלים שלם ואברהם יראה כמ”ש ויקרא כו’ המקום כו’ ה’ יראה כו’ ע”ש פ’ לך לך.
The Midrash (Bereishit Rabbah 56:10) says that the Priesthood was supposed to be given to Shem
כי שם לא זכה ע”י מעשיו רק שהי’ נבחר לכהונה.

וזה בחי’ שלום שהקב”ה שמו שלם שהוא שלימות הכל. והכלל כי הנקודה ממנו ית’ שמחי’ כל נק’ שלום. ולכך כלי מחזיק ברכה הוא להיות בנקודה זו והיא נק’ שבת ולכך ויברך כו’ כי מחזיק ברכה כנ”ל.
(vayevarech = mavrich, combine and graft the bracha comes with shalom).
וזה פורס סוכת שלום כי בשבת יש הארה מהשי”ת במתנה בלי עבודה כמ”ש מתנה גנוזה כו’.

ואברהם אע”ה חידש זה לזכות ע”י עבודה וז”ש שנק’ יראה שע”י היראה יזכה אדם לבחי’ אהבה הבא במתנה כנ”ל.
THe difference between Avraham and Shem was that Avraham gained this stage with Yira
[וזה עצמו הי’ בעקידה שהי’ בחי’ גבורה כמ”ש בזוה”ק וזה הי’ נסיון אחרון שאז נתקן בשלימות לבחי’ אהבה שהיא מדתו].
He bound Yitzchak who represents the gevurah, he completely bound himself the mida of ahava with the mida of Yira. He put the din in the chessed.
ופעל כן שיזכה כל אדם לבחי’ אהבה ושלם ע”י היראה כנ”ל וזה ירושלים.
Yerushalayim, The combination of Ahava and yira
וכן בכל ש”ק שזוכין ע”י ימי העבודה לבחי’ שבת שהוא אהבה ומתנה מהשי”ת כנ”ל.

[וזה יראה יראה כשם שבא לראות כך זוכה להראות שהוא ההתגלות כנ”ל. איני זוכר אם אמרתי כ”ז].
Yireh yaira’e (keshem shba lirot kach zoche leheiraot), He merits the revelation in relation to his midas hadin.
וכן פינחס זכה ע”י הקנאה לבחי’ אהבה וחסד כנ”ל.

ובגמ’ שלום כשהוא שלם בלי מום. בזוה”ק אמור הקשה על שבעל מום פסול והלא כתיב אשכון את דכא שהקב”ה בוחר במאנין תבירין.

אך מי שלבו נשבר באמת חל עליו גיאותא דקוב”ה כו’ והוא הביטול ונקודה הנ”ל הנק’ שלום כנ”ל.
One who is broken inside, means that he is mevatel himself to HaShem and doesn’t need external breaking
וברש”י שהשבטים זלזלו על פינחס הרג נשיא שבט כו’. וח”ו שאמרו שלא טוב עשה. אבל בודאי הבינו כי איש יחיד לא יוכל לעשות זה.
Their claim was: how can one possibly do such an action and be on such a high level to kill a prince of the Jewish People. Now Heaven forbid that they were criticizing Pinchas’ action, rather they understood that it was not possible for a single human being to be on such a high level
ובאמת עשה פינחס זה בשם כל ישראל כמ”ש בתוכם כנ”ל.
And in truth Pinchas actually did it in the name of the entire nation (for he actually could not do it on his own accord)
וזה שהכתוב יחסו אחר אהרן שמדתו אוהב שלום וכל מעשיו בשם כל ישראל שהיה מיוחד לעבודת כל בנ”י כנ”ל:
It is for this reason that when mentioning Pinchas’ lineage he is mentioned as the grandson of Aharon, (Ben Aharon – this can also be understood literally as also the son of Aharon), for the Torah wa teaching us that he was using the attribute of Aharon who loved peace and every action of Aharon was in the name of the entire Jewish Nation, for Aharon was set aside as a representative of the entire nation.

את קרבני לחמי כו’.
“My korban, My bread” (bamidbar 28:2)
פי’ הקרבן מה שמקרבים כל הדברים לשורשן לברר שהם מהשי”ת
The meaning of a korban (offering connected to the word karev to come close), is the idea of bringing everything back to their source, to clarify that it is all from HaShem.
וזהו תפלות נגד תמידין ג”כ שמבקשין מהשי”ת על כל קטן וגדול ומשבחין בברכה על כל דבר לברר שהכל ממנו וע”י זה נקרב ונדבק הכל לשורשו.
This is the meaning of the concept (Brachos 26b) that the daily prayers are in place of the tamid daily korban. For we request everything big and small from HaShem. And we praise HaShem with our blessings, which demonstrates our realisation that everything is from Him. This brings everything closer and attaches it to its source.
ובשבת יש מוסף וההוספה לידע שגם מה שזוכה אדם בעבודתו ית’ ג”כ רק ממנו ית’:
On Shabbos there is an additional korban and prayer, the Musaf – literally the addition. For it teaches us that even when a person merits greater attachment to HaShem through his own toil and effort, he still needs to realise that this too is only from HaShem. (This is represented in the Musaf-additional korban, that even the part that is extra is also from HaShem).