Rosh Hashana תרל”ג essays
לשמוע קול שופר עיקר המצוה השמיעה כמ”ש ברא”ש וטור. וי”ל ע”פ המדרש קלקלתם נעשה הזהרו בנשמע כו’. כי הקול לא קלקלו שהוא מקום גבוה יותר וקיים לישראל לעולם כמ”ש הקול קול יעקב. וכ’ עושי דברו לשמוע כו’. ולזאת עכשיו מצפין ע”י שמיעת הקול לבוא למעשה שהוא הדיבור כמ”ש עושי דברו כו’:
The blessing that we says before blowing the shofar is “To hear the sound of the shofar”. As explained in the halacha the main fulfilment of this mitzvah is to hear the shofar.
The Midrash in discussing the sin of the Golden Calf, says that HaShem said to Bnei Yisrael: “you have ruined ‘na’ase’, be careful not to ruin ‘nishma’”. As the Sfas Emes has taught us in several places, the sound – kol, comes from a much more primary place where before it is divided into words and expressions – dibur. In this place, there is nothing ruined, for it is on a level much more connected to HaShem. This is the place of “the sound is the sound of Yaakov”, which is always there for Bnei Yisrael.
Our hope and longing is that by listening to the sound of the shofar, we express our yearning and desire is to be able to do the will of HaShem. It is however the yearning and longing for this that brings us to the place of being able to do the action – ‘dibur’ properly. In this way we are actually once again on the level of the angels who “make His word, to hear His word”. Through our longing we actually create it. This is the correction of “na’ase venishma”.
עשי”ת נגד עשרה מאמרות ועשרת הדברות. וכ”כ במ”א בשם מו”ז ז”ל שג’ ענינים אלו עשרה מאמרות ועשר מכות ונסים במצרים ועשרת הדברות הכל אחד. ונראה שזה מלכיות זכרונות שופרות. וזהו עצמו תקיעה ש”ת תקיעה. ופי’ הדברים שבריאת העולם הי’ לקבל מלכות שמים שהכל לכבודו ברא. ויש להשי”ת כיבוד מכלל הקריאה מכולם. אבל בנ”י נבררו להיות במצרים בהסתרות. וע”י צעקה חזרו להתדבק בהשי”ת. וקבלת מלכות שמים שאחר הגלות הוא באופן הראוי. כמו שהי’ בקבלת התורה פנים בפנים כמ”ש אתה נגלת כו’ והוא התגלות חיות הפנימיות בבירור גמור לבד האמונה כנ”ל. וזה מלכיות כלל הבריאה כנ”ל. וזה תקיעה להתדבק בשורש עליון. ואח”כ זכרונות שצריכין להיות נזכר בעת צרה ע”י הצעקה ולחזור להתדבק ביותר שאת וזהו שופרות ותקיעה אחרונה כנ”ל. [ועיין בספר מאמר האחדות להחסיד ר”י יעב”ץ ז”ל שכ’ מעין אלו הג’ בחי’ שכתבנו ע”ש]. והוא נגד ג’ אבות שאברהם אע”ה הי’ בחי’ ראשונה שהקנה להקב”ה שמים וארץ כמ”ש שקראך אדון תחלה. ויצחק אע”ה העקיד עצמו להקב”ה והוא ביטול עצמותו. וזה העצה בכל גלות והסתר לצעוק להשי”ת לחזור אליו אף שאינו יודע האיך. וכ”כ במד’ שאברהם אע”ה ביקש מהקב”ה כמו ששתק בעקידה ולא השיב מאומה כן ישתוק לנו השי”ת ע”ש. והוא התרועה אף שנסתבכין בעונות ובלבול הדעת. עכ”ז צריכין לצעוק להשי”ת בבחי’ ביטול כנ”ל. ויעקב אבינו הוא שלימות הראוי התגלות האמת כנ”ל:
The Sfas Emes explained in several places the idea that the ten plagues were a revelation of HaShem in this world, that uncovered the ten expressions with which He created the world. This ultimately led to the revelation of the ten commandments.
The ten days of repentance also fit into this sequence, and can also be paralleled to the three stages of prayer on Rosh Hashana: Malchiyot zichronot and shofrot. The kingship of HaShem, the remembrance and the shofar. They are also paralleled by the three stages of blowing the shofar, Tekia, shevarim teruah, Tekia.
This idea can be explained by the three stages in this world. There is the original creation and revelation of HaShem, yet He is still hidden, stage one. It is Bnei Yisrael’s mission through their crying out and longing to reveal His hiddenness in this world, stage two. And finally there is the revelation of HaShem at Har Sinai, a complete awareness of His existence without the need for emuna, stage three.
So too the first Tekia represents the original state of HaShem’s revelation. This can be compared to Avraham Avinu. Then there is the second stage, one of crying out to HaShem, represented in shevarim and teruah which sound like sobbing. This is compared to Yitzchak, who was completely devoted to the service of HaShem, and represents the ultimate self sacrifice, and nullification to the will of HaShem.
Finally there is the last tekia, where there is a complete revelation, compared to Yaakov Avinu, the ultimate perfection and revelation of truth.
In our stage of exile, in spite of our lowly state, and our sins that constantly entrap and confuse us, we need to strengthen ourselves in the middle stage, by crying out to HaShem on a level of self sacrifice, with this we will merit the ultimate revelation, speedily in our days. Amen.
