Shlach תרל”ח

במדרש שליחי מצוה דוחין השבת כו’. דאין מפליגין בספינה ג’ ימים קודם השבת שלא לבטל מנוחת השבת. אמנם בכל מצוה בעת קיום המצוה היא בחי’ שבת רק שבת הוא השביתה בכלל החזרת כל הבריאה לשורש. ובכל מצוה היא בפרט לדבר זה ולאדם זה המקיימה. וענין שליחות המרגלים שנפרשו מאנשי דור המדבר שהיו תחת ענן ה’. הי’ כמו ההפרש שבין שבת לימי המעשה. אך ע”י המצות שהם בעשי’ יכולין לעורר בחי’ השבת גם בימי המעשה כנ”ל. וזהו ענין שליחי מצוה כי התורה גוף האור כדכתיב תורה אור והוא בחי’ אספקלריא המאירה בחי’ מרע”ה. אמנם המצות הם שליחים של התורה שהם במעשה גשמיי רק שיש בהם ניצוץ כח הארת התורה ציווי הבורא ית’ שיש במעשה זו. וזה שלח לך כי מרע”ה רצה שילכו הם בכח שליחותו והי’ שליחו של אדם כמותו. אם היו מקיימין כראוי. וכמו כן בכל מצוה שאדם עושה כתיקונה מתעורר עי”ז כח התורה ממש בחי’ המנוחה והשבת כנ”ל. ואם הי’ נגמר השליחות כראוי היו מביאין הארת התורה בחי’ משה רבינו ע”ה לארץ ישראל ולא הי’ עוד גלות כלל. ובמד’ יבש חציר נבל ציץ כו’. פי’ כי בא לברר שכח הפנימיות שיש בישראל בכלל וכן בפרט כל נפש מישראל יש בו נקודה קדושה לעולם. אך האדם צריך להרחיב זאת הנקודה להלבישה במלבושים שונים ולהטות כל המעשים ומלבוש הגוף הכל אל הפנימיות כנ”ל. אך אעפ”י שחטאו בשליחות זה ונחסר תיקון החיצוניות אעפ”כ הפנימיות במקומו עומד לכן בכל עת יוכל אדם לחזור בתשובה ולהתדבק בשורש הנקודה המתקיימת לעולם כנ”ל. עיין במדרש ודו”ק בזה:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Sh’lach_7.2

The Midrash (Bamidbar Rabbah 16:1) explains that one is not allowed to set sail within 3 days of Shabbos. This is because he is not yet accostmed to the sea and his Shabbos will be ruined. Nevertheless if one is travelling to perform a mitzvah then this is allowed.
The idea is that in each mitzvah performance there is indeed an ellement of Shabbos, this is the connecting and returning the action to HaShem its source, and specifically ineach mitzvah that a person performs, it is unique to this person and this objject.
Now when the spies left to spy out the land, they left the fold of the clouds of glory, comparable to one leaving Shabbos to the days of the wek. Yet it is through te mitzvot that we perform t one is able to acciess this elemenf of Shabbos even in the days of the week. As explained.
This is the idea of Shaliach Mitzvah , one who is on a mission to erpform a mitzvah, for Torah is like the body of light, the illumiating light, the concept of Moshe Rabienu, whereas the mitzvos are comparable to sparks that of the light of Torah which come about through HaShem’s command to us to do specfic mitzvos.
Moshe was the one that sent the spies, and we have a rule that one’s messenger is like himself. Therefore had they fulfilld their misson as they were sent to, they would have had this special protection of the light of Torah (the concept of Shabbos) that would have protected them, then they would have brought this light of the Torah, the concept of Moshe Rabeinu into Eretz yisrael and there would be no more exile!
This concept also applies to each individual, when one does a mitzvah properly, one awakens this power of Torah , the concept of menuach and shabbos.
The Midrash quotes the pasuk “Grass withers…yet te word of haShem lasts forecer”. The Misrash is comming to clarigyt that this inner power that is Bnei yisrael in general and on an indiviual level is has this eternal holiness. yet a person is charged with the mission to widen this point, and clothe it with all other “clothings” and draw all of one’s actions and one’s external body, all towards this internal point.
Now even thought hey sinned, neverthelss the internal point remained in its plae, an therough a eprson can alwaysto teshuva and connect back to the source that sustains everything. As explained above, see the Misrahs in depth.

בפסוק אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם כו’. כי קיום נפשות בנ”י בעוה”ז הוא רק ע”י ההסתר שיש בעולם וצריכין לתקן העשי’ עי”ז יש להם קיום בעוה”ז. כי עיקר חלק בנ”י בעולם העליון. לכן כשתיקן הכל הולך אל עולמו. נמצא שאין לאדם למאס ברוב היגיעות שעוברין עליו בעוה”ז. וכעין זה שמעתי מפי קדשו של מו”ז ז”ל. וז”ש לחמנו הם. [סר צלם כו’ כי כל כח הסט”א הוא רק דמיון כמו הצל שאין בו ממש. ולכן מי שיפה כחו לגשת למלחמה כראוי רואה כי הוא רק צל. והנה חטא המרגלים הי’ מה שלא הכניעו עצמם ליהושע וכלב. כי ודאי הי’ נסיון גדול. אבל כיון שראו שהם גברו זה ההסתר ואמרו סר צלם כו’ הי’ להם להתחזק ולהבין כי הצדק אתם. והם החזיקו בדבריהם הראשונים לכן נענשו. וכמו כן צריך כל אחד להתחזק ולהאמין כי הוא רק צל ע”י שרואה שהצדיקים גוברים נגד היצה”ר. וע”י האמונה והביטול להצדיק יכולין לדבק במעשיהם כנ”ל]:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Sh’lach_7.3

“In the verse ‘Do not fear the people of the land, for they are our bread,’ ‘for the sustenance of our souls in this world is only through the concealment that exists in the world, and we need to rectify the actions through it, so they have existence in this world. For the essence of Bnei Yisrael is in the world to come. Therefore, when a person rectifies everything, they pass on tot he next world.
Based on this, a person should not despise the major toils that he undergoes in this world.
(for they are all a part of his mission in the world, correcting everything and bringing him to his tre place in the world to come).
Similarly in the name of the Chidushei Harim, this is what it means: ‘They are our bread, their shadow has gone from them (sar tzilam)…’, for all the power of the Sitra Achra (the forces of evil) is only an illusion, like a shadow that has no substance. Therefore, one who strengthens his power to engage in battle appropriately sees that it is only a shadow.

Now, the sin of the spies was that they did not submit themselves to Yehoshua and Calev. For even though this was a great test for them to submit, but once they saw that they overcame this concealment and said, ‘Sar Tzilam’, they should have strengthened themselves and understood that Yehoshua and Calev were in the right, and had seen through the illusion.Yet the spies clung to their initial words and therefore they were punished.
Similarly, each person needs to strengthen himself and believe that the evil forces is only a shadow. When one sees that the righteous prevail against the evil inclination. It is through emuna and nullification to the righteous, they a person can cling to their actions.]”

לפרש ציצית במדרש אור זרוע לצדיק זרע הקב”ה תורה ומצות בישראל כו’ דקשה להבין איך ע”י מעשה גשמיי של המצוה יתעוררו הנפשות דכתיב למען תזכרו כו’ והייתם קדושים כו’. אבל באמת יש שורש מכל מצוה בנפש ישראל כמה שכתוב רמ”ח איברים ושס”ה גידים נגד תרי”ג מצות כו’. אך ע”י הקיום של מעשה המצוה מתעורר הארת השורש שנשרש בנפשות בנ”י כנ”ל. והנה הגוף הוא רק מלבוש אל פנימיות הנשמה. ולאחר פטירת האדם יתלבש בלבוש עליון והוא עיקר המלבוש. וגוף האדם מפסיק בין הנשמה למלבוש העליון. וצריך האדם לידע ולהשתוקק למלבוש העליון. והטלית רמז למלבוש הנ”ל וכמ”ש שמן קיום המצות נעשה מלבוש וחלוקא דרבנן בעולם הבא. וכפי הכנת זה המלבוש ע”י המצות כמו כן נתקן הפנימיות שהוא נשמת האדם אשר בקרבו. וז”ש וראיתם כו’ וזכרתם כו’ ולא תתורו כו’ שלא לתור אחר מלבוש הגוף. וכפי התרחקות מהגוף באין לזכירה פנימיות אח”כ שהוא התעוררות הנשמה הטמונה בגוף עד שזוכין להתקדש כו’. ובמקום אחר כתבנו עוד מזה:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Sh’lach_7.4

To explain the mitzvah of tzitzit: The Midrash, ‘Or Zarua’ [light is sown] refers to HaShem “planting seeds” (the light of the Torah can be found in this world)in the mitzvos that a person fulfills.

This is difficult to understand, how are the souls awakened through the physical act of the mitzvah, ‘So that you may remember,’ and ‘You shall be holy’,both imply that by soing the mitzvah of tzitzis it awakens everythign.

But in truth, every mitzvah has a root in each pne of Bnei Yisrael’s soul, as it is written, ‘248 organs’ and ‘365 sinews’ corresponding to the 613 commandments. Therefore it is through the fulfillment of the act of the mitzvah, that the illumination of the root that is rooted in the souls of the Bnei Yisrael is awakened.

Now the body is only a garment for the inner essence of the soul. After a person’s passing, one becomes enclothed in an upper garment, one’s primary garment. The body of the person acts as an intermediary (and also a blockage) between the soul and the upper garment. A person needs to know and yearn for the upper garment.

The tallit alludes to the aforementioned garment, as it is written, ‘Through the fulfillment of this mitzvah one merits to become a garment to the rabanan in the world to come (See Zohar 1:63a). In proportion to one’s preparation of this garment through fulfilling the mitzvos one corrects and repairs the inner essence, which is the soul within the person. This is what it means by ‘And you shall see,’ ‘And you shall remember,’ ‘And you shall not turn away,’ which means not to turn after the garment of the body. It is through distancing oneself from the physicality of the body that one can come to a remembrance of the inner essence, which is the awakening of the soul hidden within the body until one merits holiness. Elsewhere, we have written more about this.”