Shlach תר”מ
במדרש אין מפליגין בספינה ג’ ימים קודם לשבת כו’ שלוחי מצוה כו’. כי הבלי עוה”ז דומין למים רבים כמ”ש מים רבים לא יוכלו לכבות כו’ האהבה. וע”ז רומז הספינה על הדביקות שעי”ז יכולין להתקיים גם בעוה”ז ולא ישטפוה נהרות. אכן הקרוב לקדושה מסתכן בירידתו למקום טומאה וזה הרמז לג’ ימים קודם השבת. וזה הי’ במרגלים קדושי עליונים והיו קרובים לארון ושכינת עוזו כמ”ש וארון כו’ ה’ נוסע כו’ דרך שלשת ימים והי’ סכנה בירידתם לארץ כנען. אך ע”י המצות יכולין להתקיים בחושך כמ”ש שלוחי מצוה אין ניזוקין רק שצריך להיות הכוונה בלתי להשי”ת בלבדו כמ”ש חז”ל שמא תאבד לו מחט כו’ וכשיהי’ לו משהו צד נגיעה לא תגין המצוה להצילו מן הסכנה. וזה שכתב בזוה”ק שהי’ להם נגיעה היינו נגיעת משהו כנ”ל. וגם נגיעה זו לאנשים גדולים כאלה אינו עפ”י פשוטו. אבל הענין הוא עפ”י המדרש יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום ע”ש. ופרשנו במ”א כי בנ”י נכנסו לא”י ע”י הבטחת הבורא ית’ לאבות ולא בכח עצמותם. והמרגלים רצו שירגישו בעצמותם הכנה זו להיות מוכן להם ארץ ישראל. וגם כל חטא שליחות המרגלים של כל ישראל י”ל כן במ”ש נשלחה אנשים נפנינו שהיו סבורים להיות מוכנים בעצמם. [וי”ל בזה מ”ש משה רבינו ע”ה וייטב בעיני הדבר כי באמת הוא הי’ נכנס בזכות עצמו וז”ש שלח לך כי לו הי’ נכון זאת השליחות ואם לא הי’ שום נגיעה למרגלים רק לעשות השליחות בשלימות הי’ הכל טוב]. ולכן הוציאו דבה. אבל כלב ויהושע אמרו אם חפץ בנו כו’ ונתנה לנו לא בזכותינו וז”ש אך בה’ אל תמרודו. [וי”ל הרמז מ”ש בזוהר דכאן זכאין להיות רישין כו’ פי’ מה שמרגישין בעצמותם הי’ בחי’ מוחין וטעמין. אבל בחי’ א”י הי’ מצד זכות אבות וכמו ענין תורה שבע”פ ואמונה בלי השגת הטעמים כנ”ל]:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Sh’lach_9.2
The Midrash states that one cannot set sail on a ship within three days of Shabbat, yet if one is traveling on a mitzvah mission, then it is allowed. The emptiness of this world is compared to “many waters” as it states, “Many waters cannot wash away my love” (Shir haShirim 8:7). Therefore, the ship represents one’s connection to HaShem in this world through which one is able to exist and not be washed away by the raging rivers. However, one who is closer to holiness is endangered when coming to impure places. This is the concept of the three days before Shabbat (that one can set sail only if it is for the performance of a mitzvah). This is therefore the idea of the spies. They were very holy people and close to the Aron, representing the spiritual presence of HaShem, which would travel three days ahead of them. Thus, the spies were now in peril of entering the land of Canaan and being negatively affected by it.
The solution, however, is by being on the mission of doing a mitzvah, for it enables us to remain sustained even in the darkness. Yet, the protection only lasts if one’s intention is purely for the sake of HaShem. As soon as it is mixed with a selfish intention, one loses the protection. (This concept is explained by our sages who state that if a person has a selfish intention while doing a mitzvah, he loses the protection of the mitzvah.) This is the idea of the Zohar that states that they had a selfish intention, meaning that they also had a slight selfish intention (their primary purpose was clearly for the mitzvah), yet the mitzvah could no longer protect them.
Furthermore, a selfish intention for people of such holy stature is not simply a selfish motivation; it is an extremely fine level of selfishness. This is the idea stated in the Midrash, “A flower withers… yet the word of HaShem is everlasting.” We explained elsewhere that Bnei Yisrael entered the land because of the promise given to our forefathers, yet the spies wanted to feel that they had earned their right and preparation for Eretz Yisrael. Furthermore, this was a collective sin of the entire nation of Bnei Yisrael who stated, “Let us send people before us…” meaning that they thought they could merit it on their own right. This indeed was their selfish motivation and the reason why they no longer had protection.
(The reason why they wanted to “earn” it is twofold: firstly, because of the embarrassment of receiving a free gift, and secondly, when one receives something that is beyond their own level, they cannot properly connect and absorb it, for it is beyond them. In this instance, they could not connect properly to Eretz Yisrael for it was beyond their level.)
[Perhaps this is why it states that “It found favor in the eyes of Moshe” for Moshe indeed would enter due to his own right, and indeed had the spies not had any selfish motive, they would have completed their mission properly by nullifying themselves to Moshe.]Therefore, since they now wanted their own selfish motives, they spoke negatively about Eretz Yisrael. However, Yehoshua and Calev said, “If HaShem wants us, then He will give us the land, and do not rebel against HaShem.” By having one’s own motives, it is a form of rebellion.
[With this, we can understand the Zohar, which states that they wanted to remain “heads” and leaders. This means they wanted to find their own reasoning and understanding in what they were doing. Yet, the concept of Eretz Yisrael, just like the concept of the Oral Torah and Emunah, is the concept of Malchus that has nothing on its own. Rather, to merit this level, it is only through nullification of one’s own desires without having understanding, as explained.]בפסוק כי לחמנו הם דאיתא ברש”י וכן היינו בעיניהם שהיו אומרים נמלים יש בכרמים כו’. ובמד’ איתא החטא שלהם כי מי הגיד להם שמא היו אצלם כמלאכים ע”ש. אבל הכל אמת כי ע”י שהיו שפלים בעצמם כחגבים לכן כן היו בעיניהם כי הכל תלוי בעבודת האדם כמ”ש במ”א בפסוק ולאום מלאום יאמץ. וז”ש כי כל כחות הסט”א רק כדי שיהי’ לישראל במי להלחם וכדי שיהי’ בזכותם כמ”ש בספרים שהכל מרוב טובות הבורא. ואיתא דמאן דאכיל דלאו דילי’ בהית לאסתכולי באפי’ לכן עשה השי”ת שיזכו בנ”י בכח מעשיהם ונק’ לחמנו שלנו. ובודאי הי’ בידו ית’ לתת מיד א”י לבנ”י רק נתנו מקודם לכנען כדי שיקחו בנ”י בכח מעשיהם ומעשה אבותיהם. לכך נק’ ארץ ישראל על שמם כי זכו במעשיהם לכך. וז”ש לחמנו הם רומז גם על המלחמה שכל כחם רק שיהי’ לנו להלחם עמהם. סר צלם פי’ שאין להם בעצמותם סדר וציור וקיום באמת רק כמו אחיזת עינים כמ”ש במ”א מזה. וי”ל עוד בפסוק וכן היינו בעיניהם. כי כל זה הרגישו המרגלים וגם זה לא הוטב בעיניהם שעל ידי קצת שפלות שהי’ להם והיינו כחגבים מיד וכן היינו בעיניהם וגם ע”ז הוציאו דבה. אבל באמת כך הוא המדה וכמ”ש בדברי קדשו של אא”ז מו”ר ז”ל בפרשה זו בענין והתחזקתם כו’:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Sh’lach_9.3
בפ’ ציצית כ’ במ”א רק בתוספת קצת במאמר והי’ לכם לציצית לכם דייקא כי הגוף הוא מלבוש הנשמה והרמז בציצית לדבק כל דבר בפנימיות לכן ציצית בכנפות [כמ”ש מכנף הארץ זמירות שמענו] הענין הוא דיש לכל דביקות להשורש ובקצוות הדבר שם נמצא החיבור והרמז לד’ יסודות שכל חיותם מד’ אותיות הוי’ ב”ה. וע”י הרמז שבנ”י עושין במצוה זו וחפצים להתדבק בפנימיות שורש החיות מתעורר במלבוש הגוף החיות וזה לכם דייקא. וכמ”ש במד’ ע”פ אור זרוע לצדיק כי נמצא גנוז בנפשות בני ישראל שורש המצות וע”י המצוה במעשה מוציאין מכח אל הפועל:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Numbers,_Sh’lach_9.4
