Vayakhel Pekudei תרל”ז

תרל”ז
ויקהל ופקודי

ויקהל משה כי’ ויאמר כו’ אלה הדברים כו’ לעשות אותם.
(Shemo 35 1:2) “And Moshe gathered the entire Bnei Yisrael and said to them…six days work shall be done etc.”
לפי הפשוט קאי על מלאכת המשכן שנאמר אחר כך.
The simple meaning is that the gathering of Bnei Yisrael is to tell them about the laws of building the mishkan that follows.
אמנם הקדים להם מצות השבת כי בזה הקהיל אותם
However Moshe first introduced the laws of Shabbos, for this mitzvah is indeed what gathered them together.
כי באמת ע”י החטא בעגל ניטל מהם האחדות כמ”ש אלה כו’ לתקן חטא של אלה אלהיך כו’.
For the truth is that through the sin of the Golden Calf, Bnei Yisrael lost their unity. As the Midrash says the commandment of אלה in our parsha, was to repair the sin of אלה in the Golden Calf: “These are your gods Yisrael”.
פי’ שנפלו למקום הפירוד והריבוי וזה נתקן ע”י מלאכת המשכן שהוא התקרבות הנפרדים לקשר הכל בשורש האחדות
This (seperation) means that they fell into a place of disconnection and a situation of many different parts. This disunity was repaired through the building of the Mishkan, which is (the opposite, that of) bringing together all separate parts, and connecting them to the one source of unity.
ולכן במשכן הי’ כל מיני ל”ט מלאכות שהוא שורש כל המעשים להחזירם אל מקור האחדות.
It is for this reason that in the building of the Mishkan, contains the 39 different forms of work (that are forbidden on Shabbos. For they represent) the source of all different actions. (In the building of the Mishkan) that are returned to their place of unity (on Shabbos).
אך איך יכולין לבוא לזה הוא ע”י השבת שמצוה זו לא נאבד מהם ונתאחדו בשבת בשורש האחדות ולכן הקדים השבת.
The way to get to this (unity) is via the Shabbos. For this mitzvah of Shabbos was never lost from them (in the sin of the Golden Calf). Therefore they unified on Shabbos – the source of unity. It is for this reason that the commandment of the Mishkan, is preceded with the commandment of Shabbos.
והוא ענין כלל ופרט. ופרט צריך לכלל. וכלל לפרט.
This is the idea of a כלל (klal general rule) and פרט (prat individual). Each one needs the other, the individual needs the rule and the rule needs the individual.
ששבת הוא הכלל. ובימי המעשה הוא התבררות כל הפרטים ולבטלם להשבת. ופ’ פקודי הוא חשבון כל פרט ופרט ויקהל הוא התחברותם להכלל ע”י השבת כנ”ל.
For the concept of Shabbos is the klal and during the days of the week, we are in the process of purifying and uplifting all the individual parts, and nullifying (their individuality) to Shabbos.
In the parsha of Pekudei, there is an accounting of all the individual parts (of the Mishkan). And in parshat Vayakhel, this is when all the individual parts are connected to the general rule, through Shabbos. As explained above.

ובמדרש איש תבונות (אמונות*) רב ברכות כו’.
The Midrash (Shemos Rabba 51:1) Applies the pasuk (Mishlei 28:20) to Moshe : A dependable man אמונות will receive many blessings”
שקשה לו למה נמנה כל פרט ופרט שהברכה שולט בדבר שאינו מנוי.
The Midrash is bothered by a question, why is everything in the Mishkan counted explicitly in the Torah, we have a rule that blessing rests on things that are not counted?
רק ע”י אמונה שהוא התמשכות הפרטים לחברם בכלל האחדות אז אדרבא נתוסף ברכה מן הכלל להפרטים כנ”ל:
However since the counting was done through “a dependable man אמונות” – Moshe, it was still blessed. This teaches us that through emuna, which is drawing and connecting all the different parts to unite them with the klal – unity, then on the contrary, even more blessing is showered on all the individual parts. As above. (For now they are connected to the source of all blessings).

בפסוק מרבים העם כו’ איש ואשה אל יעשו עוד כו’ ויכלא העם מהביא.
The psukim (Shemos 37:5-6 describing Bnei Yisrael’s eagerness to bring gifts to the Mishkan): They saw that the nation was bringing plenty…and they proclaimed no man or woman shall bring more, and the nation stopped bringing”
ביאור הענין עפ”י דברי המדרש תנחומא וירא משה את כל המלאכה כו’. מלאכת המשכן אין כתיב רק כל המלאכה הוא מעשה בראשית כו’ ע”ש.
We can explain this idea in line with the Midrash Tanchuma (Pekudei 11), “And Moshe saw all the work”, (the Midrash explains that) it does not say “And Moshe saw all the work of the Mishkan”, this teaches us that “All the work” is referring to the creation of the world, (and not only to the work of the Mihskan). see Midrash.
וכלל הדברים שכל מלאכת המשכן הי’ לתקן כל הבריאה.
The idea is that the building of the Mishkan was to repair (complete) the creation
וכמו דמצינו שם וירא ה’ כו’ כל אשר עשה כו’ טוב מאוד כו’ ויכלו כו’ ויברך כו’. כמו כן המשכן שהוא קיום העולם הי’ ע”י וירא משה והוטב בעיניו ויברך אותם כו’.
(And the creation and building the Mishkan are paralleled), just as we find by the creation of the world “HaShem saw all that He had created and it was very good….and it was complete…and He blessed it”, so too in the Mishkan – which is what gives the world existence, it was through: “And Moshe saw all the work…and he blessed them”
כדאיתא בזוה”ק בכמה דוכתי שהקב”ה ברא העולם בכח התורה. והצדיקים מקיימים העולם בכח התורה ע”ש.
As we see (this idea) in the several places in Zohar, that HaShem created the world with the power of the Torah, and the tzadikim give the world existence with the power of the Torah. see Zohar (1:5a)
וז”ש וירא משה שתיקנו כל המלאכה היינו כל הנבראים וכל העשי’ ניתקן.
This therefore is the meaning that “Moshe saw all the work, and they had done it (עשו) as HaShem commanded. This means that Moshe saw that they had repaired all the creatures and the entire creation.
וז”ש לעשות אותם כו’ עשי’ לשון תיקון כמ”ש וימהר לעשות אותו.
This therefore is the meaning of the words לעשות אותם (Shemos 35:1 “…and he told them, these are the things that hashem commanded you to do לעשות אותם”) the word לעשות – to do, connotes repairing as we find (by Avraham slaughtering animals for his guests) “He hurried to make לעשות it”.
וכמו דמצינו שנתרחבו שמים וארץ עד שאמר הקב”ה לעולמו די. כמו כן התנדבו בנ”י עד שנאמר להם די.
(A further parallel between creation and the Mishkan is) just as we find in creation the Heaven and earth expanded until HaShem told them to stop. So too with bringing donations to the Mishkan, Bnei Yisrael brought until they were told to stop.
וזהו פי’ הכתוב והמלאכה היתה דים כו’ ומקשין כיון שהותר אין זה לשון די והוא תרתי דסתרי.
(With this we can understand the apparent contradiction.) This is the meaning of the words “the work was enough…and extra”, and the question is raised, enough and extra are contradictory words?
אמנם אינו קושיא כי כך הי’ צריך להיות שיתנדבו במותר עד שיאמר להם די. וזה עצמו גם כן בכלל המלאכה שנצרך להמשכן כמ”ש.
However (in light of the above) it is not a question. For this is the order that the donations to the Mihskan had to be brought, that they would donate extra until they will be told to stop. And this extra will also be included in the work of the Mishkan. As has been written (see Ohr HaChaim Shemos 37:7).

ולהוסיף ביאור על הנ”ל דאיתא שהקב”ה הניח מלברוא גופים להרוחות בבין השמשות של שבת. והלא גלוי וידוע לפניו ב”ה שיערב השמש בינתים. אמנם כך הי’ רצונו ית’ שלא להיות נשלם העוה”ז בשלימות. וכמ”ש המהר”ל ז”ל שעולם הזה הוא בחסרון השלימות.
To explain this idea further, it says (Bereishis Rabba 7:5) when HaShem created the world, He delayed creating the spirits (sheidim) until dusk (Just before Shabbos) and by the time He could create their bodies it was already Shabbos and He stopped. Now surely HaShem knew that in the meantime the sun would set and He would not be able to complete them, (why didn’t He do it earlier)? However this was HaShem’s original intention; that this world would not be completed fully, as the Maharal explained that this world is lacking completion.
וההשלמה ע”י המשכת כח הבורא ע”י תורה ומצות. וזה ענין צדיקים מקיימין העולם. ומצד זה עצמו שולטין המזיקין בעולם ע”י חסרון השלימות.
However the completion comes about through drawing the power of HaShem through doing the mitzvos and the Torah. This is the idea that the tzadikim are the ones that give the world existence (through their mitzvos and learning Torah). And it is for this reason that the negative spiritual forces have power in this world, for there is a lack of completion.

ונחזור לדברינו שכמו כן התנדבו בנ”י ביותר. אך לא בא הכל לידי מעשה. ויכלא כו’ מהביא ע”י הפקודה אל יעשו עוד כנ”ל. ויכלא לשון בית הכלא שהיו נעצרים למלאות תאוותם ע”י גזירת המקום.
To return to our discussion above; just as (in creation there was a lack of completion) so too in the building of the Mishkan, Bnei Yisrael donated extra, however it did not completely come to fruition, (for they were commanded not to bring any more). “And the nation stopped bringing”, because they were commanded not to bring more. The word ויכלא – and they stopped, is connected to the word בית הכלא – prison, for they were ‘imprisoned’ and forced to stop fulfilling their desire because HaShem commanded them to stop.

ושמעתי מאא”ז ז”ל על הפסוק העשיר לא ירבה כו’.
In the name of the Chidushei Harim, on the pasuk (regarding the Half Shekel donation, Shemos 30:15) “The rich shall not give more and the poor shall not give less”
כי ב’ בחי’ נדבות הי’. להעשיר שיעצור עצמו ע”י רצון המקום. והעני שיתנדב יותר מכפי היכולת כו’.
This teaches us that there were two different elements in generosity. The rich person has to hold himself back through the command of HaShem, and the poor person needs to give a little more than he is able to.
וזה ענין אם רץ לבך שוב לאחור. כמ”ש והחיות רצוא ושוב
This is the idea of “if your heart runs forth, go back”, as we see “the Heavenly creatures run back and forth” (Yechezkel 1:14. See Sefer Yetzira 1:48).
שצריך האדם בכל מעשה לידע כי אין בכחו באמת להשלים רצון הבורא כראוי. וע”י ההכנעה בסוף המעשה לבקש עזר מהשי”ת על ידי זה נשלם המעשה ונעשה דבר של קיימא.
This teaches us that a person needs to be aware that he is not able to truly complete the will of HaShem with his own strength. It is only through humility and subjection at the end of the action, one needs to ask HaShem for help, and only through that is one able to complete that action. This 9subjection) is what makes the action last.
כמ”ש לאל גומר עלי שסוף השלימות הכל הוא רק בכח השי”ת:
This is the meaning of the pasuk (Tehilim 57:3) “For the G-d that completes me”, that the end completion is only through the power of HaShem.