Vayeshev תרל”ו 2-4

ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף. בודאי יעקב לא רצה לישב בשלוה עד שתיקן עצמו לגמרי ולא הי’ לו חשש מזה. אך רצון הקב”ה מאיש הישראלי. אשר יהיה כל ימיו ביגיעה להוסיף בעבודתו ית”ש כי ענין התוספות אין לו שיעור. וזה ענין רוגזו של יוסף. וביאור הענין כי הכלל שכל השגה ועליות מדריגה בא רק ע”י התגברות נגד היצה”ר. והאדם השלם אשר כבר לבו חלל בקרבו. כשנצרך לעלות בתוספות מדריגה יש ענין כח גבורה נגדו כמו היצה”ר. אך הוא כולו קודש. וכמו שיהי’ יצה”ר לעתיד. רק כפי מה שיהי’ נצרך לעבודת הבורא וזה נק’ רוגזו של יוסף כנ”ל:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Vayeshev_6.4

Yaakov wanted to dwell in serenity, HaShem said: Is it not enough that the tzadik already has his portion in the world to come, he also wants it in this world!? Immediately the “anger” of Yosef fell upon Yaakov (Midrash Bereishis Rabbah 84:1).
Now clearly Yaakov would only want to dwell in serenity once he had perfected himself completely, and there was nothing to be concerned about this (a premature serenity).
However the will of HaShem from every one of Yisrael, is that all of his days should be toiling to add more on to one’s service of HaShem. For the idea of Tosefes – adding more than what is absolutely necessary, has no limit.
This is what is referred to here as “the anger of Yosef” (the word Yosef is sourced in the word tosefes).
The idea is that any achievement, and gaining higher levels, only comes through overcoming the evil inclination. Therefore for one who is already perfect, and has completely conquered his evil inclination, also has a power that opposes him, similar to the evil inclination, however this force is completely holy. Just as the evil inclination will be in the future, it is needed for the purpose of service of HaShem (to challenge one to overcome it), this is called “the anger of Yosef”, as above.

ויבא יוסף כו’ דבתם רעה כו’. בודאי לא הי’ יוסף הצדיק מבעלי לה”ר. אך כי הצדיק באמת אין יכול לסבול שמץ דבר. וכענין שנא’ באליהו קנא קנאתי כו’. ולכן הבינו השבטים דכך האמת כי לא הי’ באפשרי להתקיים אם הי’ יוסף אצל אביו היו הם נדחים ח”ו כי יוסף הצדיק הי’ נבדל מכל עוה”ז. כענין שכתוב נזיר אחיו. וגם נקרא בן זקונים. פי’ שנולד בקדושה שלא ידע משמץ רע בעולם. לכן לא הי’ יכול לסבול מעשה אחיו. אף כי היו צדיקים ג”כ. והי’ מוכרח שיהי’ במצרים ואח”כ ידע והבין שגם אחיו הם צדיקים:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Vayeshev_6.5
Yosef brought the evil report about them (his brothers) to his father (Bereishis 37:2).
Now it is clear that Yosef the tzadik was certainly not one who was involved in telling lashon hara (evil speech). However the real tzadik is not able to stand any form, however mild the evil. We find this idea by Eliyahu Hanavi (who was heavily prosecuted) “I hae been extremely zealous (Malachim 1:19:10).
Therefore the other tribes realized that the truth is that if Yosef would remain with his father they themselves would not be able to exist, for they would be completely pushed away. This is because Yosef was so holy and separated from this world. Just as Yosef is called “The crown נזיר of his brothers”. Furthermore he was called בן זקונים, for he was born with such purity, and he knew no bad at all in the world.
NNow even though the brothers were also tzadikim, (Yosef was unaware of their real status) and therefore Yosef was forced to first be in Mitzrayim, until he subsequently realized that his brothers were also tzadikim.

מה שלא גילה הקב”ה ליעקב אע”ה ממכירת יוסף. אף כי הי’ ע”י החרם כו’. מ”מ למה סיבבו כן משמים. אפשר כי הי’ לטובתו. כי הי’ לו צער יותר אם הי’ יודע כי נמכר למצרים מקום ערוה וטומאה. כי באמת הי’ דבר גדול מאוד שנשאר יוסף הצדיק בקדושתו במצרים. ונראה כי הקב”ה עשה הכל לטובה. כי לא הי’ באפשרי שיגאלו בני ישראל בלתי הקדמת ירידת יוסף למצרים. וגם נסיון של יוסף במצרים לא הי’ באפשרי. רק עי”ז עצמו שנמכר בעולה ובעוות הדין. זה הי’ לו סיוע שלא יטמע ח”ו ביניהם. וזכות זה סייעהו להשאר בקדושה. גם הנסיון עם אשת פוטיפר שכתב במדרש ואין איש כו’. נראה שהי’ נסיון גדול מאוד. ויש ב’ מיני נסיונות אחד שיכול האדם לגבור בכחו. ויש נסיון עצום מזה שאין באפשרי לגבור כלל. רק ע”י רצון ולב אמת וצדק שיש להצדיק. זוכה שיקחו ממנו הבחירה שיצא מהנסיון. ופי’ שיסייענו משמים. וזה שכ’ וימאן ויאמר הן אדוני כו’. וכ’ במ”א פי’ זה שנתן הקב”ה הבחירה לאדם בכל מעשה אשר ירצה לעשות. רק אחת מבקש השי”ת מאדם אשר יזכור בעול מלכותו ית’. ושידע שהכל מאתו. וצריך עכ”פ האדם לשמור זאת. והבן אלה הדברים בדברי יוסף הצדיק ולא חשך כו’ כי אם אותך כו’ וד”ל. ועי”ז זכה יוסף הצדיק לצאת מהבחירה ע”י שזכר שגם הבחירה נתן הקב”ה. ושאין זה יושר לעבור על רצונו ית’. לכן אף כי לא הי’ יכול לגבור בכחו ע”י המרירות שהי’ לו ע”ז הוציאו הקב”ה מהנסיון. וזה הי’ הכנה לכל הגליות. כי גלות מצרים הוא כלל כל הגליות. ועיקר הגלות הוא תוס’ הבחירה כי אם לא הי’ הבחירה כלל לאדם הי’ ממש בן חורין. ולכן כשזוכין לצאת מהבחירה הוא גאולה שלימה. והבן:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Vayeshev_6.6

The reason why HaShem did not reveal the sale of Yosef to Yaakov (and prevent him from all that suffering), is because our sages explain that the brothers all made a promise of excommunication not to reveal what really happened, and even included Hashem in it!). Yet (the question still stands) why were the circumstances set up in this way from Heaven?
Howver it is possible that it was all really for the good. Had Yaakov known that Yosef was sold to Mitzrayim, a place of such impurity, he would be even more distraught.
For the truth is that it was really a great thing that Yosef managed to retain his holiness in Mitzrayim.
And it would seem that this was all part of HaShem’s plan to do everything for the good, for Bnei Yisrael could not go down to Mitzrayim, without Yosef preempting them (and preparing it for them).
Furthermore it was only possible for Yosef to withstand the tests of the temptation in Mitzrayim, because he was sold there in shameful dishonest way, this helped him not to get mixed with them. It was this merit that helped him to retain hi sholiness.
Furthermore the actual test with Potifar’s wife is described in the Midrash on the words “there was no man” (he did not find in himself that man) shows us that it was an extremely difficult test.

Now there are two types of tests: One is a test that one is able to overcome with his own power, the other is an extremely powerful test that one cannot overcome with one’s own power. It is only through the desire and strong heart of justice that the tzadik has, that he merits that his free choice is taken away from him, and he will escape this test. It is a special help from Heaven.
This is what the pasuk is referring to when it states “And he refused…and he said my master has left everything in my hand…”.
We explained elsewhere (See תרל”ה 3) that a person should realize his responsibility to overcome the test when one realizes that HaShem has actually given him the possibility of doing something against His will.
Man is challenged to remember just one thing; The yoke of the Kingship of HaShem (his responsibility to HaShem). This is the very least that a person must guard.
This can all be understood from the words of Yosef “And there is nothing that he did not leave in my hands, except you”. A wise person understands (with just a hint. In Yosef’s words, this calculation of his responsibility to HaShem, can be seen).

It was through remembering that HaShem gives us the option of choosing, and that it would not be right to go against His will, that Yosef meritted to be saved from sinning.
Therefore even though he was not able to withstand this test on his strength, yet through the bitterness that he had (about going against His will), HaShem took him away from this test.
This indeed was a preparation for all future exiles, for the exile of Mitzrayim includes all the exiles. The primary idea of exile it that of being tested constantly, for one who ha sno tests is completely free בן חורין. Therefore when we do indeed merit to overcome the test, there is a completel redemption. And understand this.