Vayigash תרל”ב

במדרש בני כו’ ערבת כו’ תקעת לזר כפיך כו’ קבל אדנותו כו’.
In the Medrash (see above תרל”א Bereishis Rabba 93) on the verse in Mishlei
(בְּ֭נִי אִם־עָרַ֣בְתָּ לְרֵעֶ֑ךָ תָּקַ֖עְתָּ לַזָּ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃
My son, if you have stood surety for your fellow, Given your hand for another,
נוֹקַ֥שְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִ֑יךָ נִ֝לְכַּ֗דְתָּ בְּאִמְרֵי־פִֽיךָ׃
You have been trapped by the words of your mouth, Snared by the words of your mouth.
עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל כִּ֘י בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃
Do this, then, my son, to extricate yourself, For you have come into the power of your fellow: Go grovel—and badger your fellow)
כי האדם נברא לקרב הכל להשי”ת
For HaShem created man to uplift everything to HaShem.
וכ’ אלקים עשה האדם ישר כו’. שאם לא קלקל האדם הי’ דבוק תמיד אליו ית’.
For HaShem made man upright / perfect. (Kohelet 8:29 לְבַד֙ רְאֵה־זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם יָשָׁ֑ר וְהֵ֥מָּה בִקְשׁ֖וּ חִשְּׁבֹנ֥וֹת רַבִּֽים׃
But, see, this I did find: HaShem made men perfect, but they have engaged in too much reasoning.)
וזה ג”כ ערבת לשון עירוב שיש לו עירוב וחיבור להקדושה בשורש נשמתו.
This is also the meaning of the abovementioned pasuk in Mishlei ‘aravta’ surety is connected to the word ‘eiruv’ combine / mixture / connection. For each person has a connection to hoiness in the source of his soul.
וממילא כל הבריאה נכנע תחתיו.
That automatically deems nature to be subjected to him,
אך ע”י מעשה גשמי בעוה”ז כשנדבק בהם האדם ח”ו.
However through involvement in mundane matters of this word that a person connects himself to.
זה תקעת לזר כפיך
‘Given your hand for another’
שהוא הכח והתלהבות חשק ורצון שנתערב בדברים לא טובים.
referring to to energy, excitement and desire one has to incorrect things,
עי”ז נדמה לו הכל לחושך כי פועל אדם ישולם לו כו’.
This causes everything to appear dark. For He pays man according to his actions (Iyov 34:11 כִּ֤י פֹ֣עַל אָ֭דָם יְשַׁלֶּם־ל֑וֹ וּֽכְאֹ֥רַח אִ֝֗ישׁ יַמְצִאֶֽנּוּ׃
For He pays a man according to his actions, And provides for him according to his conduct)
וכן מצינו דוגמא במכירת יוסף שע”י שמכרוהו והרחיקו האחוה. עי”ז היה נדמה להם כאן כאויב והי’ יוסף אחיהם באמת.
We find an example of this with the sale of Yosef. It was because the brothers had sold him that that distanced themselves from the brotherly love, and considered him to be their enemy, however he was Yosef their true brother and loved them.
והעצה לזה להאמין באמונה [אף] בחושך כי מ”מ החיות רק מהשי”ת אף שטח עיניו מראות
And the advice is to have complete trust even in the darkest times, even when one’s ‘eyes are plastered over’ to realise that the life force is only from HaShem
וכשנגמר כן אצל האדם ומוסר נפשו באמת בביטול והכנעה לבוא לנקודה הפנימיות
And when one has this clarity and he is prepared to sacrifice his will and humble himself to accept this idea
כמ”ש ישב נא עבדך כו’ ומס”נ עבור הערבות של בנימין.
Just as Yehuda sacrificed himself to save Binyamina and guaranteed his return
וכשאדם מוכן למסור נפשו באמת בלי נגיעה רק להכיר קדושתו ית’.
When one is prepared for this level of true self sacrifice without any personal gain, just to purely recognise the holiness of HaShem
ממילא ולא יכול יוסף להתאפק הוא הנקודה הפנימיות שבכל דבר שנק’ יוסף.
Automatically the internal mechanism and life force (pnimius) will be revealed to him. Just as after Yehuda’s acceptance Yosef (symbolising the pnimius) could not hold back and he revealed himself to the brothers.

רק שע”י הקלקול נסתר זה. והקליפה מחשיך ומסתיר כאלו ח”ו דבר נפרד מהשי”ת. וע”י הכנעה וביטול אמת כנ”ל מתגלה הפנימיות ונתודע שהוא אחיהם כנ”ל.
The difficulty was because of the damage done already this source of connection was covered over. And the shell darkens and covers this up as if there is a force other than HaShem -chas veshalom. And the humility and nullification to the truth is what reveals the source, as above.
וזהו בי אדוני שהאמין שמ”מ יש בפנימיותו חיות השי”ת. אף שנסתר לו ואינו יודע האיך.
This is what Yehuda said “Please my master ‘bi Adoni’” the word ‘bi’ also means “in me”, for he was saying to himself that he realized that inside me there is the life force of HaShem even though it is hidden, and I can’t feel it.
כל זה גרם החטא. אבל באמת בי אדוני כו’.
That is all because of the sins that “I can’t feel it”, but in truth HaShem is in me.
כן יש בכל הסתר כנ”ל.
This is what is in every time there is a hiddenness, it is always there but not apparent.
וגם מ”ש ז”ל על ולא יכלו כו’ לענות כו’ נבהלו מפניו כו’ אוי לנו מיום הדין כו’ ג”כ י”ל עפ”י הנ”ל.
This is also the meaning of the Medrash that when Yosef revealed himself the brothers were shocked, and it was a reminder of the great day of judgement and rebuke that we will get from HaShem.
כי נבהלו מפניו פי’ הפנימיות שהחזיקוהו לגוי ופתאום נגלה להם אור הפנימיות שבו שהוא יוסף. ונתביישו מאוד איך גרם חטאם שיתהפך להם אור כזה.
For they were shocked by their misjudgment. They had taken this person for a non Jew yet once the inside had been revealed they were suddenly aware of how badly they had miscalculated him, because they were so far removed from seeing the truth due to their sins.
וקו”ח ליום הדין שנתגלה לכל אדם איך התיעוב היותר גדול. הי’ באמת החיות שבו קדוש מאוד. ואיך בחטאו עשה שיתהפך לרע גמור כנ”ל.
And how much more so on the day of judgment, when it will be revealed to each person how the things most disgusted really contain the very great holiness of HaShem’s life force, and how can one through his sins have made it into absolute bad.
(Just as the brothers were convinced that the man in front of them was the epitome of evil, and he turned out to be the greatest benefactor for them)
והבן כי אין להאריך שכתוב כבר במ”א מזה:
And understand this point for we cannot elaborate as we have explained this elsewhere. (TRLA above).

בשם אא”ז מו”ר ז”ל. על מ”ש חז”ל ראוי היה לירד בשלשלאות כו’
In the name of the Chidushei Harim, the Gemara (Shabbos 89b) says that Yaakov should have actually gone down to Egypt in iron chains, however the merit of Yosef saved him from this.
ולמה ראוי יעקב אבינו לזה.
Now why was yaakov supposed to go to Mitzrayim in such a fashion?
אך הפי’ שהי’ ראוי לירד מדריגה אחר מדריגה עד שיוכל לבוא למצרים.
However, the explanation of “iron chain” means to spiritually descend from level to level (like the links in a chain) until he would be on a low enough level to be in Mitzrayim.
והשי”ת פעל ע”י יוסף שהי’ יכול לבוא שמה כמו שהי’. בלי ירידה כלל. ע”י הכנת יוסף הצדיק בנו כו’.
However HaShem worked it out that through Yosef’s preparation Yaakov would be able to gothere without having to drop a spiritual level, he could come as he was on that level. (see above TRLA 3)
וז”ש רדה כו’ אל תעמוד כי ראה יוסף שיוכל עתה להיות במצרים בלי ירידה כנ”ל.
And therefore Yosef urged Yaakov to hurry down to Mitzrayim without any delays, for he saw that it was an opportune time for Yaakov to come without having to lower his level.
וירא שמא יגרום החטא ויפול ממדריגתו כי אין הצדיקים מאמינים בעצמם. ולכך אמר רדה כו’ אל תעמוד כנ”ל:
However at the same time Yosef was concerned about any delays, for he was worried that he might not remain on the level that he was for he may sin, just as true tzadikim do not trust themselves. Therefore he urged Yaakov to hurry.

במדרש אנכי ארד עמך כו’ הבטחה לדורות על מנת ויוסף ישית ידו כו’.
Medrash (Bereishis Rabba 94:6) HaShem promised Yaakov that he would uplift him and all tzadikim after him, on condition that Yosef ‘place his hands on Yaakov’s eyes.’
כי כל מצור לאיש ישראל רק לטובה להיות אח”כ יתרון.
For any distress that a person has is really only for his benefit, so that he will gain from it later.
וז”ש גם עלה יותר מכמי שהי’ קודם הירידה.
And this is what is meant by HaShem’s promise to Yaakov ‘I will also ‘gam’ uplift you’ in addition to before, meaning that he will be ona greater level.
על מנת ויוסף ישית כו’ פי’ עיניך הוא הסתכלות.
On condition that ‘Yosef places his hand on Yaakov’s eyes’. The ‘eyes’ is referring to one’s perspective.
שצריך לשמור שלא יהי’ שום הרגש והסתכלות בלי שיקדים יראת ה’ לזכור שכל דבר קטן וגדול רק מחיות השי”ת.
That a person should protect himself that any feeling and perspective is always preceded by fear of HaShem, that he is aware that everything great and small is all coming from the life force of HaShem.
וכשדבוק תמיד בנקודה חיות הנ”ל על ידי זה מתהפך המיצר לטוב.
And when one is constantly connected to this point of life force, all distress automatically changes into good
וכן מצוה לזכור תמיד יציאת מצרים כנ”ל. לידע שחיות הכל הנקודה הפנימיות.
Similarly we have a mitzvah to constantly remember our exodus from Mitzrayim. This is the knowledge that all life force comes from this internal source of HaShem.
וזה עצמו בחינת שבת קודש שבני ישראל מעידין שבריאת שמים וארץ רק ממנו ית’
This is also the same idea as Shabbos, when Bnei Yisrael testify that the creation of the world is only by HaShem
לכך כתיב על כן צוך לעשות כו’ השבת.
This is clear in the pasuk (Devarim 5:15 וְזָכַרְתָּ֞֗ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֤֥ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַׁבָּֽת׃
Remember that you were a slave in the land of Egypt and the LORD your God freed you from there with a mighty hand and an outstretched arm; therefore the LORD your God has commanded you to observe the sabbath day.
שיציאת מצרים ושבת הכל אחד
We see that exodus from Mitzrayim and Shabbos are all the same idea
בחי’ יוסף כנ”ל להיות הכל דבוק בנקודה הפנימיות כמ”ש במ”א:
The idea of Yosef (as explained above) who was able to be constantly connected to the pnimius.