Vayigash תרמ”ה
בענין מחלוקת השבטים עם יוסף נתקיים בהם המשנה מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים. כי בודאי הי’ המחלוקת עפ”י דרכים מיוחדים שהי’ לכל אחד מהם בעבודת הבורא ית’ כי יעקב אע”ה הוא עצם התורה. והתפשטות שלו הי’ בי”ג מדות שהתורה נדרשת בהם. לכן לכל אחד הי’ דרך מיוחד. ומצינו שהתורה נק’ אש דכ’ כה דברי כאש. ומצינו שנקראת מים דכ’ כל צמא לכו למים. ויוסף הצדיק הי’ בחי’ אש כדכתיב בית יוסף להבה והוא בחי’ התלהבות כענין ויגבה לבו בדרכי ה’. ויהודה הוא בחי’ מים שהוא הכנעה ותפלה לשפוך לב כמים כדאיתא בגמ’ מה המים יורדין למקום נמוך. ובאמת בכלל ישראל צריך להיות כל הכוחות האלו. והשלימות בא ע”י כל המדות כאשר ברא השי”ת כן האדם להיות בו מדות משונות זו מזו. בודאי כולם שוים לטובה. וצריכין להתנהג בשמחה ובהכנעה ובהתחזקות להתנהג פעם בזה ופעם בזה עד שבאין לשלימות האמיתי. ובאדם פרטי ג”כ כן הוא. אם המחלוקת בלבו בהתחלקות של המדות לשם שמים. נעשה התיקון בצירוף כל המדות וסופן להתקיים. ומצינו גם במלאכים כתיב עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים וגבריאל של אש והקב”ה עושה שלום. כמו כן היו השבטים למטה. ושוב מצאתי במדרש תנחומא בפ’ זו כן יוסף שור ויהודה ארי כו’. והוא כנ”ל כי ארי’ לימינא ושור לשמאלא בחי’ הגבורות שנק’ אש:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Vayigash_14.3
Regarding the argument between the brothers and Yosef, we see a fulfillment of the Mishnah (Avot 5:17): “An argument for the sake of Heaven will endure.”
Clearly, the argument was based on each one’s different approach in the service of Hashem. Yaakov represents the actual Torah, and the Torah is spread out (and explained) through the 13 primary attributes with which it is expounded (Yosef with Menashe and Efraim brings the total to 13). Therefore, each of the brothers had a specific style.
Furthermore, we find the Torah referred to as “fire” (Yirmiya 23:29): “Behold, all my words are like fire,” and it is also referred to as “water” (Yesaya 55:1): “All that are thirsty, go to the water.” Yosef was compared to fire, as it states, “The house of Yosef will be a flame.” This is the idea of excitement, lifting up one’s heart in the service of Hashem (like a fire always reaching upward). Yehuda, on the other hand, is compared to water, which is the trait of humility and subjugation. Just as in prayer, it should be like pouring out one’s soul. Furthermore, the gemara states (Ta’anis 7a) that the Torah only endures by someone who is humble, like water that always goes down to the lowest places.
The truth is that in Klal Yisrael, we need all of these different energies, and perfection and completion come from the synchronization of all these traits. For these are the traits that Hashem purposely created; they are all equally good. We need each trait with joy, humility, and strength to be able to change when necessary until we reach the final stage of completion.
Similarly, on an individual level, a person may feel pulled in different directions even in how to serve Hashem. Nevertheless, if the different internal ‘arguments’ are for the sake of Heaven, then ultimately it will endure.
Furthermore, we find a similar concept with the Heavenly angels, as it states, “He who makes peace on High…” Michael, the angel of water, and Gavriel, the angel of fire, manage to coexist.
Furthermore, the Midrash Tanchuma (Vayigash 3) states how Yosef is compared to an ox, and Yehuda to a lion. This too can be explained as complementary forces, as we find (Zohar 2:80b) the lion on the right and the ox on the left; the left is the side of gevura referred to as fire.
במדרש גם עלה צדיקים כמותך על מנת ויוסף ישית ידו. שמעתי מפי מו”ז ז”ל כי בכל מקום צרה וגלות שיש שם בחי’ יוסף הצדיק ושמירת ברית קודש. אז מתקיים אנכי ארד עמך ואעלך כו’. וזה ע”מ ויוסף ישית ידו כו’. ולבאר ענין מדת יוסף היא להמשיך התקשרות וחיות חדש מן השורש שהרי מצות המילה הוא לשנות הטבע. והוא לרמוז כי האדם צריך למשוך חיות מלמעלה שלא לטבוע תוך הטבע. וכן כל ענין אבר הזה שחתם הקב”ה בו הברית. להיות כי גם בעוה”ז אי אפשר להוליד תולדות עד שמעורר האדם חיות ע”י זה האבר. והכל עדות על זה כי משינוי טבע בא התחדשות ותולדות. וכן הוא בפנימיות עבודת האדם. שכפי מה שאינו מניח עצמו תוך הטבע והרגילות. ומוצא לו תוספות התלהבות וחיות ע”י יגיעה בתורה ומצות. עי”ז מתקשר בשורש שלו. וזהו ענין יוסף הצדיק ונק’ ברית שע”י התאספות כל הרצון להתקשר בשורש נמשך חיות חדש. ומעין זה בש”ק שבא נשמה יתירה לאדם שהוא תוספות הארה מלמעלה והוא בחי’ יוסף. ובפסוק ואת יהודה שלח כו’ להורות כו’ דרשו חז”ל לקבוע בית תלמוד להורות משם הוראות כו’. והענין יש לבאר כי יוסף ויהודה הם ב’ הכנות שהי’ צריך קודם ירידת יעקב ובניו למצרים. והם העצות והכנות להגלות ולהגאולה של מצרים. והם ב’ הבריתות ברית הלשון וברית המעור שעליהם נרמז גן נעול אחותי כלה גל נעול. בחי’ הפנימיות וסוד הנסתר הוא ברית המעור ונק’ גן נעול. שבזכותו של יוסף נשמרו מעריות במצרים ואחת היתה ופרסמה הכתוב ובזכות זה יצאו. ובחי’ יהודה הוא ברית הלשון והוא ההתגלות שיש בכח פיהם של ישראל לגלות ולברר כבוד מלכותו ית’ בעולם וזהו נרמז בגל נעול. לכן ירידת יוסף במצרים הי’ בהסתר. ובחי’ יהודה הי’ בהתגלות שמשם תצא הוראה. והוא הדרך שיכולים הרבים ליהנות ממנו. אבל בחי’ יוסף לא יש שייכות רק ליחידים ונק’ נזיר אחיו. ומצינו שיעקב אע”ה מסר הסודות ליוסף כמ”ש חז”ל בפי’ בן זקונים כו’. אבל ליהודה שלח להיות הוא הדולה ומשקה מתורתו לרבים. וב’ אלו הם גם בחי’ משיח בן יוסף ואח”כ העיקר הגאולה ע”י בן דוד. [וכתיב אפרים לא יקנא עוד כו’.] שבחי’ יוסף הוא גבוה ביותר אבל הוא בהסתר ובחי’ יהודה בהתגלות:
https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Genesis,_Vayigash_14.4
The midrash states that Hashem promised Yaakov on his way down to Mitzrayim that He would redeem Bnei Yisrael, on condition that Yosef is in charge of the affairs. The Chidushei Harim explained that anytime there is the element of Yosef and the guarding of the brit – the covenant (from immoral relations), then there is a fulfillment of Hashem’s promise to redeem us. This is the meaning of the ‘condition’ that Yosef is in charge.
To better understand this trait of Yosef, the idea here is to draw down a connection and new life energy from the source. This is evident in the mitzvah of brit milah, which changes the natural form of a person. This means that our duty in this world is to draw down a new life force so that we do not drown (לטבוע) in nature (טבע).
Furthermore, the whole idea of this organ in the mitzvah of milah is a limb on which Hashem has made His covenant, in order to teach us that for one to be able to add continuity, it can only be through awakening the life force in this organ.
On a deeper level, this is all a testimony to the concept we have explained: that it is through changing nature that there is a renewal of continuity. This means that it is by not allowing oneself to fall into the trap of nature and doing things by rote that one can find a sense of newness and exciting life force through one’s toil in Torah and mitzvot. By doing so, one connects to his source.
This is the idea of the concept of Yosef the tzadik. Furthermore, it is called a brit – covenant – for it is the idea of gathering (התאספות) all of one’s desires and connecting them to the source and, by doing so, bringing down a new life force. This is the idea of Shabbos when we acquire a new neshama, which is the idea of a new light from above, the concept of Yosef.
Furthermore, the pasuk states that Yaakov sent Yehuda ahead to Mitzrayim. Our sages explain that Yehuda went ahead to establish a house of teaching Torah from which teaching will come forth to Bnei Yisrael. This is connected to the idea of Yosef and Yehuda. They are two different types of preparations needed before Yaakov and his children could come to Mitzrayim, and they are also the two methods to be redeemed from the exile of Mitzrayim.
There are two covenants: the covenant of the tongue (ברית הלשון) and the covenant of the skin (ברית המעור). The covenant of Yosef is referred to as גן נעול (a locked garden), and it is in the merit of Yosef, the inner covenant of the skin, that Bnei Yisrael were protected from illicit relations in Mitzrayim, and in this merit, they were redeemed.
Furthermore, there is the covenant of the tongue, referring to Yehuda, which is the idea of revealing the glory and dominion of Hashem to the entire world. This is hinted at in the words גל נעול. Therefore, Yosef going down to Mitzrayim was in a hidden fashion (sold as a slave), whereas Yehuda was in a revealed way, for it is from there that teaching will go forth. It is the path from which the general populace can benefit. Yosef’s level, however, was only for individuals, and this is why Yosef is referred to as “the crown of the brothers”.
Indeed, Yaakov gave this secret to Yosef, as he is referred to as בן זקונים, yet Yehuda “was sent ahead,” for he was to be the teacher to everyone. These two elements also parallel the two redemptions: that of Mashiach Ben Yosef and the subsequent redemption of Mashiach Ben David. Yosef is a higher level; however, it is in a hidden manner.
