Vayigash תרל”ו

ויגש אליו יהודה.
“And Yehuda approached him…”
במדרש בני אם ערבת כו’ רש”י פי’ ערבת לרעך זה הקב”ה כו’ כענין שכ’ משביעין אותו תהי צדיק.
the Medrash (Rabba 93:2) “If you provided surety for your friend” (Mishlei 6:1-3 see above תרל”ב 1) etc, Rashi explains the verse if you provide “surety for your friend” this is referring to HaShem HaShem
שהאדם ערב על הנשמה בת מלך להחזירה לאביו שבשמים.
For each person is a guarantor for his neshama – the daughter of the king – to return it to its father in heaven
ואף שנתלכלך כל כך בחטא. עכ”ז ע”י תשובה מעומקא דלבא איך אעלה אל אבי כו’.
And even though it may become very dirty through sinning, nevertheless through true teshuva from the depths of one’s heart “How can I go up to my father” (representing the yearning to return and repent)…
נהפך עונות לזכיות ונאמר אני יוסף כו’.
One is able to convert one’s sins into merits. Just as Yehuda’s teshuva caused Yosef to reveal himself “I am Yosef”
ואף שאין יודעין להבין היטב איך נתהפך החטא לזכות.
And even if we cannot properly comprehend how a sin can convert into a merit
רק כח הפועל בנפעל.
This is only because of the causer of all effects (HaShem’s supreme will)
וכמו שמהפך אדם לבו לשוב בתשובה כן נהפכין כל הפעולות שפעל בחטאיו.
and just as one changes his heart to return to HaShem, so too all his actions of sins are converted. (Mida keneged mida *)
ובאמת בני ישראל שהם חלק ה’ ונחלתו ואע”פ שחטא ישראל הוא לכן יכול להתחזק לגשת לכח אלקי אשר נסתר בקרבו.
and this is true for Bnei Yisrael are a part of HaShem, and even if they sin hey are still called Yisrael (Sanhedrin 44a), this gives them strength to approach this part of HaShem that is in him
וע”ז נאמר ויגש אליו לעצמותו.
This is what the pasuk is referring to when it says “and he approached him” He approached (HaShem) his own essence and internal Godliness
ונאמר בי אדוני וכבר כתבנו מזה.
Just as Yehuda said ‘Bi Adoni’ “Please my master” but could also mean “HaShem is in me. As explained above (תרל”א 1)
אך שיהיה המבוקש רק לש”ש.
It is however essential that the desire should be only for the sake of Heaven
וז”ש ידבר נא עבדך שכל המבוקש לקרב לבו לשמים להתנהג עפ”י דרך המלך ושיוכל להוציא דבורים לפני אדון כל.
This is apparent from Yehuda’s words, “Let your servant speak etc”, all of one’s intentions should be in accordance with correct royal mannerisms that he will be able to speak to the Master of the Universe.
וכשמברר האדם זה המכוון באמיתיות לבו. אף שנתלכלך בחטא יכול למצוא פתח התשובה:
And when one is able to clarify this intention truly in his heart (that it is completely for the sake of Heaven), even if he is dirty with sin, he can nevertheless find an opening to return to HaShem.

בפסוק ולא יכלו אחיו כו’ כי נבהלו כו’ אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי כו’.
On the pasuk (Bereishit 45:3-4) “And his brothers were could not answer him because they were afraid of him…I am Yosef your brother whom you sold to Mitzrayim”
וקשה כי בזה הוסיף עוד לבייש אותם בהזכיר את מכירתם אותו.
There is a difficulty in these verses. Why did Yosef add “who you have sold” if he was trying to console them, why did he mention the sale which would embarrass them more?
אך בודאי השבטים הרגישו אז קדושת יוסף הצדיק. וז”ש נבהלו מפניו דייקא.
However, there really was a consolation here. The brothers definitely felt that Yosef was a very holy person. As they said “They were afraid of his countenance”, the word ‘panav’ referring to his holiness specifically.
והשיב להם יוסף כי בא למדריגה זו על ידי מכירתם אותו למצרים ושהם גורמים בצדקתו.
And Yosef was telling them that he had reached this high level because they had sold him to Mitzrayim, they were they cause of his righteousness
ובזה סר מהם הצער אשר חשבו כי אם היה אצל אביו היה גדול בצדקו יותר אבל לא כן הי’ כנ”ל.
And this was a consolation for them. They thought that had he remained with his father, he would become greater. However it was not so at all.
ונאמר ואח”כ דברו אחיו אתו כלפי מה שנאמר ולא יכלו דברו לשלום. עתה דברו עמו וסרה מהם קנאת יוסף.
It says afterwards “and the brothers spoke to him” this was opposed to originally “they could not speak to him peacefully”, now however they were able to speak to him, without any jealousy.
והאמת כי קנאה לא שייך על אדם השלם בתיקון מדריגתו ומקומו כי כ”א נברא במדריגה המיוחדת לו ומה קנאה שייך בזה.
In truth one cannot be jealous of someone who has reached a state of perfection in his proper place and level. This is because every person has his place that is set aside for him, and if so jealousy is not applicable at all.
רק עד שלא נתקן הצדיק בכל שלימותו שייך עליו קנאה.
However, until the tzadik has corrected himself in complete perfection, it is still possible for others to be jealous of him.
לכן נאמר לעתיד שיהיו מתוקנים כל המעשים וכל אחד על מקומו יבוא בשלום וסרה קנאת אפרים כו’:
Therefore in the future when everyone will be in their correct place, having done the necessary corrections, each person will be in his correct place, as it says (Yeshaya 11:13) “וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם׃
Then Ephraim’s envy shall cease And Yehuda’s harassment shall end; Ephraim shall not envy Yehuda, And Yehuda shall not harass Ephraim.”

בזמר של שבת ברוך אדני יום יום כו’ בגלות בבלה שולח כו’.
On the Shabbos day zemiros: “Baruch Hashem daily etc. sent to Babylon etc.”
השייכות לשבת עפ”י המדרש אנכי אעלך כו’ על מנת ויוסף ישית ידו כו’.
The connection to Shabbos, according to the Medrash “I will redeem you, on condition Yosef will place his hands over your eyes. (Rabba 94:6 see above TRLD 2)
פי’ כפי מה שמתקיימת בחי’ יוסף הצדיק בכלל בנ”י ובפרט בכל איש ישראל ככה יש לו הבטחת הגאולה אנכי ארד עמך כו’.
Meaning that in as much the concept of Yosef the Tzadik is applicable to each an every Jew, this will be a merit for them to be redeemed, as it says “I will go down with you”
לכן בש”ק מתעורר הגאולה.
Therefore on Shabbos the redemption is awakened
כי יש בש”ק לכל נפש ישראל התעוררות הרצון לאביו שבשמים והוא בחי’ יוסף הצדיק שהוא התשוקה להשי”ת ברשפי אש שלהבת יה
For it is on Shabbos that everyJew has an awakening of desire to his Father In Heaven. This desire is the concept of “Yosef” the fiery flame of Godliness
לכן השכינה מסייעת לנו בגלות בזכות השבת
Therefore so too in our exile the Heavenly Presence is with us and helps us in the merit of Shabbos
לכן מבקשים במו”ש על הגאולה וכמ”ש אלו שמרו בני ישראל כו’:
Therefore on Motzei Shabbos we pray for redemption as it says (Yerushalmi 3b) If Bnei Yisrael keeps one Shabbos properly, they will immediately be redeemed by the son of David.