Vayishlach תרל”ד 3
ברש”י ההפרש בין דברי עשו שאמר יש לי רב ויעקב אמר כל מה שנצרך לי כו’. אף כי ודאי אמר עשו אמת שהי’ לו רב יותר מכפי צרכו. אכן השי”ת נותן הטוב לצדיק בדרך נסתר וע”ז נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. שלצדיק וירא ה’ נותן הטובה דרך מצפון שיהי’ לו רק הנצרך לו. כדכתיב אין מחסור ליראיו ולא יהי’ לו דבר מותר. ועי”ז נשאר הטובה אצלו. וכן הגיד מו”ז ז”ל בשם הרב הק’ מפרשיסחא ז”ל פי’ מגביה שפלים שהשי”ת מגביה האדם באופן שיהי’ נשאר שפל כמו שהי’. כי השי”ת נותן טוב לכל הנצרך. ואם האדם מתגאה נמצא שאין חסר לו ונפסק מתנת שמים ממנו. אבל הצדיק שנחסר לו תמיד הוא כלי לקבל ברכת השי”ת. כדאיתא מים יורדין למקום נמוך. ולהוסיף ביאור. כי הצדיק צריך שלא יבקש טובה מהשי”ת בעבור זכותו כי עי”ז שנוטל בעד מעשיו נמצא ממעט כח מעשיו והאדם צריך שיהיו מעשיו לכבודו ית’. ובודאי יותר כבוד להשי”ת למי שכל מעשיו הם בעבור כבודו לא לגרמייהו כלל, לכן איתא כי יעקב ביקש כל מה שנצרך לו בתפלה שלא בזכותו כלל. וכן השי”ת נותן להצדיק בחסדו שלא מצד מעשיו כרצון הצדיק כנ”ל. ונמצא שבאמת אין לו הטובה מצדו וצריך להיות שפל בעיניו. אבל הרשע מה שנותן לו השי”ת הוא באמת מצד מעט מעשיו כדאיתא ומשלם לשונאיו כו’. לכן מתגאה כדין יש לי רב. וע”ז נאמר ורב יעבוד כו’ וכתיב מה ה’ שואל כו’. פי’ מאה ברכות. פי’ שכל דבר שמקבל האדם צריך לידע שהוא רק מהשי”ת. ואנחנו מה. ועי”ז מה רב טובך כו’ פי’ שהטובה להצדיק וירא ה’ שיהי’ נשאר אחר קבלת הטוב בבחי’ מה. ע”י שצפנת ליראיך כנ”ל:
