Vayishlach תרל”ה

מלאכים לפניו. מלאכיו יצוה לך כו’ דכתיב גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. דאיתא מי גדול השומר או הנשמר כו’. ואנו רואין כי המלאכים מעלתן גבוה מבני אדם. והכל אמת כי בנ”י במעשיהם מעוררין כח המלאכים כדאיתא שאין המלאכים מתחילין בקדושה עד שבנ”י פותחין כו’. ואח”כ ע”י כח המלאכים נתוסף כח לבנ”י. וז”ש עושי דברו הוא הנהגתו ית’ את הנבראים כי עיקר המלאכים הם ממונים על הנבראים כמ”ש רז”ל אין דבר שאין לו מזל למעלה. ולכן מתחדשין המלאכים בכל יום כמ”ש חדשים לבקרים כו’. כי כשהקב”ה מחדש בכל יום מעשה בראשית ממילא מתחדשין המלאכים שהם החיות של הנבראים. וכן ענין המצות שאמרו חז”ל שמכל מצוה נברא מלאך הוא ג”כ כנ”ל כי בכל דבר יש מצוה והוא לעורר כח החיות של אותו דבר והוא עצמו המלאך כנ”ל. ותיקון המעשה בימות החול הוא ע”י המלאכים כמ”ש בזוה”ק כי בחול מנהיג השי”ת את העולם ע”י מלאך והוא ענין המלאכות של ימי המעשה. כי א”י להתדבק בבחי’ עשי’ אם לא ע”י המלאך. אבל בש”ק מעין עוה”ב כמ”ש חז”ל כעת יאמר ליעקב מה פעל אל כו’. וכן בש”ק שעיקר הרצון של בנ”י בלי מעשה ומלאכה. והרצון יכול לבוא להשי”ת בלי אמצעי כנ”ל. והכלל כי מעלת בנ”י גדולה ממלאכים רק שבא ע”י תיקון המעשה באמצעות המלאכים ואח”כ מתעלין ביותר וז”ש עושי דברו שהוא שבנ”י מבררין מלכותו ית’ שמנהיג כל הבריאה. וע”י מתקנים בחי’ מלאך כדי לשמוע בקול דברו וזה למעלה מבחי’ המלאכים כנ”ל. וז”ש וישלח מלאכים לפניו כנ”ל:

קטנתי מכל החסדים. מו”ז ז”ל הגיד בשם הרב מלובלין כי גם מה שקטנתי הוא ע”י החסדים כו’. ובמדרש כדאי אני כו’. פי’ כי מכל חסד צריכין לבוא להכנעה ובושה ע”י שמבינים שאין זוכין לזה רק בחסדו ית’. וזה סימן שהוא חסד אמת. כי חסד לאומים חטאת. שבאים על ידי זה לגאוה ואינו דבר של קיימא. וז”ש חז”ל כי הקב”ה משהא לצדיקים וממהר לרשעים פירוש שלהרשע נותנין מיד כשעושה דבר טוב ומתגאה ונופל לשאול תחתית. אבל לצדיק אין השי”ת נותן לו עד שמתקן עצמו כראוי שיוכל לקבל בטוב ולידע כי הוא בחסד עליון. ונראה דכמו דאיתא שמי שסומך על מעשיו מבקרין פנקסו. כמו כן להיפוך שמי שמכיר שמה שעושה לו השי”ת הוא רק בחסד עליון. עי”ז אינו נחשב לו זה מזכיותיו. וז”ש קטנתי מכל החסדים שלא בא לו גאוה ח”ו רק אדרבה נתוסף לו הכנעה. ועי”ז נשאר לו כל זכיותיו. וז”ש כדאי אני וקשה א”כ מה ויירא ויצר. אבל נראה כי זה הי’ כל היראה שלא יצטרך להשתמש בזכיותיו כי ירא שיבוא עי”ז לידי גאות. וגם כי בזכותו אין לו כל כך קיום לדורות עולם כמו שיש מחלוקת בגמ’ אי תמה זכות אבות. ולכן ביקש הצילני נא בחסדך לא מצד זכיותיו. וז”ש ואתה אמרת היטב איטיב פי’ שיהי’ ההטבה מצדו ית’ כנ”ל:
I have become humbled by all the kindnesses You have done with me. THe Chidushei Harim explained in the name of the Rebbe of Lublin, that Yaakov was also saying that the humility that he achieved was also through the kindness of HaShem.
The Midrash (Bereishis Rabbah 76:5) explains that Yaakov said he was worthy of all the goodness that HaShem has done for him, but he has now become humbled (because of all the kindness that HaShem has done for him). The idea is that through very kindness that a person receives, it should lead him to more humility and embarassement, for one realises that one really does not merit any of the kindness and it is all given to him thanks to the kindness of HaShem.
This indeed is a sign that that it is true kindness. For generally we say that the kindness of the nations of the world, is a sin. This is because it leads them to haughtiness and for this reason it does not last.
This is why our sages have taught us, that HaShem repays the righteous over a long time, whereas he repays the wicked immediately. By repaying the wicked immediately for his good deed, he becomes haughty and then immediately falls to the bottomless pit.
However HaShem only repays the righteous when he repairs himself properly, in suc a waythat he can receive the good and attribute it (not to his own doing, but rather) to the kindness of HaShem.
Perhaps we can say that just as when a person relys on his own merits, so then in Heaven they check whether he indeed has the merit, so too on the opposite end, one who realises that everything HaShem does for him is only through His kindness, then it wont even deduct from his merits!
This is what Yaakov was saying: “I have become humbled from all the kindnesses”, they did not lead Yaakov to haughtiness, rather on the contrary it lead him to even greater humility and this therefore meant that (his merits did not get deducted) and remained with him.
With this idea we can understand the Midrash above. Yaakov said כדאי אני I have the merit. Now this is seemingly difficult, if Yaakov was confident he had the merits, why was he afraid of Eisav? In light of what we have said, we can explain that Yaakov’s fear and humility was that he should not be saved die to his own merit, because then that could lead to him becoming haughty, and it also has a disadvantage that it may not last eternally, as we find in the Gemara an argument whether the merits of our forefathers still stand for us.
Yaakov was saying that he wanted to be saved only through the kindness of HaShem. And therefore we can undesratnd the continuation of the pasuk “And You promised me that you will do much kindness to me” (for he was evoking the sole kidness of HaShem) As explained.

אא”ז מו”ר ז”ל פי’ על פסוק ושאלך למי אתה כו’. כי גם היצה”ר שואל הג’ שאלות שבמשנה מאין באת כו’ כדי להביא דאגה ועצבות. וצריכין להתחזק ולהשיב אליו לעבדך ליעקב. ע”י הביטול לכלל ישראל שחביבין לפניו ית’. מנחה הוא המעט שבא במס”נ חשוב לפניו ית’ כמ”ש מי דרכו להתנדב מנחה עני מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו. לאדוני לעשו ע”י עבודה רבה נגד היצה”ר חשוב לפניו ית’ כל מה שבנ”י עושין אף מעט כמו הרבה עכ”ד. ויש להוסיף וגם הנה הוא אחרינו קאי על השי”ת שצריך האדם להתחזק בזה כי השי”ת מסייע לאדם כמ”ש לאל גומר עלי והמעט שאדם מתחיל עוזר לו השי”ת שיוכל לגמור הכל כראוי. ונראה כי כל זה עשה אבינו יעקב עבורינו כי הוא לא הי’ צריך להשתמש בבחי’ עני כי הי’ עשיר בזכיותיו. אבל רצה לתקן דרך של עניות לזרעו אחריו כנ”ל:
The Chidushei Harim explained the pasuk “When Eisave will ask you who do you belong to and what is this gift for etc”. That it can be also understood as referring to the evil inclination.
For the evil inclination also tries to upset and mae a person worry about “Were are you going, where are you from and in front of whom are you going to give a reckoning”.
Yet a person needs to strengthen himself and reply back: “It is for your servant Yaakov”. Meaning that through nullifying oneself to Klal Yisrael, who are so precious to Him (one is able to show that all he has done is for the right purpose).
You shall tell Eisav it is “a Mincha gift to mymaster Eisav” Th concept of a Mincha offering is a cheap offering for a person who can’t afford a regular korban. Yet HaShem says that he considers the poor mans korban as ifhe sacrificed his own soul, for it cam through self scrifice.
“For my master Eisav” This teaches us that through much effort of fighting the vil iclination, HaShem considers everything that Bnei Yisrael do as a great deed, even if it is something small. עכ”ד.
Furthermore we can explain the continuation of the pasuk: “Behold he (Yaakov) follows us”, that this can be referring to HaShem, that a person needs to strengthen himself and realise that even we e does just a little bit, HaShem completes it for him as the pasuk says “For the G-d who completed for me”. The little bit that a peson begins, HaShem helps him to finis it properly.
It would seem that Yaakov did ll this not for his own sake, for he himself did not need to use the appearance of one who is poor, for he had enough of his own merits to be saved from Esav. Rather he did it because of us. To forge a path for us that can be used even when we have no mreits. As explained above.