Vezot Habracha תרנ”ג
תרנ”ג
בפסוק ברזל ונחושת מנעליך וכימיך דבאך. פרש”י כימים שהם טובים לך כך ימי זקנתך.
(Devarim 33:25) “May your locks be of iron and copper, may your days should flow”, Rashi explains that this means that the days of old age should be good like the days of one’s youth.
ואמר אמוז”ל כי ז”ש מקודם ברזל ונחושת מנעליך. לומר כפי מה ששומרים בימי הנעורים הכחות והמדות במנעל ברזל ונחושת שלא להתפשט לחוץ כך נשאר הכח לימי הזקנה ודפח”ח.
The Chidushei Harim explained that the blessing of the days of old, follows that of the blessing of the locks, for (they are interdependent) in proportion to one’s guarding his days of youth; his power and his traits with an iron lock, (meaning) that they will not spread out (and be misused), so one’s energy will remain for one’s old age.
וע”ז כ’ וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו כו’.
On this the passuk says (Koheles 12:1) Remember your creator in the days of your youth, before the days of bad follow”
ומדקדק בזוה”ק דימי הזקנה לאו רעים הם לצדיקים אכן הפי’ שע”י זכירת הבורא בימי הבחרות לא יבואו ימי הרעה בזקנותו.
The Zohar asks, that for the righteous the days of old age are not bad (so what are the bad days to follow referring to)? However the explanation is that through remembering HaShem in one’s youth, then one won’t come to “bad days” in one’s old age!
וכ”כ שתולים בבית ה’ כו’ עוד ינובון בשיבה.
So too the passuk (Tehillim 92:14) states “Planted in the house of HaShem…in old age they still produce fruit”. (Which also shows us that that through constantly guarding one’s youth one is able to better experience old age).
והנה באמת כימיך דבאך הוא לבנ”י שהם למעלה מן הזמן כי הרי הכתוב קורא ימי הבחרות ימים כימיך שמצד הזמן הבחרות עיקר הכח. אבל אם זוכין לצאת מן הטבע והזמן אז כימיך דבאך כמ”ש עוד ינובון. ועוד לשון תוספות הוא.
Now, in truth the concept of “Your days flowing” is specific to Bnei Yisrael, who are above time, for really the passuk calls one’s youth “days”, for naturally the days of one’s youth are the days when one has his main strength. However if one merits to supersede nature and time, the “your days will flow” (one will be even more effective in one’s days of old). Furthermore the word עוד “they will still produce fruit” teaches us the concept of something extra.
והנה כמו כן הוא בדורות כי בדור המדבר ראה מרע”ה כי הם נשמרים ברזל ונחושת מנעלך לכן הי’ הכנה על כל הדורות.
This same concept applies on a (national level) in generations. In the generation of the Midbar, Moshe saw that Bnei Yisrael protected themselves with “iron and copper locks”, and therefore this was a correct preparation for the generations to come.
כימיך דבאך רומז על דורות השפלים האחרונים שיש להם חיזוק מכח הכנת דור הראשון דור דיעה.
“your days flow”, hints the the low level, later generations, who get their strength and power from the preparation of the early generations, the generation of “understanding” (the Bnei Yisrael in the wilderness)
וגדול כחו של מרע”ה שהנחיל התורה לכל הדורות כמ”ש מורשה קהלת יעקב. ועליו נאמר טובה חכמה עם נחלה כי מה שאדם מתחכם לעצמו אין בו טובה שלימה. רק להנחיל כח חכמתו לבנ”י. וזה נתקיים במרע”ה זי”ע:
The power of Moshe Rabeinu was so great that he was able to give the Torah to generations to come as an inheritance, as it states “An inheritance to the community of Yaakov”. On him (Moshe) the verse is said “Wisdom is good with inheritance” (Koheles 7:11). For when one acquire wisdom for himself that is not completely good for others, however to be able to give that on as an inheritance for generations to come (is indeed good), This was fulfilled with Moshe, whose mreit shall protect us.
המשך סוף התורה לכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל לבראשית ברא.
(To explain) the connection of the end of the Torah: “The great and awesome power that Moshe performed before the eyes of the entire Bnei Yisrael” to the beginning of the Torah: “Bereishis Bara” In the beginning…
(On Simchat Torah we read both these parshiot one after the other).
דהכל נברא לכבודו וכ’ והאלקים עשה שיראו מלפניו פי’ חז”ל שכל עשיות העולם הי’ בשביל היראה.
The reson is, because HaShem created everything for His honor, and furthermore it states “HaS
אבל אית יראה ואית יראה. כי כל היראה מעונשי עוה”ז או עונשי גיהנם זה יראה זוטרתי כי כל אלו נבראים הם. וכ’ שיראו מלפניו. מלפניו ולא מלפני ברואיו. ולכן העיקר יראת הרוממות. וזה המורא הגדול שעשה משה במתן תורה כדכ’ למען תהי’ יראתו על פניכם. וזו היראה א”א להיות רק ע”י התורה שכל העוסק בתורה זוכה להארה שהי’ במתן תורה ובא לזו היראה. וזו היראה נק’ ירא בשת ירא שבת שחל עליו מורא גדול מרוממות אל. ושובת מכל מעשיו ומחשבותיו ומתבטל כולו לזה היראה. וע”ז נברא העולם. כי מכל הברואים הנוראים שנמצאים בעולם יכול החכם להבין איך שכל אלו הברואים כלא הם וכולם במאמר נבראו. ויבוא מזה ליראת הרוממות שיראו מלפניו דייקא. [ויתכן לרמוז זה הפי’ בבראשית ברא. שתכלית הבריאה הי’ להבין הראשית וכח שממנו בא כל הבריאה. לירא ולהבטל לזה הראשית שקודם הבריאה. ובשביל זה נברא הכל כנ”ל]:
עוד לסמיכות סוף התורה אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית. כי כל מה שעשה מרע”ה היה בכח התורה שנק’ ראשית. כמו שנברא העולם ע”י התורה כן כל התיקונים שנעשו בעולם הכל ע”י התורה. וז”ש ואהי’ אמון אומן שבתורה נברא. ואהי’ שעשועים יום יום הם כל התיקונים שעושין בנ”י והצדיקים בכל יום ע”י התורה. וזה שמחת תורה שהתורה משמחת כשמקיימים בנ”י העולם ע”י התורה ומצותי’. שנגמר עצתה שיעצה התורה לברוא העולם. ובמד’ אמון פדגוג מכוסה מוצנע רבתי. פדגוג המצות של התורה שהם מתקנים איברי האדם כמו שהוא מלובש בגוף זה בחי’ קטנות. מכוסה מה שצריכין למצוא ע”י היגיעה בתורה כמ”ש יגעתי ומצאתי תאמין. מוצנע הם דברים שא”א להתגלות שגנוזין ונגלים רק לזמנים מיוחדים ונפשות מיוחדים יחידי סגולה. רבתי שאין בה השגה כלל בעוה”ז רק לעוה”ב:
