Sefat Emet, Genesis, Vayishlach 11:3

בפסוק וישלח יעקב מלאכים לפניו ובפסוק קטנתי כו’ ובמדרש בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. כי כבר כתבנו במ”א ענין המלאכים שבבחי’ הלבוש הם גדולים מאדם שגוף האדם הוא גשמיי. אבל פנימיות נשמת האדם הוא גבוה מהמלאכים כאומרם מי גדול השומר כו’. ובעצם כן עשה אלקים כדי להתודע כי אין שלימות בלתי אליו שהשלום שלו. לכן המלאכים צריכין סיוע מבני אדם כמאמר תנו עוז לאלקים. וב”א צריכין שמירה וסיוע מהמלאכים. וענין הסיוע עפ”י אמרם מכל מצוה נברא מלאך. כי רצונו של המקום ב”ה אשר הוא שולח עזרו מקודש נקרא מלאך. אכן האבות הן הן המרכבה והמה נתעלו כ”כ עד שגם המלבוש שלהם היה אלהות כמו המלאכים. וכמו כן זוכין בנ”י אחר מיתתם וכמ”ש לעתיד יאמר ליעקב כו’ מה פעל אל. ואיתא אין הקב”ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם וזה הטעם כיון שאין אלקותו ית’ חל על האדם רק ע”י המלאכים הואיל ומלבוש הגוף מעכב. אבל יעקב אע”ה נתעלה דכתיב ויקרא לו אל אלקי ישראל וייחד שמו עליו בחייו ע”י שנתעלה מבחי’ גשמיות כמ”ש כי שרית עם אלהים כו’. ושם ישראל הוא בהתפשטו צורת הגשמיות ולבש לבוש רוחני כענין שכתבו עולמך תראה בחייך. וקודם זה השלימות שלח מלאכים וז”ש לפניו. כי אח”כ לא הי’ לעשו מגע כלל לבוא להלחם עמו. אך הוא רצה לעבור זו המלחמה עם עשו בעבור בנ”י לדורות אחרונים כידוע. וזה הבקשה קטנתי כו’ כמ”ש במ”א הפי’ שהרגיש כי פנימיות שלו הוא מאוד נעלה מהתלבשותו. והכלי שלו קטן מהכיל את רוב הדעת והמוחין השייכים אליו עד שבא להתלבשות חדש ונק’ שמו ישראל כנ”ל. וכן הוא עבודת כל איש ישראל בעוה”ז בעבור שלעתיד צריך להיות מתוקן גם המלבוש. ומעין זה בשבת קודש על ידי הכנת ימי המעשה. וז”ש בשש צרות יצילך הכל הכנה כדי שבשבע לא יגע בך רע. וביעקב נתקיים כל זה בעוה”ז. וקצרתי כי מעין זה כתבתי כמה פעמים:

In the verse, “And Jacob sent angels before him,” and in the verse, “I am unworthy…,” and in the Midrash, “In six troubles He will save you, and in seven evil will not touch you.” We have already written elsewhere that angels, in the aspect of being a ‘garment,’ are greater than a human being, for the human body is material. But the inner essence of a person’s soul is higher than the angels, as our sages said, “Who is greater—the guardian…?” And indeed God arranged this so that it would be known that there is no wholeness except in Him, for peace belongs to Him. Therefore angels require assistance from human beings, as the saying goes, “Give strength to God,” while human beings in turn require protection and assistance from the angels. This mutual assistance comes from the teaching that from every mitzvah a new angel is created, for the will of the Holy One, blessed be He, who sends His aid from holiness, is called an angel. Yet the Patriarchs themselves were the Chariot, and they were elevated so greatly that even their ‘garment’ became divine like the angels. So too Israel merits this after death, as it is said, “In the future one will say to Jacob… what has God wrought.” It is taught that God does not unite His Name upon the righteous during their lifetimes, and this is because His divinity rests upon a person only through the angels, since the bodily garment obstructs. But Jacob our father was elevated, as it is written, “And He called him El, the God of Israel,” and God united His Name upon him in his lifetime, for he elevated himself beyond physicality, as it says, “For you have striven with God…” And the name Israel signifies the shedding of physical form and the taking on of a spiritual garment, as it is written, “Your world you shall see in your lifetime.” Before this perfection, he sent angels, as it says, “before him.” For afterward Esau had no access whatsoever to come and wage war with him. Yet Jacob desired to undergo this struggle with Esau for the sake of Israel in the later generations, as is known. And this is the meaning of his plea, “I am unworthy…,” as explained elsewhere—that he sensed that his inner essence was far higher than its present garment, and that his vessel was too small to hold the abundant knowledge and consciousness that belonged to him, until he came to a new garment and was called Israel, as above. And so is the work of every Jew in this world, for in the future even the garment must be perfected. A taste of this is found on the holy Sabbath through the preparation of the days of the week. Thus the verse says, “In six troubles He will save you”—all is preparation, “so that in seven evil will not touch you.” And in Jacob all of this was fulfilled in this world. I have written briefly, for I have explained this theme many times.

The Sefat Emet explains that angels are higher than humans in one sense—their form as a pure spiritual ‘garment’—yet humans surpass angels in their inner soul, rooted above. The Patriarchs reached such elevation that even their physicality became sanctified. Jacob, in particular, attained the name Israel by transcending physical limitation, and his sending of angels prepared a spiritual rectification not only for himself but for all future generations. Human spiritual work mirrors this process: refining the outer garment so that it may one day fully reveal the inner divine light.

Summary: Angels and humans assist each other, yet the soul of a human is higher than an angel. Jacob elevated himself to the state of Israel, sanctifying even his physical form, and his struggle with Esau established a path for future generations. All spiritual work prepares the ‘garment’ to receive higher holiness, a pattern echoed weekly in the Sabbath.