Emor תרמ”א
במד’ א”ה א’ טהורות כו’. כי התורה ניתנה לבנ”י לתקן על ידה כל המעשים. לכן אין ד”ת מקבלין טומאה. וזה הרבותא טהורות בכל המקומות שמכניסין שם דברי תורה אין בהם מגע נכרי. ולכן אין אדם זוכה לתורה רק כפי הטהרה שנמצא בו. ולכן ניתקן ימי הספירה להיות מטהרים להיות מוכן לקבל דברי תורה. כי הגם שכ”א לומד אבל להיות לו דביקות בפנימיות התורה שנק’ אמרות ה’ כמ”ש ודבק לבנו בתורתך דייקא זאת תלוי בטהרה. וזה עצמו העדות שאמרותיו טהורין ע”י שכ”א כפי הטהרה שבו כך זוכה לתורה. כמ”ש כסף צרוף בעליל לארץ כו’. כי התורה אמת ועד לעצמה. כי כפי הטהרה כך נכנסת באדם וא”ל לא יועילו כל התחבולות. אכן גם זה אמת כי דברי תורה מטהרין להעוסק בהם כמ”ש חז”ל מה מים מטהר כך ד”ת מטהרין כו’ ומקודם כתי’ יכרת ה’ כו’ שפתי חלקות כו’ וזה מכוון של המדרש שכמו שלשון הרע הוא מגונה עד מאוד כך לשון הקודש מביא לידי טהרה. וכלפי שאמר יכרת ה’ כו’ מסיים אמרות ה’ א”ט. וקאי על העוסקים באמרות ה’. לכן מסיים אתה ה’ תשמרם על התינוקות כו’ כמ”ש במד’:
The Midrash explains that the words of Hashem are pure. The idea here is that the mission of Bnei Yisrael is to elevate everything through their actions. Therefore, the words of Torah cannot become impure. Furthermore, we are taught that wherever the Torah enters, no foreign power has any effect. Therefore, the amount of (true) Torah one can receive is dependent on one’s level of holiness. This is also the reason why we have the days of Sefirat Ha’Omer before we receive the Torah on Shavuot. It is to prepare oneself in holiness to receive the words of Torah. The reason why this is necessary is that even though a person may be involved in studying Torah, nevertheless, to connect to the inner element of the Torah, as we state in the blessing on the Torah “and attach our hearts to Your Torah,” to attain this element, it requires purity.
It is this very idea of the Torah being reflected in a person based on their level of purity that testifies to the fact that the words of Hashem are pure. For the Torah itself is a testimony to itself (that it can only be attained through purity). For without purity, no matter what a person does, they will not be able to absorb the Torah into themselves completely.
Nevertheless, it is also true that through one’s toil in Torah, it brings a person more purity, as our sages explain that Torah is compared to water, that just as water purifies, so too the Torah purifies a person. Furthermore, the Midrash paralleled the concept of the words of Torah purifying a person to parallel the idea that Hashem despises the tongues that speak evil speech. The idea is that just as evil speech is despicable, in an opposite direction, the holy speech of Torah brings a person to more purity. Therefore, it is to oppose those who are involved with wicked speech that the Midrash continues with “The words of Hashem are pure.” For this is discussing those who are involved with the words of Hashem. Therefore, the Midrash continues that King David prayed for the children, that they should be protected from those who are involved in Lashon Hara.
בפסוק ולא תחללו כו’ ונקדשתי. כי ק”ה היא מצוה גדולה וזוכין לה ע”י שנשמרים בעצמם מאוד מחילול ה’ ח”ו שאין לזה שיעור כדאי’ בגמ’ עד היכן ח”ה ע”ש ביומא. וכפי מה שנשמרים מזה זוכין לק”ה. וחכמים הגידו המחלל ש”ש בסתר נפרעין ממנו בגלוי. א”כ מדה טובה מרובה השומר עצמו מח”ה זוכה שיתגלה ע”י כבוד שמים בעולם. כי ונקדשתי הוא הבטחה ג”כ בפרט ובכלל שבסוף יתגלה קדושת שמו ית’ ע”י בנ”י. ובעוה”ז כתי’ ולא תחללו ולעתיד יתקיים ונקדשתי. ומ”מ יש מעין זה גם בעוה”ז בימי המעשה ולא תחללו ועי”ז יתקיים בש”ק ונקדשתי. כמ”ש על שבת לדעת כ”א ה’ מקדישכם. ובתוך בנ”י כי בשבת מתאספין נשמות בנ”י ומתאחדין ברזא דאחד. וכמאמרם מסור עצמך וקדש שמי. וביטול כל המלאכות לשבות בש”ק הוא מעין מסירת נפש:
The Torah commands us: “And you shall not desecrate my holy name” (Vayikra 22:32). The mitzvah of sanctifying Hashem’s name is indeed one of the greatest mitzvot. The way to merit sanctifying Hashem’s name is by being careful not to profane Hashem’s name, by making a chillul Hashem, Heaven forbid. It is in proportion to one’s carefulness in preventing a chillul Hashem that one merits to be able to make a kiddush Hashem. Our sages explained that one who profanes Hashem’s name (even) in private, his retribution will be in public! We can deduce from here that as the reward for a mitzvah is much greater than the punishment for an aveira, therefore one who prevents himself from making a chillul Hashem will merit to sanctify Hashem’s name in the world. This is because the continuation of the pasuk above “…And I will become sanctified amongst the nation of Yisrael” is actually a promise, that for the individual and also for the entire nation, in the end, the sanctification of Hashem’s name will be revealed through Bnei Yisrael.
In this world, we are commanded with “Do not profane My name”, and in the world to come, we will ultimately fulfill the verse “and I will be sanctified”. However, there is nevertheless a part of this promise already in this world. This is on Shabbat when there is a revelation of Hashem, and His name becomes sanctified. This idea is alluded to in the words regarding Shabbat: “To make known that I am Hashem who sanctifies you”. Furthermore, this idea is “amongst Bnei Yisrael”, for on Shabbat, all the souls of Bnei Yisrael become united with “the secret of Oneness”. This idea is extolled in the words of Rashi on the above pasuk “Forgo yourself (to martyrdom) and sanctify My name”; therefore, one who prevents himself from doing any of the forbidden works on Shabbat is a form of forgoing oneself for the sake of Hashem.
בענין הקדמת השבת למועדים. כמ”ש תחלה למקראי קודש. כי בכח השבת זכו בנ”י אח”כ להמועדות כי השבת ניתן מקודם לבנ”י והשבת הוא עדות שבנ”י מעידין על הקב”ה. וע”י שקיבלו כראוי ניתן להם המועדות. שהם עדות שהקב”ה מעיד על בנ”י. לכן מקנאים האומות לבנ”י מה יפו פעמיך כו’. וכתי’ ששם עלו שבטים כו’ עדות לישראל. וזש”ה יספת לגוי ה’ כדאיתא במדרש פנחס עליך להוסיף לנו מועדות כי כפי מה שנתקרבו בנ”י אליו ית’ הוסיף להם מועדות. ושבת הוא הקדמת השער לכל אלה המדרגות וכמ”ש במדרש בפ’ שור או כשב צדקתך כהררי אל כו’ אדם ובהמה דין או”ב שוין ז’ ימים תחת אמו שיקבל פני מטרוניתא תחלה בש”ק ע”ש. והענין כנ”ל כמו שהוא בפרט כן בכלל התרבות בנ”י הוצרכו לקבל מקודם השבת ואח”כ קיבלו המועדות שזה נוהג בכל דבר. וז”ש צדקתך כהררי אל שקבלת מלכותו ית’ הוא השער והקדמה לכל מקטן ועד גדול. כי הראי’ ברגל היא כמו הקרבה שנתקרבו בנ”י אליו ית’ מעין העקידה דכ’ העלהו לא אמרתי לך שחטהו כו’. וי”ל דכתי’ שם יראה כו’ היום כו’ ירָאה כו’. והוא שזכו על ידה בנ”י למצות ראי’ דדרשו ג”כ חכמים יראה יראה ע”ש:
On the blessing on Shabbos we call it “First to those that are called sanctifyied”, this means that Shabbos precedes the other festivals, and in the Torah it is mentioned first. The reason for this is as follows:
It is through the power of SHabbos that Bnei Yisrael meriited to receive the other festivals, this i because Shabbos was originally given first to bnei ysiral, indeed Shabbos is a testimony that Bnei Yisrael testify about Hahsem. Therefore it was through Shabbos that Bnei Ysirael merited to received the other festivals, for the festivals are Hashems testimony to the choseness of Bnei Yisrael.
It is for this reason that our sages teach us that the nations of the world are jealous of Bnei Yisrael as the pasuk states in Shir Hashirim “How beautiful are your footsteps”, referring to the festivals. (for it is the Festivals that demonstrate Hashem’s love for us).
Furthermore the Midrash in Pinchas explains that the more Bnei Ysiarel became close to Hashem the more they merited more festivals.
Shabbos however is the gate to reach all of these levels. This idea is also explained in the Midrash that the reason why any animal is not valid as korban before its 8th day, is that it needs to first go through a shabbos. This too demonstrates as above, that before the festivals we need to experience shabbos.
Furthermore this is the idea of the pasuk “Your righteousness is like the highest peaks”, which means that eh receiving of the kingdom of Hahsme is the gate and the preference through which we receive eveyrything else. For it is the obligation of coming to the Beis Hamikdash on the festivals which are a form of sanctification to Hashem, akin to the akeida of Yitzchak, where Hashem said to Avrhama, you do not need to actually slaughter him, rather to elevate him. Therefore we can explain furthermore that as our sages make a connecton of the words ירָאה between the akeida and the fesitvvals , that it was in the merit of the Akeida that w emeritted the festivals.
