Bo 5635 תרל”ה

תרל”ה

1

בא כו’ כי אני הכבדתי כו’. 

Come to Paroh…for I have hardened his heart (Shmot 10:1)

להודיע לכל איש ישראל לחזק לבו שלא לירא מגודל כחו של היצה”ר ורוב הסתרות שיש לכל דבר שבקדושה כי גם זה רק מהשי”ת שנותן כח גם לסט”א. 

This (hardening of Paroh’s heart, who embodies evil, and yet had so much ‘power’ to ignore HaShem’s command to let Bnei Yisrael go.) teaches each and every Jew to strengthen his heart and not fear when one encounters such power of the evil inclination and the many layers covering anything Holy. For one needs to realize that even these powers and coverings are all from HaShem that gives them power.

וממילא מי שיש לו רצון אמת אין לו לירא מזה כדכ’ ברצות ה’ דרכי איש כו’ 

therefore someone who has a true desire (to come close to HaShem) will not fear this (darkness). As it says (Mishlei 16:7):

בִּרְצ֣וֹת יְ֭הוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ גַּם־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃

When HaShem is pleased with a man’s conduct,  He may turn even his enemies into allies.

ובאמת זה יותר גבורה והכרת גבורתו של הקב”ה מה שכל יכול לתת כח לעשות נגד רצונו ית’. 

The truth is that this demonstrates more of HaShem’s power who is infinite, that He gives forces energy to go against His will.

ובמד’ כובד אבן כו’ אין זה יגיעה במה אני ייגע במי שמכעיס לפני בדברים בטלים. 

The Medrash (Shmos Rabba 13:1) HaShem says that to create the world was not difficult for Him, yet what is ‘difficult’ is the evil forces that oppose Him 

ותמהו המפ’ כי מה זה יגיעה לפניו ית’ מחטא האדם. אבל הפי’ כנ”ל שזה שנותן הש”י כח לב”ו להכעיס בדברים בטלים. וגם לסט”א עצמו שורש הרע זה יגיעה לפניו יותר מבריאת שמים וארץ:

The commentators ask on this Medrash what ort of ‘difficulty’ could man’s sin cause HaShem? Rather the explanation is as above, that HaShem gives man the ability to actually go against His will, and similarly the evil forces that are the root of evil (and yet He sustains them and gives them the ability to deny Him), this is more difficult for HaShem than creation of the world.

(As explained the evil forces cover up HaShem’s goodness).

2

עוד במד’ כעס אויל כבד לולי כעס אויב אגור כו’. פי’ שהקב”ה הכביד לב פרעה כדי שעי”ז יהי’ הכרח לגאול את בנ”י אף שאינם ראוין לגאולה כדי שלא יאמרו ידינו רמה.

In the medrash (Shmot Rabba 13:1) explains that HaShem hardened Paroh’s heart so that He could redeem Bnei Yisrael for they were not worthy of being redeemed and) so they not subsequently claim (Devarim 32:27) “Our hand has prevailed, none of this was done by HaShem”. (one who is haughty cannot get close to HaShem). 

וזה ג”כ נצרך לכל איש ישראל לידע כי כל התגברות היצה”ר עליו. הכל לטובה. שע”י שיאמרו ידינו רמה ולא ה’ פעל כו’. עי”ז נגאל האדם מיצה”ר כנ”ל. 

This is also a necessary idea every Jew must know every time one feels the evil inclination overpowering him. That really it is all for the best. That through the evil forces denying HaShem and saying “Our hand has prevailed, none of this was done by HaShem”, this actually causes one to be redeemed from the power of the evil inclination. (For HaShem wants to avenge His people).

ואפשר כי לכך איתא שבש”ק צריכין בנ”י יותר שמירה שע”ז נאמר פורס סוכת שלום. כי בש”ק הכל מתבטלין להש”י. כדאיתא ע”ה אימת שבת עליו. לכך לא יש עצה הנ”ל שאין מי שיאמר ידינו רמה. ולכך יש הגנה מסטרא דקדושה סוכת שלום. 

Perhaps this is why Bnei Yisrael needs extra protection on Shabbos (Se Zohar 2:205a). As it says he spreads his sukkah of protection over us. This is because on the Shabbos the evil forces are weakened for) everything becomes nullified to HaShem. As we see(for example) even an ignoramus will not tell a lie on Shabbos. And since there is no longer the opportunity for them to say “Our hand has prevailed, none of this was done by HaShem” and deny HaShem, so we (Bnei Yisrael who are no longer protected by HaShem in the above manner, for the evil forces are weakened), therefore we need the extra protection from the good forces, the sukkah of Shalom.

כי בחול צריך להיות ההגנה ע”י היצה”ר עצמו כדלעיל. וכן הי’ בגלות מצרים. אבל בשבת זמן גאולה. בא ההגנה מסטרא דקדושה וזה סוכת שלום כנ”ל: 

(The difference betweenShabbos and the days of the week is) on the days of the week our protection comes from the evil forces themselves (as explained above, that HaShem avenges us on the evil forces). Similarly in exile in Mitzrayim, (the evil forces were so strong so HaShem avenges us by destroying them). However on Shabbos our protection comes from the side of holiness the Sukkah of Shalom.

יש ללמוד ק”ו ממה שהכביד הקב”ה לב פרעה ע”י שלא רצה להכניע עצמו להשי”ת. אף שע”י המכות רצה לשוב. מ”מ כיון שמעצמו לא השפיל עצמו כדכ’ מאנת לענות מפני. עי”ז הכביד לבו שלא לשוב ע”י המכות. 

We can learn a kal vachomer (a fortiori inference) from the hardening of Paroh’ heart (to teach us HaShem’s love and closeness to us). 

Paroh did not desire to subject himself to HaShem. However since he was forced to let Bnei Yisrael because of the sheer power of the plagues, HaShem evened the balance and hardened Paroh’s heart so that Paroh could fulfil his desire and not let Bnei Yisrael go.

ק”ו מדה טובה מרובה בנ”י אשר חפצים באמת לשוב להש”י ומה שא”י ע”י הטרדות ויגיעת היצה”ר יעזור להם השי”ת לגבור נגדו לשוב לטוב:

From here we can infer that since the power of good is much greater than the power of bad, so Bnei Yisrael who really want to do HaShem’s will (the opposite of Paroh), however they are distracted by all the effort of the evil inclination, for sure in such a circumstance HaShem will help them achieve what they really truly want.

3

וכסה כו’ עין הארץ ולא יוכל לראות. כ’ רש”י לא יוכל הרואה לראות כו’. 

(Shmot 10:5) “The locusts will cover the eye of the land.” Rashi explains the eye is referring to people who will see the locusts will not be able to see the land.

אבל יש לפרש כי המכה כסה עין הארציות והגשמיות שלא יוכל זה העין הרע להשגיח על פנימיות הארץ. 

We can also explain this to mean that it will cover up the land ארץ referring to the earthliness and physicality. That the evil eye could not see the inner pnimius of the land. (See Sfas Emes Balak תרל”ג 1 the pnimius / holiness needs to be protected from outside forces.)

וע”ז חרה לבלק ובלעם דכ’ עם יצא ממצרים כו’ כסה כו’ עין הארץ כו’:

This is what angered Balak and Bilam, as they said (Bamidbar 22:5) “The nation that has come out of Mitzrayim has covered the eye of the land”.

4

ולמען תספר כו’ וידעתם כי אני ה’ כו’. 

(Shmot 10:2) וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

and that you may recount in the hearing of your sons and of your sons’ sons how I made a mockery of the Egyptians and how I displayed My signs among them—in order that you may know that I am HaShem.”

יש לרמוז בזה הפסוק כי ע”י הסיפור ביצ”מ זוכין לדעת את ה’ וכדאיתא כל המרבה לספר ביצ”מ ה”ז משובח שזוכה לדעת כנ”ל:

There is an indication in this pasuk, that it is through telling the story of the exodus from Mitzrayim, that we merit to know HaShem. As it says (in the haggadah) The more elaborates  the story of the exodus the more praiseworthy he is. For this extra elaboration is what gives one merit to know HaShem more. 

הרב המגיד ז”ל כ’ על מה שאין מניחין תפילין בש”ק כי הרשב”ם פי’ לטוטפות כו’ כפשוטו כמו כתבם על לוח לבך לזכור את אחדותו ית’ ויצ”מ תמיד. 

The Magid (*Of Kosnitz in Sefer Ohr Yisrael 39a) explains that the reason why we don’t wear tefilin on Shabbos, is because as the Rashbam explains (Shmot 13:9) that the reason or tefillin is that it is an actual physical sign on our bodies (as we find in Shir Hashirim 8:6 “Place me as a seal on your heart”). Therefore the tefilin serve as a constant reminder of the oneness of HaShem and exodus from Mitzrayim

אך בחול א”י לבוא לזכירה זו אם לא ע”י מצוה גשמיות. אבל בשבת קודש יכולין בל”ז לקיים מצוה זו עכ”ד [בס’ אור ישראל] ודפח”ח.

Therefore during the days of the week, we can only reach this level of proper remmemberance through a physical mitzva, however on Shabbos  eare able to gain this level even without a physical action. 

כי באמת זאת עיקר מצות תפילין לקשר החכמה והמוח אל הגוף כמ”ש לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבינו כו’ וכתיב למען תהי’ תורת ה’ בפיך כו’. 

For in truth the main idea of the mitzva of Tefillin is tho connect the chochma (understanding) and one’s mind to one’s body. As (it says in the leshem yichud before tefillin) “…to subject our desires and thoughts to service of HaShem”. So too it says (Shmot 13:9) “It (the tefillin) shall serve as a sign, so that the torah of HaShem will be in your mouth”.

כי ידוע שכל הפנימיות רוחו של אדם מתאסף אל הפה והבל זה כולל כל האדם וזה עצמו הי’ ביצ”מ שהי’ מקודם הדיבור בגלות כדאיתא בזוה”ק וע”י יצ”מ הי’ יכולין להביא המחשבה והחכמה אל הדיבור. 

For it is known (both on physical level and also on a kabalastic level) that all pnimius – internal mechanisms of one’s spirit, gather in the mouth and the air (one’s words). And in Mitzrayim the dibur (Speech or directive and clarity of HaShem See above Va’era TRLB) was in exile (Zohar 2:25b), and through the exodus from Mitzrayim one can bring the thoughts and understanding to the dibur.

וכ”כ בספרים כי יציאת מצרים הוא בחי’ הדעת שהוא התקשרות החכמה אל המדות כו’

And so we see in the books (of the Arizal, Pri etz Chaim, Festivals 1) that the exodus from Mitzrayim, is the aspect of Da’as the connection of understanding to all the traits etc. (The connection between one’s mind and one’s body when it is in sync. As above).

ובשבת מתעורר יציאת מצרים כמ”ש זכר ליצ”מ. ובחול צריכין לעורר הגאולה ע”י מצות התורה במעשה גשמיי. 

On Shabbos this energy of Mitzrayim is awakened, as we say “ a remembrance to exodus” (therefore we don’t need the physical act of Tefillin). During the days of the week however we need to awaken the exodus through the mitzvos of the Torah and physical action.

ומ”מ גם הגאולה של שבת תלוי’ בהמצות בחול כדאיתא מי שטרח בע”ש יאכל בשבת. 

Nevertheless (in order to merit this levell on Shabbos) it is also dependent on the Mitzvos that one does during the days of the week. As it says “One who toils before Shabbos will eat on Shabbos”.

כי ב’ מדריגות הם. בחול ע”י טרחא. ובשבת בשובה ונחת. וכפי היגיעה בחול זוכין למנוחה בש”ק כנ”ל:

For there are two levels. One during the days of the week through much effort. And the other on Shabbos, through returning and calmness. Therefor in as much as one toils properly during the days of the week, one merits to the rest of Shabbos. As above.