Bo 5641 תרמ”א

1

בא א”פ כו’ למען שתי אותותי כו’ ולמען תספר כו’ וידעתם כי אני ה’. 

“Come to Paroh… so that I can place my wonders on him, …and so that you shall tell your children…” (Shemot 10:1-2) 

ב’ הטעמים אלו הם ע”פ המשנה בע”מ נברא העולם ומה ת”ל כו’ כדי להפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים העולם שנברא בע”מ. 

These two reasons are both in accordance with mishna in Avot (5:1) With ten utterances HaShem created the world. Why was ten necessary, He could have created the world with jus one utterance? Rather it is to give more punishment tot the wicked that destroy the world of ten utterances and to give good reward to the righteous that give the world of ten utterances existence.

(As will be explained, the concept of “ten utterances”’ is that of making many different levels of physicality, and offering more free choice. This enables one to become even greater by purifying all these levels, and conversely one who falls in all these tests becomes even worse).

וזה זכות בנ”י שמעידין בכל יום על הבורא ית’ כמ”ש עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. וכפי מה שיש רשעים בעולם הכופרים בה’ ית’. זוכין בנ”י במה שמבררין האמת. מקיימים העולם שנברא בע”מ. 

Now this stands as a great merit (and benefit) to Bnei Yisrael who testify to the existence of HaShem. As the pasuk (Yeshaya 43:21) states: “This nation I have created for Me, they shall tell My praises”. In as much as there are more wicked in the world that deny HaShem’s existence, Bnei Yisrael are able to (combat this and) reveal the truth (of HaShem’s existence). This therefore is מקיימים העולם – giving existence to the world that was created in ten utterances. 

הוא כמו קיום שטר שמעידין כי חיות הבריאה הוא רק בכח עשרה מאמרות. ועי”ז זוכין להתדבק בו ית’ ולהשיג אור התורה. וזה השכר טוב כמ”ש לקח טוב כו’. וז”ש ולמען תספר כו’ ועי”ז וידעתם כי אני ה’.

Giving existence – מקיימים העולם, is like קיום שטר – giving validity to a document. For (Bnei yisrael demonstrates that) the life force of creation is only through the ten utterances. Through doing so we merit to connect to HaShem and comprehend the light of Torah. This is the “good reward” (mentioned in the mishna above). As it states (in Mishlei 4:2) “It (the Torah) is a good lesson”. Therefore (the coming to Paroh) is so that you shall tell your children etc and that (ultimately leads to) “And you shall know that I am HaShem…”

וכן הי’ אז בפועל שזכו אחר יצ”מ לקבלת התורה. וכמו כן הוא תמיד בזמן אחר סיפור יצ”מ בפסח וימי הספירה זוכין לקבל התורה והדעת בחג השבועות. 

This is indeed the actual flow of the events, that after leaving Mitzrayim, we merited to receive the Torah. 

This too (this structure flows in our calendar, in) time, that after telling the story of the exodus from Mitrayim and the days of sefira, we merit to receive the Torah on the festival of Shavuot.

ובלי ספק בנ”י באותו הזמן עבדו עבודה רבה עד שבכח מעשיהם נתברר מלכות שמים וזכו לעשות להם נסים ביצ”מ וקי”ס לברר מלכותו ית’ על ידיהם. ולכן זכו אח”כ להתורה. 

Now it is without a doubt that Bnei Yisrael int at generation toiled with great effort, that through their actions they clarified the Kingdom of Heaven, and meritted that miracles be performed for them in the exodus and in crossing the sea, so that the Kingdom of HaShem became even clearer through their experience. Therefore they subsequently meritted to receive the Torah. 

ודבר זה נוהג תמיד בבנ”י כפי מה שמבררין ומספרים בנסים ונפלאות של הבורא ית’. כך זוכין לתורה. ותלה הכ’ זה בזה ולמען תספר וידעתם כו’. 

This concept continuously applies to Bnei Yisrael. In proportion to their clarifying and telling the miracles and wonders of HaShem, we merit Torah. (We see this in the pasuk how) the Torah made the one dependant on the other speaking His praises to our children, leads to knowledge of HaShem. 

וכמו ידיעת הבורא ית’ אין לו סוף ותכלית. כמו כן אין למאוס בעבודת האדם בבירור הפסולת. שכפי מה שיש יותר רע בעולם ובנ”י מבררין האמת. זוכין לתורה. וז”ש כי אני הכבדתי כו’ ולמען תספר כו’:

Now just as the knowledge of HaShem has no limit (for He is infinite),so too (when one is confronted with dealing with the everyday physical work) one should not be disgusted by clarifying the mundane – פסולת. For the more bad there is in the world, and the more Bnei Yisrael clarifies the truth (of HaShem through this), we merit Torah.

This therefore is the explanation fo the words in the pasuk “…for I have hardened his heart….so that you shall tell your children…”. (It is through coming to Paroh, and dealing with his hardened heart, and clarifying the truth of HaShem among all the mundane, that gives us more merit and brings us to Torah.

2

בפסוק החודש הזה לכם כו’. וחכמים הגידו כי הי’ צריך להתחיל התורה מכאן. 

Regarding the pasuk: “This month is yours, the first of all months” (Shemot 12:2), our sages (See Rashi Bereishis 1:1) explin that really the Torah should have begun from here (which is the first Mitzvah in the Torah. However the reason it begins from Bereishis is because “the strength of His actions He gave to His nation”.)

הענין הוא כי בנ”י זכו להמשיך דרך חדש בעולם מן עולם העליון והוא דרך הנסים ונפלאות שמיוחד רק לבנ”י. והטבע לאומות. וכיון שזאת ההתחדשות בא לעולם ע”י בנ”י לכן הם נוטלין חלק בראש. 

The idea is bcause Bnei Yisrael meritted to draw a new path in this world through the upper world. This is the path of miracles and wonders that are unique to Bnei Yisrael. (this is becasue Bnei yIsrael serve HaShem in a super naural way, and therefore they merit to a supernatural existence). 

And nature is left to the nations of the world. And because of this renewal that has been brought into this world (through their supernatural service of HaShem), therefore Bnei Yisrael takes the first portion.

והוא כל דרך התורה איך להמשיך כל הטבע אחר הנהגה עליונה על פי התורה ומצות. והש”י שרצה לחדש העולם ע”פ התורה זיכה את בנ”י להיות התחדשות זה על ידיהם. 

This is the way of the Torah, to draw the entire nature to follwo the Providence of HaShem through the Torah and Mitzvot. 

Since HaShem wanted to renew the world through the Torah, he meritted Bnei Yisrael that this renewal will come throgu them.

וכן הוא לעולם. וכל גלות הוא הכנה לאור התחדשות שצריך להיות בעת הגאולה. 

This is how it is for generations to come. the exile is all a preparation for the renewal that has to come at the time of the redemption. (For through the restriction of the exile a new supernatural path is formed. For this reason one should not be upset by the darkness of the exile, for it is really the formation of a new service of HaShem. Just as the exile in Mitzrayim, was a preparation for receiving the Torah).

וכ’ הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם. שמקדים הש”י בעבודת בנ”י שישיגו הם אורות החדשים העתידין לבוא:

This is the meaning of the pasuk (Yeshaya 42:9) 

“See, the things once predicted have come, And now I foretell new things, Announce to you before they sprout up.”

That HaShem precedes Bnei Yisrael’s service, by placing these hidden lights in creation that will ultimately be revealed.

(* Therefore the answer to the question of why the Torah begins with Bereishis and not with the first mitzvah, is that Bereishis contains all the hiddenness of the coming avoda of Bnei Yisrael. The Torah is the instruction of how to take all that nature and use it in a supernatural way. In Bereishis כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים we see that the nature is there really for the sake of Bnei Yisrael to form a new path in Avodas HaShem).

3

במדרש ע”פ ולקחתם אגודת אזוב. פי’ שאע”פ שהם שפלים כמ”ש ואת ערום וערי’. מ”מ ע”י שיתאספו להיות אגודה א’. מתוך השפלות יבא להם עזר מקודש. 

The Midrash explains that the idea of taking a bunch a hyssop (and using it to sprinkle the blood of the Korban Pesach on the lintel and doorposts, is to demonstrate that we are low like a hyssop, and yet haShem takes us to be unique to Him).

This means that even though we are low, like a hyssop, as it states (Yechezkel 16:7) “And you wre naked and bare”, nevertheless by being bunched up together like a hyssop bunch,which means through their lowliness, they will gain help from on High.

כי ביצ”מ הי’ רק התחלה שיצאו לחירות מת”י פרעה להיות מוכן אח”כ לכנוס בכלל עבדי ה’ בקבלת התורה. וזה הרמז בהזאה על המשקוף ומזוזות. לידע כי עדיין הוא רק התחלה. כמ”ש פתחי לי דרשו חז”ל כחודה של מחט ואפתח לכם כפתחו של היכל. וזה נתקיים אז כי ביצ”מ הי’ רק פתיחת הפתח. 

For the exodus from Mitzrayim was merely the beginning of being redeemed from the under the hand of Paroh, and preparing themselves to enter into the servants of HaShem, and receive the Torah. 

This (idea that it is just the beginning) is hinted to in that it was on the lintel and doorpost, for one needs to realize that it is just the beginning (the entrance). 

As our sages taught: “Open a needle hole for me, and I will open for you the opening of a hall” (See Shir Hashirim Rabbah 5:2). This was fulfilled in the exodus from Mitzrayim, which was just an opening

והש”י הגין על נקודה מועטת זו כמ”ש ופסח ה’ על הפתח. והגם שיצאו ביד רמה. רצה הש”י שיהיו בנ”י בעיניהם אגודת אזוב. ולידע כי הם עדיין אצל הפתח לקוות לכנוס לפני ולפנים. כמ”ש הביאני המלך חדריו במתן תורה:

HaShem protected this small opening, as it states “And He will skip over their openings”. Now even though they left “with a mighty hand”, HaShem nevertheless wanted Bnei Yisrael to consider themselves (lowly) as a “hyssop bunch”. they should realize that they are still just at the opening , and hoping to be brought inside, to the inner places. (This is the stage we are longing for, and it was fulfilled then) as it states “The King brought be into His chamber”, this refers to the giving of the Torah.

4

בפסוק קדש לי כל בכור כו’ ויאמר משה זכור כו’ בחזק יד הוציא כו’ ולא יֵאָכל חמץ כו’ בחודש האביב. המשך זה לצווי הש”י קדש לי. הרמז הוא כי יצ”מ הי’ התחלת הכנסת בנ”י תחת מלכותו ית’. והתחלה הוא העיקר כמ”ש טוב אחרית דבר מראשיתו. וצריכין לזכור זאת לעולם. וזכירה זאת מביא כח וזריזות בכל המעשים. וכששוכחין ההתחלה נופלין בעצבות. וז”ש זכור כו’ ממילא ולא יאכל חמץ. והרמז שיוצאין בחודש האביב ביכור כל התבואות. לרמז כי יצ”מ אינו במקרה אבל הוא ראשית והכנה לכל המדרגות של בנ”י. וזה עצמו הרמז במאמר קדש לי כ”ב פטר כל רחם שהוא התחלה הנ”ל. ודבר זה נוהג בכל אדם כי בתחילה הש”י עוזר לאדם ומוציאו מתוך הבלי עולם בעזר עליון וצריכין לזכור זאת תמיד:

קַדֶּשׁ־לִ֨י כׇל־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כׇּל־רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃

“Consecrate to Me every male first-born; human and beast, the first [male] issue of every womb among the Israelites is Mine.”

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃

And Moses said to the people,“Remember this day, on which you went free from Egypt, the house of bondage, how יהוה freed you from it with a mighty hand: no leavened bread shall be eaten.

הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃

You go free on this day, in the month of spring

Regarding the above mentioned psukim (Shemot 13:2-4). To explain the connection of the prohibition of eating Chametz and remembering the season of when the redemption was, following the commandment of sanctifying the first born.

It is hinting to the idea that the exodus from Mitzrayim was the initiation of Bnei Yisrael under the Kingdom of HaShem. And the main thing is the beginning as it states (Kohelet 7:8) “The end of something is better from its beginning” (Because of the beginning, it is good at the end). This is something we constantly need to remember. And it is the recollection of this that brings energy and excitement to all one’s actions. However when one forgets the beginning then one falls into a state of sadness. 

Therefore the Pasuk states: “Remember…” and (the collection will bring us to a state of  excitedness), and we would automatically not  eat Chametz. 

Furthermore the idea of remembering the season of spring, for it is the time when the produce starts to bud, which hints to the idea that the exodus was not happenstance, rathr it is the beginning and preparation for all the levels of Bnei Yisrael. This itself is the idea of sanctifying every first born, which is (recalling) the beginning of everything, as above. 

This is something that applies to each person for in the beginning HaShem helps one, and takes him out of the emptiness of this world with Divine help, and this is something we always need to remember.