Beshalach 5645 תרמ”ה

במדרש ה’ עוזי ומעוזי מנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו כו’. הענין הוא כי בנ”י בעצם המה דבקים בשורש עליון למעלה מהטבע. אכן הקב”ה הביא אותם למצרים כדי שיעלו כל הברואים. וכביכול הקב”ה בטוח בהם כי יחזירו אליו. ולא יטבעו ח”ו בכל הגליות. כמ”ש מנוסי ביום צרה. ועי”ז שחוזרין ונסין ומתעלין מן הצרות אליו ית’. ממילא מעלין עמהם כל המקומות. ועי”ז אליך גוים יבאו. וזה הרמז שמה שבא יתרו ונתדבק בהם אחר יצ”מ. זה התועלת היוצאת מגלות מצרים. ויתרו הי’ החכם שבאומות. כמ”ש במד’ כבוד חכמים ינחלו כו’. והענין כתבתי במ”א באורך. וקיצור הדברים ע”פ מאמרם ז”ל לא הי’ התורה צריך להתחיל אלא מהחודש הזה לכם רק כח מעשיו הגיד לעמו כו’. והענין הוא כי באמת יכולין גם ע”פ חכמת הטבע להכיר כבודו ית’. כי כל מה שברא הקב”ה לכבודו ברא. ולכן כבוד חכמים ינחלו כפי מה שמכירין כבודו ית’ בעולם. וע”ז נאמר כבוד מלכים חקור דבר. אכן ידיעת בנ”י אינו מתוך חכמת הטבע. והוא דביקות בעצם התורה. ועליהם נאמר ותמימים ינחלו טוב. כי כוחן של ישראל ע”י התמימות והביטול אליו ית’. ולא ע”י חכמות. ודרך זה מיוחד רק לבני ישראל. והוא דביקות בטוב הגנוז שהיא התורה. והוא דרך הנסתר למעלה מהטבע. וע”ז נא’ כבוד אלקים הסתר דבר. אכן הקב”ה פתח בבראשית שבנ”י הוצרכו מקודם להיות במצרים ולתקן הטבע קודם שבאו למקומם ועצמותם. וכן הוא בכל פרט ישראל שנשמתו הוא חלק אלקי ממעל. ונתלבש ונאסר במאסר הגוף. כמאמר אחור וקדם צרתני. והוא כדי לתקן גם הגוף. וז”ש ומנוסי ביום צרה כדי שאליך גוים יבאו כו’. וכן בכלל. בנ”י הם הנשמה. והקב”ה ברא העולם להיות מדריגות זו אחר זו. וכמו שיש התחברות מדומם לצומח ויש ממוצע ביניהם. וכמו כן מצומח לבע”ח. ומבע”ח למדבר הוא הקוף כמ”ש בספרים. וכן ממדבר לבנ”י שנק’ אדם כדאיתא אתם קרוים אדם. והגרים המה הממוצעים בין האומות לבנ”י. ובשעת קבלת התורה שנתרוממו בנ”י הוצרך לביאת יתרו כדי שיהי’ על ידו קצת התקשרות להעולם בשורש שהם נפשות בנ”י. ולכן כ’ מיד ביצ”מ וגם ערב רב עלו שנתן הקב”ה עצה שיוכלו להתערב בהם. ושע”י יהי’ עלי’ לכל האומות כפי מה שיכולין לקבל:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Exodus,_Yitro_13.2

The Midrash explains the words, “Hashem is my strength and my fortress; to you, I shall run on the days of difficulty; to you, the nations of the world will come that day here.”

The idea here is that the children of Israel are, in essence, connected to the source of nature. Hashem, however, brought them to Egypt in order for them to elevate the other creations and, so to speak, Hashem trusted them that they should return to him and they wouldn’t get drowned, heaven forbid. In all the exiles.

This idea is the meaning of the words: 

He is my trust in times of difficulty, meaning that It is because we turned to Hashem in times of difficulty, herefore, automatically all the areas that we go to become uplifted, and therefore, through this, the nations of the world will come to join us, just as Yisro came and joined the Jewish nation after the Exodus from Mitzrayim. 

This is part of the gain that the Jewish people got from exiting Egypt. It is regarding Yisro who the Midrash tells us was of the wisest of all the nations, that the pasuk is referring  the wise will inherit as we’ve explained elsewhere at length in shorts. 

The idea here is that the Torah really should have been begun with the first commandment, which is the commandment of the new moon, however, as Rashi explains that Hashem wanted to demonstrate his strength, therefore he began with the creation of the world. 

The  idea here is that everyone can come to a recognition of Hashem through studying nature, for Hashem  created everything in thi world for His glory. However, that knowledge that B’nai Israel and the children of Israel have is not through the knowledge of nature, rather it is a connection to the actual essence of the Torah this is done through complete nullification to Hashem and not through knowledge. This is something that is unique to B’nai Israel, and it is the connection to the deep, good that is hidden in the Torah and is a hidden path and it is above nature. 

However Hashem really began the torah  with the creation of the world. This is because B’nai Israel first needed to repair the world and nature before they can come to their essence.

And that is why the Torah began. The Torah began with the creation of the world and not with the first commandment.

This idea also applies on an individual level, each and every one of B’nai Israel, whose soul is a part and parcel of Hashem and yet it is enclosed and trapped in the physical body to repair physicality.

This idea also applies on a national level that Bnei Yisrael are the neshamah the soul. Hashem created this world level after level. And therefore there are stages, the inanimate objects have some sort of connection to the animate objects so they are things that grow and there’s something in between them. And similarly the things that grow have the connection to animals, and the animals have something connection to men. And there’s something in between them which is the monkey. Similarly between mankind and B’nai Yisrael. There is something else the in-between stage is the cnverts!

And therefore, at the time that B’nai Israel received the Torah, they became so elevated and they needed the in-between connection between mankind and the previous stage. And the new stage of being the chosen nation. And this was done through Yisro who was the convert was needed for he would be the connection now between Bnei Yisrael and the nations of the world – the in between stage and it would be through him that the nations of the world can have a connection to Bnei Yisrael. This therefore also explains why immediatey as Bnei Yisrael left Mitzrayim a great multitude of nations joined them, and it was through them that all the other nations would be able to benefit. 

בפסוק ששת ימים תעבוד כו’ ויום הז’ שבת לה’. דכ’ אשר ברא אלהים לעשות. כי הקב”ה ברא העולם לעשות תולדות כמ”ש פרו ורבו. וכן יש תולדות בכל הדברים בדצח”מ. אבל כל התולדות צריכין כח וחלק חיות משהו מלמעלה. והוא העיקר. וזה הכח הברכה שמלמעלה זה ניתן בשבת. וכמו באדם דיש ג’ שותפין. כן בכל המעשים. הפנימיות היא הנשמה שמלמעלה. ולכן בימי המעשה ועשית כל מלאכתך. וביום השבת לה’ אלקיך. שהוא החלק מלמעלה. ועיין בזוה”ק דף [פ”ט ע”ב]. ובנ”י צריכין לבטל כל המעשים וכל הימים לבחי’ השבת והברכה הבאה מלמעלה. ובימי המעשה מתפשטת הברכה לכל הפרטים. ובש”ק היא עצם הברכה שהיא כלי מחזיק ברכה שנק’ שלום וניתן השבת לבנ”י שהם מוכנים לקבל הברכה בעצם כנ”ל:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Exodus,_Yitro_13.3

The verse states in Exodus: “Six days you shall do your work, and on the seventh day it is a Shabbos to Hashem.”

The idea here is as it states in Bereishis 2:3: Hashem created the world to produce This means that He created the world in such a way that it will continue to produce as Hashem Himself commanded mankind, “Be fruitful and multiply.” Similarly, this idea applies throughout nature, in inanimate objects, in things that grow, in things that are alive – animals, and mankind. However, each and every one of these things needs to be connected to a stage above. And that is the primary source from which it will get its main sustenance.

Therefore, just as by mankind there are three partners in his creation, the father, his mother, and Hashem, so too, in the days of the week, they are the days of the week and there is Shabbos which is the source from which it gets sustenance.

It is the duty of B’nai Israel to nullify all the actions. To this idea of Shabbos which is the source of blessing by doing so, the days of the week will be blessed.

Shabbos itself is the source of the blessing and it is the vessel that can contain all blessing, and that’s why Shabbos is called Shalom (Completion). And therefore it is given to B’nai Israel for them to be able to receive all the blessings.

ודרשו חז”ל זכור כו’ יום השבת בעצומו של יום ע”ש שדרשו מכאן שהתורה ניתנה בשבת. היינו שהתורה היא בחי’ השבת עצמו. ולבאר הענין דהנה מצווין תמיד לזכור קבלת התורה. יום אשר עמדת לפני ה”א בחורב. דאיתא בזוה”ק [פ’ ויחי] בפסוק חי ה’ אשר עמדתי לפניו. כי הנשמה קודם בואה לעוה”ז עומדת לפניו ית’ ע”ש. וכ”כ כאן עמדת לפני ה’ פי’ בלי מחיצות כמו שיהי’ לעתיד ולא יכנף עוד כו’ והיו עיניך רואות כו’ מוריך. וכ”כ וכל העם רואים את הקולות. וכמ”ש נפשי יצאה בדברו דרשו חז”ל שיצאו נשמתן. והיינו שהיו קדושים כמלאכי השרת ממש. כדכ’ אני אמרתי אלהים אתם כו’. ולכן כתיב עמדת. כי מלאכים נק’ עומדין. ואדם נק’ מהלך ע”י שלעולם עוד בו נשמתו בעוה”ז מתלבש בגוף. צריך להלוך ממדרגה למדרגה עד שמסתלק מן העולם ופושט מלבוש הגוף. אז עצם הנשמה בתיקונה נק’ עומדת. ולכן לעולם צריכין לזכור מעמד הר סיני. כי אין יותר מלהשיג רק הנשמה בשלימות. ובהר סיני הי’ ממש נשמות בלי שום הסתר שהיו הגופים מזדככים. וכ’ בדבר ה’ שמים נעשו ובעשרה מאמרות נברא עולם ומלואו. וא”כ מעשרת הדיברות וודאי נעשה תולדות חדשות. אך במעשה בראשית הי’ בבחי’ עשיות הטבע ובהר סיני בנשמה ורוחניות. דאיתא המלאכה שהי’ ראוי לעשות בשבת כפלו ועשאו בששי. א”כ נראה שמוכן הי’ האדם להיות נברא בשבת. ויתכן שבאמת הנשמה היא עיקר האדם שכך הי’ עיקר רצון הבורא ית’ ששם האדם בגן עדן. והי’ ניתקן בש”ק בשלימות הנשמה. ומה שנעשה על ידי חטא האדם בערב שבת שבו ביום נברא. ניתקן אחר כך בקבלת התורה. וניתן להם אז הנשמה השלימה. ולכן נא’ אדם אתם ודרשו חז”ל אתם קרוין אדם ואין אוה”ע קרוין אדם. א”כ עיקר האדם נגמר בשבת. וזהו שרמזו חז”ל במ”ש הוסיף ה’ בששי שכל העולם תלוי עד ששי בסיון שעתידין לקבל התורה כו’ ע”ש. שבעת קבלת התורה הי’ גמר הבריאה תיקון האדם כנ”ל. לכן גם עתה בכל ש”ק יורד נשמה יתירה כנ”ל. ולכן זכירת השבת הוא עיקר עצמות קבלת התורה. ואותן הנשמות שניתקנו בקבלת התורה. הם גנוזים בתורה. ולכן ע”י יגיעה בתורה יכולין לקנות הנשמה. כמ”ש בזוה”ק בראשית בפ’ ישרצו המים שרץ נפש חי’ כו’ ע”ש. ודי למשכיל:

https://www.sefaria.org/Sefat_Emet,_Exodus,_Yitro_13.4

Our Sages explain that the Torah was given on Mount Sinai on the day of Shabbos.

This means that the Torah is really, in essence, the same essence as Shabbos.

To better understand this idea, we refer to the commandments in Devarim 4:10 that states ‘Remember the day that just stood before Hashem’, when we received the Torah. This concept is the idea of standing before him completely and perfectly with absolutely no division. As explained in the Song of Songs, “My soul went out when He spoke,” as our sages explained that the souls of B’nai Israel left their bodies and they were so holy just like the heavenly angels. This idea is also explained in Tehillim 82:6, “I have said that you’re like God,” 

Furthermore the pasuk states ‘remember the day that you stood’, because the idea of angels, that they are called standing, whereas man is called someone that goes – Mehalech.

This is because in this world, we are commanded to continue from stage to stage, from level to level. However, when one completely removes the body, and the essence of the soul is standing. 

This is the idea of remembering the day that we stood before Mount Sinai. That was the complete level of no interference with the souls of the body where our body was completely pure.

Furthermore, there is a comparison between the creation of the world, which was done through the 10 utterances of Hashem, and the 10 commandments that were also utterances of Hashem. Therefore, just as the 10 utterances that created the world were physical creation, paralleling those, were the 10 utterances when receiving the Torah, spiritual creations. 

Furthermore, Rashi in Bereishis states that the work that was supposed to be done in the creation on the seventh day was done by Hashem on the sixth day. Therefore, mankind that was created on the sixth day was really supposed to have been created on the seventh day on Shabbos.

This is because the main idea is to be the soul, the spiritual element. And even though Adam sinned on the sixth day, even before Shabbat, nevertheless, that was subsequently repaired afterwards when B’nai Israel received the Torah, which was unchanged on Shabbos. From all this, we can see that the main completion of mankind and purpose of the world was on Shabbos on the day that we received the Torah

This idea is alluded to in the words of our sages that said, “there’s an extra letter the hey – hashishi – the sixth day,” which is referring to the sixth of the month of Sivan, which is the day that we ultimately received Torah. It was when we received the Torah that the entire world Came to its completion and reparation. Similarly, nowadays, every Shabbos we receive an extra soul and therefore, remembering the Sabbath is part and parcel of receiving the Torah. And those souls that were corrected and repaired on Shabbos are hidden in the Torah. And therefore, through tuning in to the energy of Shabbos and the Torah, we are able to attain new souls.

One who is wise will understand these better.