Mishpatim 5647 תרמ”ז
במדרש ואלה מוסיף על הראשונים משל למטרונה הזיין מכאן ומכאן ע”ש. וברש”י מה הראשונים מסיני כי באמת הכל מן התורה. והיא נותנת ברכה לפני’ ולאחריה וכמו שכל הבריאה נברא בשביל התורה. והדור שקבלו התורה הוציאו מכח אל הפועל ומ”מ קיום דורות הקודמים היו להיות הכנה לתורה. וכמו כן ממש בפרטות בבנ”י שמקודם הוצרכו ליישר עצמם כענין התקן עצמך ללמוד תורה והוא המשפטים שקודם התורה. לכן כתיב שם ושפטו כו’ בכל עת. ולא היו ביחוד למרע”ה כי הם המשפטים שקודמים לתורה. ואח”כ כתיב ואלה המשפטים המיוחדים לאחר קבלת התורה. ואלה המדריגות הם תמיד בכל עובד ה’ כפי מה שמיישר מעשיו זוכה לתורה. ואח”כ בכח התורה מיישר מעשיו כראוי וכן לעולם. וזה שהקדימו בנ”י נעשה לנשמע אינו לפי שעה רק שכן הוא לעולם שצריכין מקודם לתקן המעשים. ואח”כ זוכין לשמוע. ואחר השמיעה הוא הזמן שצריכין לתקן המעשים ביותר עפ”י התורה ואז זוכין לשמוע יותר פנימיות התורה. אכן העיקר הוא שצריך להיות המכוון לשם שמים. והאדם העובד ליישר לבבו כדי להיות מוכן לתורה ולעבדות השי”ת אז התורה מסייעת לו שיוכל לגמור המכוון. וכן כתיב ואנשי קודש תהיון לי שצריך האדם לבקש הקדושה כדי להיות מוכן לעבדו ית”ש. ולא להיות רוצה להיות קדוש. כי קודש הוא למעלה מהטבע. ואיזה דרך יהי’ מציאות הקדושה בעוה”ז. ורק בכח התורה והקב”ה שקדשנו במצותיו. וז”ש תהיון לי. ופי’ תהיון הוא הויה חדשה שבכח איש ישראל למשוך בכל עת התחדשות לחול עליו מלבוש הקדושה ע”י תורה ומצות. וכ’ עלה אלי ההרה והיה שם כו’. היינו שנתהפך מרע”ה להויה חדשה כמלאכי השרת כמ”ש חז”ל נכנס בענן נתלבש בענן כו’ לשומו כמלאכי השרת. ולכן הי’ מ’ יום כיצירת הולד במ’ יום. כן קיבל בשלימות אותו הציור. ובזו”ח שיה”ש איתא והיה שם שנעשה שֵם הקודש. ויש לכל ישראל חלק בצורה זו וקודם החטא כ’ אמרתי אלקים אתם. ואיתא כי בשבת קודש מחזיר משה רע”ה אותה ההארה לכל בנ”י. וזו בחי’ נשמה יתירה שלכן אין דומה מאור פניו של אדם בשבת לימי המעשה. ולזה הציור הקדושה זוכין ע”י תרי”ג מצות שהם נגד איברים וגידים. ובעוה”ז נדמה כי העיקר הגוף. והוא רומז לתרי”ג מצות. אבל באמת נהפוך הוא כי עיקר ציור האדם הוא תרי”ג אברים רוחנים שורש התרי”ג מצות ואלה האברים שבגוף הם רמזים אל הפנימיות. ובמשה רבינו ע”ה נתגלה פנימיות המלבוש וכפי מה שמתרחקין מן הגשמיות זוכין להפנימיות. ובימי המעשה צריכין לייגע עצמינו להתרחק מהגשמיות. ובש”ק צריכין לייגע לקבל הארה פנימיות ורוחניות:
The Midrash explains that just as a queen is preceded and followed by armed guards, so too the Torah is preceded and followed by Mishpatim – laws. Rashi explains that the extra vav in ve’eile teaches us that just as the Ten Commandments were from Sinai, so too all the laws were taught at Sinai. The idea here is that really everything is from the Torah and it is the source of blessing to everything before and after, just as the entire creation was for the sake of the Torah. It was that generation that merited to bring out the potential energy into reality; nevertheless, the generations that preceded them also were preparing for the receiving of the Torah. (This is the idea of the laws before and after the Torah).
Similarly, on an individual level, one first needs to prepare oneself to learn Torah. This is paralleled in the laws given before receiving the Torah. And as the pasuk states in those laws of the judges, that they will judge Bnei Yisrael at any time, which implies that it was not something that was unique to Moshe. This was possible because they were given before the Torah. And this level can be attained by anyone who serves Hashem, and inasmuch as one improves one’s ways one merits to receive the Torah. Then through the power of the Torah, one uses that to correct his ways as much as possible. This is the pattern and growth spiral. Therefore when Bnei Yisrael said Naase even before nishma, it was not just a temporary idea, rather this is always the path of growth, first a commitment and correcting of one’s ways, and only then one merits to hear the actual Torah. Then after hearing the Torah it is time to correct one’s actions even more through the Torah, and by doing so one merits even more to hear the inner depths of the Torah.
The main idea, however, is that one’s focus is doing everything for the sake of Hashem. Then a person who is constantly working to better his ways and always be prepared to hear the words of the Torah in everything he does, then Hashem will certainly help him to ultimately attain this. This concept is alluded to in the pasuk ‘You shall be holy people to me’, which teaches us that one needs to desire holiness so that he can serve Hashem, and not just any holiness so that he can be holy himself.
This is because the concept of kedusha – holiness is above nature, and the only way to have an existence of kedusha in this world is through the power of the Torah and Hashem, who sanctified us with His mitzvot. Therefore the pasuk states ‘You shall be holy people to me’ – תהיון לי the words imply a new existence. This is because really it is possible for man to draw down a newness at any time, and bring a level of holiness onto what he is involved with, through the power of the Torah and the mitzvot.
Furthermore, the pasuk states that Hashem said to Moshe ‘Come up to Me on the mountain, and be there’. This teaches us that Moshe became a new existence just like the holy angels, as our sages state: Moshe entered the clouds and became enclothed in the cloud to be like the heavenly angels. He remained on the mountain for forty days, which is the time it takes for the embryo to form, so too Moshe in those forty days gained that new form. Furthermore, the Ohar explains that the word שם there can be read as shem – a name, which means that Moshe received a new name (existence), he became a holy name.
Indeed each and every one of Bnei Yisrael has a part in this level and indeed before the sin, the pasuk says about Bnei Yisrael: ‘I have said that you are G-dly’, Now even though we have lost that level, nevertheless on Shabbos it stated what Moshe returns this enlightenment to Bnei Yisrael. This is the idea of the extra soul that we gain on Shabbos, and indeed one’s countenance on Shabbos is different to during the week.
We are able to attain this form of holiness through the 613 mitzvot which parallel all the limbs and sinews of the body. Indeed in this world it appears that the body is primary, and the body merely parallels the mitzvot. However, the truth is the opposite, that the primary form of the person is the 613 mitzvot, the source of the 613 mitzvot the spiritual source, and the body is merely alluding to the true essence and existence. In Moshe, his inner essence the 613 mitzvot was revealed, and indeed in as much as one distances himself from physicality, one merits more pnimius, inner revelation.
Indeed during the days of the week we need to expend more effort to distance ourselves from physicality, and on Shabbos we need to spend our effort on receiving the inner light and spirituality.
Summary
The Sfas Emes explains the growth spiral of Klal Yisrael in general, and each person individually. It begins with a commitment and a preparation to receive the Torah, then the actual receiving of it, and then subsequently the reapplying to receive more, etc.
This happened on a national level at receiving the Torah and also with each person. The primary dsire of a person should be to do the will of Hashem.
One is able to literally transcend the confines of the physical limitations, through the 613 mitzvot paralleling each one of a person’s limbs and sinews, paralleling their spiritual counterpart.
During the days of the week our effort should be expended on distancing ourselves from physicality, and on Shabbos it is to gain new inner depths of spiritual light.
